ביקורת סרט: "חסין כאב" – קלישאתי, צפוי, ועדיין מהנה

יש ז’אנרים קולנועיים שמכתיבים את עצמם כמעט אוטומטית. אם קיבלתם סרט אקשן אולטרה-אלים עם טוויסט קליל, אתם כבר יודעים למה לצפות – הרבה אדרנלין, דמויות שטוחות, עלילה שלא מנסה להמציא את הגלגל, וכמובן, רגעים ביזאריים שגורמים לצופה לצחקק או להרים גבה.

חסין כאב (Novocaine) משתלב בדיוק במשבצת הזו. הוא לא מתיימר להיות יצירה פורצת דרך, ואין לו שום רצון לגרום לכם לחשוב יותר מדי. זה סרט שמגיע עם אג’נדה פשוטה: לתת לכם קצת יותר משעה וחצי של בידור מטופש – ולמען האמת, הוא די מצליח.

תקציר העלילה

חסין כאב עוקב אחר ניית'ן קיין (ג’ק קוויד), שמאז ילדותו סובל ממצב גנטי נדיר שמונע ממנו לחוש כאב פיזי. בעוד אחרים עשויים לראות בכך כוח-על, עבור נייט זו בעיקר קללה – הוא יכול להיפצע קשה מבלי לשים לב או לבלוע את הלשון שלו בזמן לעיסה (אז הוא לא אוכל אוכל מוצק).

כשחברתו לעבודה, שרי (אמבר מידת'אנדר), נחטפת במהלך שוד אלים בבנק בו שניהם עובדים, ניית'ן יוצא למרדף נואש להציל אותה, כי מבחינתו הוא לא מרגיש כאב, אז מה יש לו להפסיד.

עלילה? לא ממש. אבל לפחות זה מצחיק

כמו כמעט כל סרט בז’אנר הזה, גם כאן אין באמת עלילה מורכבת. נייט הוא אדם עם "סוג של כוחות-על" – אבל בעולם ריאליסטי כמו שלנו.

הוא לא גיבור-על, הוא לא נלחם באיזה כוח אפל גדול ולא מוכר, רק רודף אחרי חבורת שודדים כשלצידו היתרון (או החיסרון?) של לא להרגיש כאב, מה שמכניס אותו ללא מעט סיטואציות מסוכנות, מטופשות ובעיקר – הזדמנות לשלל סצינות קרב שלפחות מנסות להיות יצירתיות, ולפעמים אפילו מצליחות.

הסרט לא מנסה יותר מדי, וזה אולי הדבר הכי טוב בו. הוא שומר על סיפור קטן, בלי שאיפות להיות אפוס קולנועי מטורף כמו לדוגמה "ג'ון וויק", שיצר פרנצ'ייז שלם מסרט אחד.

הוא יודע בדיוק מה הוא – ומנצל את זה היטב. הטוויסטים? צפויים מהשנייה הראשונה. הדמויות? קלישאות מהלכות. אבל למרות כל זה, יש רגעים שבהם הסרט מצליח לחדש ולשחק עם הקונספט שלו בצורה מפתיעה. יש אפילו סצינה אחת שגרמה לי להסיט מבט מהמסך לרגע, וזה אומר לא מעט.

אותה נוסחה, אותה דמות, אבל זה עדיין עובד

אין דרך אחרת לומר את זה – ג’ק קוויד משחק את אותה דמות בכל מקום שבו הוא מופיע. אם ראיתם אותו כיואי קמפבל ב"הבנים", או שמעתם אותו מדבב את בוימלר ב"מסע בין כוכבים: סיפונים תחתונים" אתם כבר יודעים למה לצפות – אותו פרצוף מבוהל, אותו טון חצי-עצוב חצי-ציני, ואותה נוכחות של "האדם היחיד בסביבה שמודע לזה שהמציאות הזאת ממש דפוקה".

וזה לא בהכרח רע. קוויד עושה עבודה טובה בלהיות… ג’ק קוויד. הוא משתלב מצוין בסגנון של הסרט, ויש לו נוכחות קומית שעובדת.

אבל אם חיפשתם איזשהו גיוון, איזושהי דמות שתפתיע או תרגיש שונה, זה פשוט לא קורה כאן. הוא נמצא באזור הנוחות שלו, ואפשר לומר שגם הסרט כולו נמצא באזור הנוחות שלו – וזה מספיק בשביל חוויית צפייה קלילה.

אקשן מהנה, אבל לא משתווה לגדולים בז’אנר

אי אפשר לדבר על סרט כזה בלי להתייחס לאקשן, מקום שבו "חסין כאב" מנסה לשחק בליגה של סרטים כמו "ג’ון וויק" ו-"סתם אחד" (רק תסתכלו על הפוסטר של הסרט להבין מאיפה הוא שואב את ההשראות שלו), אבל הוא לא ממש מצליח להשתוות אליהם.

יש כמה סצינות קרב שמבוימות טוב, ויש תחכום מסוים באיך שהן משתמשות בקונספט של חוסר תחושת כאב, אבל הסרט לא ממציא שום דבר חדש בתחום.

אם אתם מחפשים קרבות סטייליסטיים ברמה של ג’ון וויק, או סיקוונסים מדהימים כמו סצנת המסדרון האיקונית מהעונה הראשונה של "דרדוויל", זה לא זה. אבל אם בא לכם אקשן כיפי, עם קטעים שלא לוקחים את עצמם ברצינות, הסרט עושה את העבודה בגדול.

בנוסף, אם יש משהו שגורם לסרט לעבוד למרות כל החסרונות שלו, זה ההומור. רוב הבדיחות עובדות לא רע ואפילו יש לא מעט רגעים של תזמון קומי דיי מוצלח.

אין פה ניסיון להיות סרט שהוא יותר קומדיה מאקשן, אבל לפחות יש רגעים שבהם הסרט מצליח להיות ממש מצחיק, בעיקר כשהוא משלב דמות כל-כך לא מתאימה לסרטי אקשן כמו נייט בתוך סיטואציות שהוא בעיקר חוטף בהן מכות, אבל גם איכשהו מוצא את הדרך שלו להערים על השודדים.

דמויות שטוחות – וזה בסדר

כל דמות ב"חסין כאב" היא קלישאה שכנראה ראינו בלא מעט מקומות לפני כן – מהנבלים שיכלו להשתלב בכל סרט אקשן אחר ואין להם יותר מידי עומק חוץ מהיותם שודדים, דרך הבחורה ה-הו כה מתוסבכת שנייט מתאהב בה ויוצא להציל אותה ועד אפילו בלש משטרה, שכל מה שהוא רוצה זה לחזור הביתה לחג המולד.

כל הדיאלוגים בסרט מרגישים כאילו יצאו היישר מספר חוקים לא כתוב של תסריטאי הוליוודי, או בהתאם לימינו – כאילו צ'אט GPT כתב אותם. אפילו הרגעים בהם הסרט מנסה ליצור עומק רגשי כלשהו בין דמויות מרגישים מאולצים ולא ממש משכנעים.

אבל האמת? זה לא באמת משנה. הסרט לא מנסה להיות חכם יותר ממה שהוא, ואם אתם באים בראש הנכון – זה פשוט עובד ואפילו מוסיף לקומדיה בסרט.

השורה התחתונה – מה חשבנו על "חסין כאב"?

"חסין כאב" לא יפתיע אתכם, לא ישנה את הז’אנר, ויש סיכוי שתשכחו אותו די מהר, אבל הוא גם לא מנסה להיות יותר מזה. זה סרט אקשן אלים, מטופש וכיפי שעובד בדיוק בגלל שהוא לא לוקח את עצמו ברצינות.

אם אתם אוהבים סרטים כמו "ג'ון וויק", אם ג’ק קוויד באותו תפקיד עדיין לא נמאס עליכם, ואם אתם סבבה עם דמויות שטוחות ולא מעט דם – "חסין כאב" בהחלט יכול להתאים לכם, כל עוד תבואו אליו עם הציפיות הנכונות.

חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.

הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.