פחות בירוקרטיה, יותר הגנה: אסטרטגיה לאומית חדשה להזדהות דיגיטלית

• מערך הסייבר הלאומי ומערך הדיגיטל הלאומי פרסמו להערות הציבור את טיוטת האסטרטגיה הלאומית להזדהות דיגיטלית.
• התוכנית כוללת השקת ארנק דיגיטלי לאומי שיאגד תעודות רשמיות בטלפון הנייד ויהיה שקול במלואו לתעודה הפיזית.
• מערכת ההזדהות הלאומית תורחב בהדרגה לגופים פרטיים כמו בנקים וחברות ביטוח כדי להחליף שליחת צילומי תעודות זהות.
• המהלך נועד להגן מפני הונאות מבוססות בינה מלאכותית, ליישם עקרונות מזעור מידע ולהיערך למחשוב קוונטי.

מערך הסייבר הלאומי ומערך הדיגיטל הלאומי, לצד רשות האוכלוסין וההגירה, משרד האוצר ובנק ישראל, פרסמו להערות הציבור את טיוטת האסטרטגיה הלאומית להזדהות דיגיטלית. המהלך נחשף במסגרת שבוע הגנת הסייבר הלאומי.

הרעיון המרכזי מאחורי היוזמה הוא מעבר ממנגנוני הזדהות נפרדים וריבוי מאגרים לתשתית לאומית אחת. המהלך נועד להקל על הציבור, להפחית בירוקרטיה ולהגן מפני התחזויות וגניבת זהויות ברשת.

כיום רשומים כ-5.5 מיליון תושבים במערכת ההזדהות הממשלתית, אך הם עדיין נאלצים לנהל חשבונות נפרדים מול גופים רבים.

המצב הנוכחי גורר שימוש נרחב בשליחת צילומים של תעודות זהות, שנשמרים במאגרים פרטיים ומגדילים את החשיפה לדליפות מידע.

ארנק דיגיטלי לאומי

בלב התוכנית עומד ארנק זהות דיגיטלי לאומי שמפתח מערך הדיגיטל הלאומי. הארנק יאפשר לכל תושב לנהל ולהציג ישירות מהסמארטפון תעודות רשמיות ואישורים ממשלתיים, ובראשם תעודת זהות ורישיון נהיגה.

המדינה מקדמת תיקוני חקיקה שיעניקו לתעודה הדיגיטלית מעמד משפטי שווה ערך מלא לתעודה הפיזית, גם במפגש פנים אל פנים מול גופי אכיפה או נותני שירות.

במקביל, התעודות הפיזיות ימשיכו להתקיים במתכונתן הקיימת, ובשלב מאוחר יותר ייבחן גם שילוב דרכון דיגיטלי בהתאם לתקני ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי (ICAO), שקובע את הסטנדרטים לדרכונים בעולם.

שיתוף המידע מהארנק יתבסס על עקרונות תכנון לפרטיות (Privacy by Design), מזעור מידע וחשיפה סלקטיבית (Selective Disclosure). המשמעות היא שהמשתמש יוכל להוכיח נתון נקודתי, דוגמת עמידה במגבלת גיל, מבלי לחשוף את שאר פרטיו האישיים או את מלוא נתוני התעודה.

חיבור המגזר העסקי ומניעת דליפות מידע

האסטרטגיה מרחיבה את השימוש במערכת ההזדהות הממשלתית גם לגופים שאינם ממשלתיים, תוך התמקדות במגזרי הפיננסים, הבריאות והתקשורת. גופים אלה יוכלו להסתמך על אימות הזהות הלאומי בשלב ההרשמה הראשונית ובתהליכי הכרת הלקוח.

ההצטרפות למערכת מצד חברות פרטיות תהיה וולונטרית ותלווה במודל כלכלי לתמחור הפעילות ובהתאמת הרגולציה. המערכת תבצע אימות זהות אקטיבי מול מרשם האוכלוסין והתיעוד הביומטרי, במקום השאילתות הבסיסיות הנהוגות כיום במערכת.

המערכת תבטיח הפרדה מלאה בין פעולת אימות הזהות לבין תוכן הפעילות העסקית. המדינה לא תיחשף לפעולות שמבצע הלקוח בבנק או בחברת הביטוח, אלא רק תאשר את נכונות זהותו בעת ההתחברות.

התמודדות עם איומי AI והיערכות לעידן הקוונטי

התוכנית שמה דגש על התמודדות עם איומי סייבר מתקדמים, ובראשם שימוש בבינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) להונאות זהות סינתטיות (Synthetic Identity Fraud), זיופים עמוקים (Deepfakes) ותקיפות מצג שווא על מערכות זיהוי (Presentation Attacks).

לצורך כך תוקם יכולת ניטור לאומית מבוססת ניתוח נתונים ובינה מלאכותית לזיהוי חריגות לאורך מחזור החיים של הזהות.

בנוסף, המסמך מתווה היערכות מוקדמת לתשתיות הצפנה עמידות בפני מחשוב קוונטי (Post-Quantum Readiness). מחשבים קוונטיים עתידיים צפויים להיות מסוגלים לפרוץ חלק משיטות ההצפנה הנפוצות כיום, ולכן ההיערכות נועדה להגן על תהליכי חתימה ואימות לאורך זמן.

האסטרטגיה כוללת גם התייחסות ראשונית לניהול סוכני בינה מלאכותית (AI Agents) שיפעלו בשם משתמשים, לצד מודרניזציה היברידית של המערכות בשילוב שירותי ענן מאובטחים תוך שמירה על ריבונות דיגיטלית.

לוח זמנים

טיוטת האסטרטגיה פתוחה להתייחסויות הציבור עד ל-30.11.2026. ניתן לקרוא את טיוטת האסטרטגיה המלאה באתר מערך הסייבר הלאומי.