ביקורת סרט: כאב אמיתי – הקומדיה העצובה של השנה

באחת התקופות המורכבות ביותר עבור העם היהודי, מגיח השחקן והבמאי ג'סי אייזנברג עם הסרט "כאב אמיתי" (A Real Pain), ששם פוקוס על החוויה היהודית ומציג אותה בעדינות לקהל הקולנועי הרחב דרך הטרגדיה הגדולה ביותר שקרתה ליהודים – השואה.

כאב אמיתי – העלילה

הדרמה הקומית עוקבת אחר בני הדודים דיוויד (אייזברג) ובנג'י (קירן קאלקין, "יורשים") המתאחדים אחרי פטירת סבתם. בנג'י ההרוס מלאבד את סבתא דורי, מבקש מבן דודו להצטרף אליו למסע שורשים בפולין, שם ינסו להשלים עם מותה כמו גם לחדש את הקשר ביניהם שניתק.

יחד עם קבוצת יהודים מגוונת ומדריך בריטי אמפטי (וויל שארפ, "הלוטוס הלבן"), בני הדודים מסיירים בעיר אבותיהם, מתחברים לפצעי העבר ומנסים להבין את הכאב האמיתי שמתחולל בהם בהווה.

דרמה כבדה בהסוואה

"כאב אמיתי" עוסק בנושא הטראגי של התמודדות הדור השלישי עם טראומת השואה. אך אייזנברג בוחר לעשות זאת דווקא דרך קומדיית מסע של זוג מוזר, ז'אנר ששמור בדרך כלל לנושאים הרבה יותר קלילים ושחקנים כמו קווין הארט.

הסיפור כולו נשען על הדינמיקה בין בני הדודים הכה שונים. דיוויד הוא איש משפחה מסודר וזהיר, הדבר הרחוק ביותר מהרפתקן ואינו יודע ליצור קשר עם אנשים. מנגד, בנג'י הוא אדם כריזמטי וחסר טאקט שתמיד שואב בקלות את כולם למערבולת שלו, ממנה הם יוצאים במחשבה כי הוא אמנם דפוק וחצוף – אך בלתי נשכח ומרשים.

הסרט לחלוטין מתחיל כמו קומדיה משעשעת על בני הדודים ההפוכים. דיוויד דואג להגיע לטיסה בזמן, בעוד דעתו של בנג'י בעיקר עסוקה בחבילת המריחואנה שהוא מתכנן לעשן עם ההגעה. בן הדוד התזזיתי מקשקש ומקלל ושולט במצב, בעוד השני אינו מצליח להירגע אפילו תחת השפעת הסם.

אך כשמתחיל המסע, מתבהר כי לא מדובר בקומדיה כלל. בנג'י אינו האדם מלא שמחת החיים שכולם חושבים ולמעשה מסתיר בתוכו יותר כאב מכל אחד אחר בטיול. דרך התסריט האנושי והנוגה של אייזנברג, אנו נחשפים לסיפור המורכב והעצוב של בנג'י, שמתכתב היטב עם הרעיון של "תיירות כאב".

מסע השורשים לפולין הוא בעצם דרך לסייר בטרגדיה שקרתה לאבותינו, לראות אותה בעיניים אך לא להרגיש אותה על בשרנו. הסרט בעצם מבקש להפוך אותנו לתיירים גם בטרגדיה העכשווית של בנג׳י. יחד עם דיוויד ושאר המטיילים, אנו נקלעים לכאב האמיתי שלו, אך לא חווים אותו באמת אלא רק צופים בו מהצד ועולם לא מבינים אותו באמת.

הסרט עדיין מלא בסצינות משעשעות והרפתקניות, אך בשום שלב הוא לא מנסה להצחיק. מדובר במסע שמתחיל קליל אך הופך נוגה ומפוכח, ומותיר אותנו עם חוויה מדויקת להפליא לגבי טיול למחנה השמדה. באופן מסוים, הסרט כולו מתנהל כמו דמותו של בנג׳י – מושך אותנו עם כריזמה משוגעת וחושף לאט לאט את העצב שנמצא מתחת.

קאסט מוצלח עם סטאר אחד

אין ספק שקאלקין סוחב את הסרט כולו על כתפיו. דמותו של בנג'י ודאי נכתבה מראש למידותיו, והוא אכן משחק אותה בצורה דומה מאוד לתפקיד שהפך אותו לכוכב – רומן רוי מ"יורשים". גם רומן, כמו בנג'י, הסווה את הטראומות שלו בהומור וציניות.

על קאלקין היה לגלם כאן דמות כובשת במיוחד, שמניעה את המסע כולו – משימה שעמד בה היטב וודאי תזכה אותו לפחות במועמדות לפרס האוסקר השנה. מוזר לחשוב שקאלקין אפילו אינו יהודי אלא קתולי, מאחר והחיבור שלו ליהדות של בנג'י כה מוצלח. מנגד, אחרי שני התפקידים האלו יהיה נחמד לראות את קאלקין תוקף תפקיד שונה בעתיד ולא גלגולים שונים של רומן רוי.

כמובן שגם במאי ותסריטאי הסרט אינו הופך נשכח כאן, על אף שדמותו אינה מושכת באותה הצורה. בין קלאקין ואייזנברג ישנה כימיה נהדרת ובהחלט ניתן לטעות ולחשוב שהשניים באמת גדלו יחד. בין הקנטות וריבים לחיבה וחיבוקים, השניים יוצרים אינטימיות משכנעת שהופכת את סיפורם לכה מרתק ואת דיוויד לדמות לא פחות מורכבת מבן דודו המרכזי.

אל השניים מצטרפים גם שחקנים מרשימים אחרים שמרכיבים את הקבוצה המגוונת שיוצאת למסע בפולין. ג'ניפר גריי ("ריקוד מושחת") נהדרת בתפקיד אשה גרושה ובודדה אשר יוצאת למסע לבדה, ויותר ממנה מהפנט קורט אג'יוון ("בית הדרקון") כאפריקאי ששרד את רצח העם ברואנדה והתגייר.

איך זה שסרט אחד מעז

בתקופה בה בתי הקולנוע בעיקר מלאים בבלוקבאסטרים, סרטי המשך וחידושים, "כאב אמיתי" לוקח סיכון שאפילו סרטי דרמה קטנים אחרים אינם נוטים לקחת. מדובר בסרט עדין שאינו טורח לחשוב יותר מדי על יסודות הסיפור שאמורות להחזיק את הצופה בכסאו.

הסרט מרגיש לרוב כאילו באמת יצאנו לטיול שורשים היסטורי בפולין, ואנו חווים אותו בזמן אמת יחד עם הדמויות. לאורך הסרט המדריך לוקח אותנו לאתרים השונים המרכיבים את הסיור, וזורק פרטי מידע היסטוריים שאייזנברג ודאי שיעתק מטיול המחקר שלו לקראת הסרט.

אך הדבר אינו יוצר סרט דידקטי ומשעמם. להיפך, הוא גורם לנו להרגיש חלק מהסיור ונותן את התחושה שהסיפור של בני הדודים הוא רק משהו שנקלענו אליו במקרה כיוון שהם צוותו לקבוצה שלנו.

בכך, אנו זוכים לחוויה כפולה – מסע מציאותי ומשכנע לפולין בו אנו נזכרים בזוועות השואה (או לומדים עליהם, מאחר והסרט מיועד לאמריקאים שלא יצאו לטיול דומה בתיכון) וסיפור אישי ומשפחתי שנחשף דרך שניים מהתיירים האחרים.

השורה התחתונה – מה חשבנו על "כאב אמיתי"

"כאב אמיתי" הוא סרט סינמטקים קטן שמצא את דרכו להפצה רחבה יותר ומוכיח שהוא מתמודד עם האחריות הזו היטב. זהו סרט מושך ומהנה, המסתיר בחובו כאב וטראגיות שלא התכוננו אליה אך אינה מאכזבת.

עבור יהודים מדובר בצפייה מובנת מאליו, אך ברור כי כוכבי הסרט ימשכו קהל הרבה יותר גדול שילמד דרכו על החוויה היהודית – דבר חשוב מאין כמותו בשנים האחרונות.

מדובר בסרט השני של אייזנברג כבמאי, והוא לחלוטין מציב אותו בליגה העליונה של שחקנים שקפצו אל מאחורי המצלמה כמו גרטה גרוויג וברדלי קופר.

הוא מנווט את הנושא המורכב בעדינות, קלילות אך גם כובד ראש, שהופכים את "כאב אמיתי" למסע משמעותי ובולט במיוחד בנוף הקולנועי של השנה החולפת (אם כי, אצלנו הוא רק נחת אחרי תחילת 2025).

"כאב אמיתי" יגיע לבתי הקולנוע בישראל החל מה-7.1.2025.

חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.

הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.