- המטה הלאומי לבינה מלאכותית הציג את האסטרטגיה הלאומית, המעמידה במרכז את הבטחת הריבונות הטכנולוגית של ישראל.
- היעד המרכזי כולל הפעלת כ-300 אלף מעבדי GPU בישראל לצד פיתוח מודל בסיס מקומי ותשתית אנרגיה של כ-2 ג'יגה-ואט.
- הסתמכות של תשתיות קריטיות כמו אנרגיה, מים ובריאות על חברות זרות נתפסת כסיכון ישיר לשליטה המדינתית.
- הקמת התשתיות תדרוש תקציבי עתק, לצד חסמים כבדים כמו משבר זכרונות עולמי והקפאת חיבור חוות שרתים לרשת החשמל.
תא"ל (במיל') ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, הציג במסגרת שבוע הסייבר וה-AI באוניברסיטת תל אביב את עיקרי האסטרטגיה הלאומית של ישראל בתחום הבינה המלאכותית. התוכנית מתמקדת בשלושה יעדים: הבטחת ריבונות טכנולוגית, שיפור איכות החיים של האזרחים ומינוף היתרונות היחסיים של ישראל בזירה הבינלאומית.
בדבריו הדגיש אסקל כי ריבונות בתחום הבינה המלאכותית היא תנאי הכרחי לשמירה על ביטחונה של המדינה. להערכתו, בתוך חמש עד שבע שנים מערכות חיוניות ובהן רשתות חשמל, אספקת מים ושירותי בריאות יסתמכו במידה הולכת וגוברת על מערכות AI מתקדמות.
ריבונות טכנולוגית בתשתיות קריטיות
אסקל התריע מפני תרחיש שבו מדינות יהיו תלויות באופן מוחלט במודלים ובתשתיות של תאגידים מסחריים מחוץ לגבולותיהן לצורך תפעול מתקנים רגישים, ואמר:
אם התשתיות הקריטיות של מדינות יפעלו על בסיס AI שאינו בשליטתן, לא תהיה להן שליטה מלאה על עתידן. חברות מסחריות פועלות בהתאם לאינטרסים העסקיים ולערכים שלהן, שאינם בהכרח זהים לאלה של המדינה. גם לא ניתן להבטיח שהגישה לשירותים ולמודלים שלהן תישמר לאורך זמן. לכן החלטנו לבנות בישראל תשתית AI ריבונית משלנו.
300 אלף מעבדי GPU ומודל שפה ישראלי
כדי להשיג עצמאות תפעולית, הציג אסקל שורת יעדים פיזיים וטכנולוגיים רחבי היקף. לדבריו, המדינה זקוקה להספק חשמל של כ-2 ג'יגה-ואט לטובת חוות שרתים, תשתיות עיבוד ומפעלי שבבים.
בתחום כוח המחשוב הציב אסקל יעד של הפעלת כ-300 אלף מעבדי GPU בישראל. מתוכם, כ-100 אלף מיועדים לצרכים ישירים של מערכת הביטחון, האקדמיה, משרדי הממשלה וחברות סטארטאפ, וכ-200 אלף מעבדים נוספים נועדו למשוך ולהצמיח מרכזי נתונים מקומיים.
לצד כוח העיבוד, הציג אסקל צורך בפיתוח מודל בסיס (Foundation Model) ישראלי מתקדם. המודלים המובילים בעולם מופעלים כיום בעננים מסחריים סגורים שאינם מתאימים לדרישות אבטחה של מערכות לאומיות, בעוד פתרונות קוד פתוח אינם מספקים יציבות מספקת.
אתגרי תקציב, שבבים ומצוקת חשמל
השאיפה לפרוס מאות אלפי מאיצי עיבוד ייעודיים פוגשת מציאות כלכלית ותעשייתית מאתגרת. עלויות הרכישה, ההקמה והתחזוקה של תשתיות מחשוב בסדר גודל כזה ידרשו הקצאת תקציבי עתק מצד הממשלה.
האתגר התקציבי מתחדד עוד יותר לנוכח משבר הזכרונות והמחסור ברכיבי חומרה מתקדמים בשוק העולמי. הביקוש ההולך וגדל לשבבי AI מוביל לעליית מחירים מתמשכת של רכיבי זיכרון, מה שמייקר את עלות ההצטיידות עבור כל מאיץ גרפי ומציב רף תקציבי גבוה במיוחד בפני התוכנית הישראלית.
בנוסף לחסמי החומרה והתקציב, התוכנית מתמודדת עם מחסום תשתיתי ממשי ברשת החשמל המקומית. רשות החשמל פרסמה ביולי האחרון הוראת שעה המקפיאה למשך 140 ימים טיפול בבקשות חיבור חדשות של חוות שרתים בהספק של 8 מו"א (מגה וולט-אמפר) ומעלה לרשת הארצית.
ההקפאה הוכרזה לאחר שצבר הבקשות הגיע להיקף חסר תקדים של כ-27 ג'יגה-ואט. מנהל המערכת התריע כי חיבור החוות יסכן את יציבות הרשת, מה שיוצר כעת בלימה רגולטורית ישירה להקמת חוות השרתים הדרושות לפריסת התשתיות.
איכות חיים, סייבר והון אנושי
מעבר לעצמאות בצד התשתית, התוכנית כוללת שימוש בטכנולוגיה לפתרון אתגרים אזרחיים בתחומי החינוך, הבריאות והתחבורה. לשם כך הוקם מכון ייעודי (NIA) לקידום יישומים מעשיים, תוך שילוב בין תוכנה למערכות פיזיות בתעשייה.
האסטרטגיה מדגישה גם את ההון האנושי המקומי כבסיס ליתרון התחרותי, וכוללת תוכניות הכשרה מקצועיות והסבות עובדים לצד שילוב הדור הצעיר במערכת הביטחון ובאקדמיה.
