ביקורת: אנקאנטו – הנורמלי הוא דווקא השונה

אנקאנטו (באדיבות פורום פילם) אנקאנטו (באדיבות פורום פילם)

אחרי עשרות שנים ו-60 סרטים בדיוק, אני כבר אמור להבין לאן אני נכנס כשאני בא לראות סרט חדש של דיסני, אז כשהגעתי לסרט החדש של החברה האהובה – “אנאקנטו” (Encanto), פחות או יותר ידעתי מה הולך להיות בסרט אפילו לפני שהתחיל הפריים הראשון. האם טעיתי? לא. האם זה גורע מהחוויה של אנקאנטו? האמת שלא.

אנקאנטו – העלילה

לפני 50 שנים חברי משפחת מדריגל ניסתה לברוח מאלימות שחוו בעיירה בה הם חיים. במהלך הרגע הכי קשה של המשפחה נגלה אליהם נר קסום שהעניק לבני המשפחה ולאנשים איתם הם ברחו הגנה בדמות עיירה חדשה וחבויה שקמה בהרי קולומביה ובמרכזה הבית הקסום של משפחת מדריגל אשר מעניק להם הגנה ודואג לצרכיהם (מעניין מתי בתים חכמים יגיעו לרמה של הבית הזה).

הבית והנר מעניקים לכל בן משפחה כוחות על כאשר הם מגיעים לבגרות, לכולם חוץ מאחת – מיראבל (סטפני ביאטריס, ברוקלין 99). אבל כשהבית מתחיל להתמוטט והקסם מתחיל להיעלם, דווקא מיראבל “הנורמלית” היא היחידה שיכולה להציל את המשפחה, העיירה והקסם.

המשפחה המופלאה שלי

אנקאנטו הוא אחד הסיפורים הקטנים יותר של האולפן. הוא לא מתרחש בסטים עצומים וחוצי יבשות כמו סרטים אחרים של החברה, אלא בעיקרו בבית של משפחת מדריגל, כשהוא מתעסק בעיקר בבני ובנות המשפחה ובאינטראקציות ביניהם, שהן מאוד מעניינות מכיוון שלכל דמות יש את הכוח שלה והאישיות שלה, כך שלמרות שזה סרט עם סיפור קטן הוא עדיין מרגיש גדול מהחיים.

עוד עוזרים להעביר את הסיפור הקטן הן עבודת האנימציה של הסרט, שאני עדיין לא מבין איך בדיסני מצליחים לשפר ולשפר בסרטים שלהם, שנקודת המוצא הראשונה בהם היא גם ככה מדהימה, והמוסיקה שכתב לין מנואל מירנדה, שכבר הפך לכותב המוסיקה הראשי של דיסני אחרי שכתב גם את המוסיקה למואנה, וכמובן את המחזמר המצליח “המילטון”. אפשר לשים לב לניואנסים הקטנים שלו בכל שיר ושיר בסרט, ובתור מעריץ של המילטון, אני אישית מאוד נהנה מהמוסיקה שלו ואנקאנטו לא שונה – לא ברמה של שירים שתקועים לנו בראש כמו “Let it Go” או “You’re Welcome”, אבל עדיין מאוד כיפי.

אותה הגברת בשינוי הקסם

עם זאת, וכפי שכבר הזכרתי בתחילת הביקורת, כשאני מגיע לסרט של דיסני אני כבר פחות או יותר יודע מה הולך לקרות – יוצגו הדמויות, תוצג אחת שהיא קצת שונה ולא מרגישה במקום שלה, משהו יערער אותה והיא תצא למסע גילוי עצמי במסגרתו היא תגלה את עצמה ואת הסובבים אותה מחדש ותבין שהיא היחידה שערערה את עצמה והכל ישוב להיות מדהים.

אנקאנטו לא מביא איתו בשורה חדשה בנוסחה הבאמת מוכרת של דיסני, אבל הוא כן מציג לנו קונספטים מעניינים שעוד לא בטוח אם ראיתי בסרטים של דיסני, כמו דחייה חברתית או עמידה בלחץ וההרגשה שכל העולם עומד על הכתפיים שלך (ובואו, מי אף פעם לא הרגיש ככה?). זה נחמד לראות את החברה מתעסקת בקונספטים קצת יותר בוגרים, למרות שאני עדיין מחכה לסרט דיסני שישבור את החוקים ויראה שונה לגמרי מהסרטים של החברה אליהם אנו כבר רגילים, אבל אני גם יודע שזה כנראה לא יקרה כי זו הנוסחה שלהם והיא עובדת, אז למה לשנות מה שלא מקולקל?

אנקאנטו (באדיבות פורום פילם)
אנקאנטו (באדיבות פורום פילם)

השורה התחתונה – מה חשבנו על אנקאנטו

בסופו של דבר אנקאנטו הוא סרט דיסני חדש, אז עם כל המשתמע מכך – מי שאוהב את הסרטים של החברה יהנה וישאב במשך שעתיים לעולם קסום, מלא צבע ושירים. ומי שלא, כנראה גם ככה לא ילך לראות אותו וזה בסדר גמור, כי סביר להניח שעוד כמה חודשים נקבל עוד סרט שלא הולך להיות שונה בהרבה, אבל זה הקסם של דיסני והוא תמיד עבד וכנראה תמיד יעבוד.

“אנקאנטו” זמין בבתי הקולנוע החל מיום חמישי, 25.11.2021.

השוואת מפרטים