רוברט אופנהיימר היה אבי פצצת האטום. זה בערך פרט המידע היחיד שידעתי על דמותו לפני שראיתי את "אופנהיימר", סרטו החדש של הבמאי כריסטופר נולאן ("ההתחלה", "טנט", טרילוגיית האביר האפל של באטמן), במאי שכל יציאה של סרט חדש שלו היא חגיגה לחובבי קולנוע באשר הם (אני אישית פחות מחובביו, יותר על זה בהמשך). ואין ספק שהציפיה לאופנהיימר לא הייתה שונה, אבל האם היא הייתה מוצדקת? בעיניי לא, אבל אני גם לא חושב שהוא סרט רע.
אופנהיימר – העלילה
"אופנהיימר" הוא סרט ביוגרפי וניתוח דמותו של ג'י רוברט אופנהיימר (קיליאן מרפי, "28 שעות אחרי") שהיה ראש צוות הפיתוח של "פרויקט מנהטן", אותו פרוייקט שהוליד בסופו של דבר את פצצת האטום.
הסרט עוקב אחרי חייו של אופנהיימר החל מתקופתו כסטודנט צעיר בקיימברידג' דרך חייו כמרצה בברקלי ועד לפרויקט מנהטן והקמת העיירה "לוס אלמוס". הסרט מציג לנו את דמותו המורכבת של אופנהיימר ואת הדרך בה נוצרה הפצצה ששינתה את העולם.
מופע הקלישאות של נולאן
המונח "טרופ" (Trope) הוא מונח המתאר נושא מסוים או איזה שהוא כלי עלילתי אשר נמצא בשימוש כל-כך רב שהוא כבר הופך לסוג של קלישאה, ובסרטיו של נולאן יש לא מעט "טרופים" שהוא משתמש בהם באופן קבוע בסרטיו, וזה חלק ועיקר הדברים שגורמים לי פחות להתלהב ממנו.
זה מרגיש כאילו הוא משתמש באותן הקלישאות בדרך זו או אחרת ברמה שכבר מרגישה יומרנית ומאוסה.
דוגמאות לטרופים של נולאן שאפשר לראות בסרטים שלו, כולל אופנהיימר, הן למשל השימוש שלו בסרט שאינו לינארי או הדמויות המסתוריות והמלנכוליות שמסתירות משהו אפל, השימוש החוזר בשחקנים שעובדים איתו כבר תקופה ושכמעט אף פעם אין נשים בסרטים שלו.
אבל כשכן, השימוש בהן הוא לתפקידים של דמויות המנוגדות לדמות הראשית במקרה הטוב או שסתם קיימות כדי לשרת את הצרכים של הגבר בסרט במקרה הפחות טוב.
בעיניי השימוש בשחקנית כמו פלורנס פיו בסרט מיותר מאוד בסרט ולא שינה בו כלום, והשחקנית השניה שמשחקת בסרט – אמילי בלאנט, רוב הזמן לא נמצאת בו.
זה מבאס אותי בעיקר בתור אדם שמאמין בשוויון ועל אחת כמה וכמה שהסרט כולל בתוכו כל-כך הרבה שמות גדולים – קיליאן מרפי, שעושה עבודה טובה בהעברת דמותו של אופנהיימר ומאבד את המבטא האירי שלו לטובת מבטא אמריקאי.
רוברט דאוני ג'וניור (לנצח "איירון מן"), שמשחק את לואיס סטראוס, מהדמויות החשובות בפיתוח תחום האנרגיה הגרעינית בארצות הברית.
מאט דיימון בתפקיד לוטננט לסלי גרובס, אשר היה אחראי על הקמת פרוייקט מנהטן יחד עם אופנהיימר, ועוד כל-כך הרבה שמות שמופיעים לפעמים אפילו לכמה שוטים בודדים ויגרמו לצופים להרגיש כמו המם של ליאונרדו דיקפריו מ"היו זמנים בהוליווד" וללכת לבדוק בסוף הסרט ב-IMDB מאיפה הם מוכרים לכם.
ביום של הפצצה
אחת הבעיות בסרטים המבוססים על אירועים אמיתיים בעיניי היא העובדה שהאירועים האלו כבר קרו' אז התהיה היא "אז למה בעצם לספר לי את הסיפור הזה?",
באופנהיימר ניכר שנולאן ניסה להראות לצופים את המצב המורכב שהעולם היה בו כאשר יוצרה פצצת האטום ואת האדם המורכב שמאחוריה, ולפחות באספקט זה אני יכול להגיד שנולאן הצליח – "אופנהיימר" מרגיש כמו סרט ביוגרפי ומספק ניתוח דמות ותקופה מעניינים, שלמרות העלילה הלא ליניארית שלו, לאחר ההלם הראשוני של תחילת הסרט מאוד קל להבין באיזו תקופה אנו נמצאים כצופים ולאן פנינו מועדות.
המתח ב"אופנהיימר" נבנה בצורה שמרגישה כמו סיר לחץ שלאט לאט מתמלא עד לרגע הפיצוץ הגדול, אותו פיצוץ שכבר דובר עליו שנעשה ללא אפקטים ממוחשבים (משהו שנולאן לא אוהב) ובעצם שחזר את ניסוי פצצת האטום הראשונה בניו מקסיקו בשנת 1945 (כמובן שללא חומר נפץ גרעיני).
הצילום ב"אופנהיימר" נעשה במצלמות איימקס ונוצר במיוחד לצפייה במסכי איימקס, וזו בדיוק הדרך בה אני ממליץ לכם לראות את הסרט, שאומנם אין בו בכלל קטעי אקשן, אך כן קיים מתח שנבנה ופיצוץ אחד גדול ומרהיב שלראות אותו בקולנוע הוא לא פחות מחוויה מפחידה, כי היא מרגישה כל-כך קרובה ומעוררת את אחד הפחדים הגדולים ביותר של האנושות, הפחד שאופנהיימר היה אחראי ליצירתו.
גם הפוליטיקה בסרט מעניינת, ואולי אפילו לנו יותר, שכן בפרוייקט מנהטן היו מעורבים לא מעט פיזיקאים ומדענים יהודים, ומלחמת העולם השניה הייתה בין מהתמריצים הגדולים ביותר לבניית הפצצה והקמת הפרוייקט.
כסרט דרמה פוליטית וכביוגרפיה שסך הכל מנגישה שיעור היסטוריה, נראה ש"אופנהיימר" מצליח מאוד.
השורה התחתונה – מה חשבנו על אופנהיימר
בסופו של דבר, ולמרות הקלישאות שנולאן משתמש בהן בסרט, אני חושב שמדובר בסרט טוב, ובבחינה של פיסת היסטוריה מרתקת, מדכאת ומדאיגה.
אומנם הוא לא "הסרט הכי גדול של העשור", כפי שרבים כבר הספיקו להכריז עליו אחרי הקרנות מוקדמות ברחבי העולם, ואני אפילו לא חושב שאצפה בו שוב, אבל אני עדיין חושב שטוב לצפות בו, ועל המסך הכי גדול שאתם יכולים.
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.