ביקורת סרט – הפנתר השחור: וואקנדה לנצח – למלא את החלל

מתוך "הפנתר השחור: וואקנדה לנצח" (באדיבות Marvel Studios) מתוך "הפנתר השחור: וואקנדה לנצח" (באדיבות Marvel Studios)

בפני ראיין קוגלר עמדה אחת המשימות הקשות ביותר ביקום של מארוול עד היום, כשבמהלך כתיבת סרט ההמשך ל"הפנתר השחור", נפטר צ'דוויק בוזמן, שמלבד שהיה השחקן הראשי בסדרת הסרטים המתהווה גם היה אדם אהוב וחשוב לכל-כך הרבה אנשים.

קוגלר היה צריך למצוא את הכוח הנפשי להרים את עצמו מהאבל על חברו הטוב, ולכתוב סרט חדש, שבנוסף החליט להציג לעולם את אחת הדמויות החשובות ביותר בהיסטוריה של מארוול.

התוצאה היא סרט שמכבד וחוגג את חייו של בוזמן דרך דמותו של טאצ'לה, אבל שלא תטעו – הוא לא פחות חשוב ליקום של מארוול, ובעיקר סוגר את השלב הרביעי שהיה מבלבל לרוב הצופים בצורה נפלאה.

הפנתר השחור: וואקנדה לנצח – העלילה

הסרט עוקב אחרי ממלכת וואקנדה בימים שלאחר מותו של המלך טאצ'לה, שגם שימש כמגנה של וואקנדה – הפנתר השחור.

כאשר מהים מגיח איום חדש בדמות נאמור (טנוץ' הוארטה) – בן שבט הטאלוקאן – שבט עתיק אשר חי במעמקים, על אנשי וואקנדה למצוא את הדרך לשמור על עצמם מפני האיום של נאמור, שמאיים לא רק עליהם – אלא גם על כל חיי היבשה.

למצוא איזון ברגש

אין ספק שההמשך של הפנתר השחור היה נראה שונה לחלוטין במידה וצ'דוויק בוזמן עדיין היה איתנו, והיה נראה שבוזמן עצמו מבין את החשיבות של התפקיד של הפנתר השחור לקהילה השחורה והוא אימץ אליו את הדמות והמורשת שלו, לכן היה בטח מאוד קשה לכתוב סרט שלא רק שצריך להיות ללא בוזמן, אלא גם למצוא את הדרך לכבד את מותו בתוך היקום של מארוול.

עוד כשמותו היה טרי הוחלט שלא ללהק את התפקיד מחדש או ליצור את הדמות מחדש באמצעים דיגיטלים (וטוב שכך), ולכן הסרט מתעסק בנושא קצת יותר כבד מבדרך כלל – התמודדות עם אובדן.

זו הפעם הראשונה שתוכן של מארוול מתעסק באובדן ואבל בצורה עמוקה כמו ב"וואקנדה לנצח", ולמרות לא מעט דמויות שמתו ביקום של מארוול, הפנתר השחור הוא הראשון שזוכה לכבוד הזה, מכיוון שאת שאר הדמויות תמיד אפשר להחזיר בדרך כזו או אחרת (בעיקר בזמננו, בסאגת המולטיוורס).

הסרט מתמודד עם האובדן של טאצ'לה ובוזמן בצורה מופתית. נראה שהושקעה מחשבה רבה על הדרך בה הדברים יעשו וגם נראה על ידי כל קאסט הסרט (גם בתוכו וגם מאחורי הקלעים) כמה בוזמן היה חשוב להם.

עוד מפתיחת הסרט – שאינה לוגו מארוול המוכר אלא סצינה שיכולה לגעת בכל אחד ואחת באולם, ועד השוט האחרון, רוחו של בוזמן עוטפת את הסרט ואומרת לנו ולעולם של הפנתר השחור "היי, זה בסדר להיות עצובים וזה בסדר להתאבל", או אם לצטט את טוני סטארק, "חלק מהמסע הוא הסוף".

אך שלא תטעו, למרות שזה הוא כנראה הסרט הכי נוטה לז'אנר הדרמה מבית מארוול, לא חסרים בו גם קטעי אקשן עם כריאוגרפיה מהממת ושימוש מרשים במים כנשק, סטים מהממים ביופיים (למה וואקנדה לא קיימת במציאות?) ופסקול שכנראה הולך להתנגן לי הרבה באוזניות בזמן הקרוב (גילוי נאות: ואפילו בזמן כתיבת שורות אלו).

מתוך "הפנתר השחור: וואקנדה לנצח" (באדיבות Marvel Studios)
מתוך "הפנתר השחור: וואקנדה לנצח" (באדיבות Marvel Studios)

אנטגוניסט עם מניעים מובנים

נכון שהעיסוק במותו של בוזמן עוטף את הסרט, אבל בנוסף הוא גם מציג לראשונה ליקום של מארוול את נאמור – דמות חשובה ומורכבת בפני עצמה ואחת הדמויות הראשונות של מארוול (נאמור נוצר בשנת 1939, עוד לפני שמארוול נקראו מארוול).

על אף שאולי הוא יכול להיראות קצת מגוחך לפעמים בתור גבר בוגר בתחתונים וכנפיים שמחוברות לרגליו, המורכבות של נאמור מוצגת בסרט בצורה מושלמת, וכמו קילמונגר לפניו בסרט הראשון בסדרה, הוא אומנם האנטגוניסט של הסרט אבל לא פעם ולא פעמיים בתור הצופה אי אפשר שלא לתהות האם הדרך שלו היא לא הדרך הנכונה.

וזה מה שהופך את הכתיבה של קוגלר לכל-כך טובה. הוא יודע לכתוב לא רק גיבורים, אלא גם אנטיגוניסטים. יש לי איזשהו רצון לראות אותו מתמודד עם דמות מורכבת כמו קאנג באחד מסרטי הנוקמים הבאים, אבל כרגע זו היא רק משאלת לב.

מתוך "הפנתר השחור: וואקנדה לנצח" (באדיבות Marvel Studios)
מתוך "הפנתר השחור: וואקנדה לנצח" (באדיבות Marvel Studios)

דמויות חדשות תופסות את קדמת הבמה

במהלך "הפנתר השחור" דמותה של שורי (לטישה רייט) הייתה בעיקר דמות קומית. היא הייתה האחות הקטנה והמגניבה של טאצ'לה שבמקרה היא גם זאת שבונה את החליפות של אחיה והאביזרים בהם הוא משתמש.

בסרט הנוכחי, מסיבות מובנות, דמותה של שורי הייתה צריכה לעבור את השינוי הגדול ביותר ואנחנו מלווים אותה במהלך תהליך השינוי וקבלת האובדן של אחיה, על אף שיש כמה דברים בשינוי הדמות שלה שפחות אהבתי (ולא אמנה אותם מחשש לספויילרים). אני בטוח שמדובר פה בתהליך, ובפעם הבאה שנראה את שורי היא תהיה אפילו יותר בוגרת ואפילו יותר מלומדת מב"וואקנדה לנצח".

עוד דמות שמקבלת נפח בסרט הנוכחי היא דמותה של המלכה ראמונדה (אנג'לה באסט), בהופעה מלכותית שראויה לאוסקר.

זה לא קל לשחק את המנהיגה של ארץ מורכבת כמו וואקנדה תוך כדי שהיא צריכה להתאבל על עוד בן משפחה שמת (אחרי בעלה, המלך טצ'אקה), בעיקר לא כאמא המתאבלת על בנה, אבל באסט מוכיחה שהיא המלכה האם לא רק בדמותה, אלא גם ביכולות המשחק שלה.

מתוך "הפנתר השחור: וואקנדה לנצח" (באדיבות Marvel Studios)
מתוך "הפנתר השחור: וואקנדה לנצח" (באדיבות Marvel Studios)

הסרט גם מציג לנו לראשונה את דמותה של רירי ויליאמס (דומיניק ת'ורן), סטודנטית גאונה שבקומיקס היא ממשיכת דרכו המיודעת של טוני סטארק, אם כי בקומיקס היא פועלת בהדרכתו ולא בהשראתו, נראה שמצופה מרירי לגדולות, עם לא מעט מחוות יפות לדמות של טוני וסדרה חדשה בדיסני פלוס שעוקבת אחרי דמותה – אנחנו עוד נשמע לא מעט על רירי וויליאמס.

השורה התחתונה – מה חשבנו על "וואקנדה לנצח"?

לסרט "הפנתר השחור: וואקנדה לנצח" הייתה משימה לא קלה, הוא היה צריך למצוא איזון בין החור הגדול שהשאיר מותו של צ'דוויק בוזמן לבין לדאוג לספק לנו סרט שיסיים את השלב הרביעי של מארוול בקול גדול.

באופן כמעט קוסמי הסרט מצליח לעשות את כל הדברים האלה, אך לא דורש מהצופה לעשות הרבה שיעורי בית ומשמש בעיקר המשך ראוי לסרט הראשון בסדרה.

שירות לציבור: לסרט סצנית אפטר קרדיטס אחת, אבל בכל מקרה הייתי ממליץ לכם להישאר באולם ולשמוע את פס הקול המהמם של הסרט.


חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.

הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.

השוואת מפרטים