למצוא את דורי (תמונה באדיבות פורום פילם)

ביקורת סרט: “מוצאים את דורי” – עוד הצלחה של פיקסאר
| יום רביעי, 22 ביוני 2016, 09:25 | בידור ופנאי

הקיץ בא, ואיתו סרטי הקיץ, הכוללים לרוב קומדיות, סרטי אקשן קלילים לכל המשפחה וגם, כמו תמיד, סרט אנימציה של דיסני-פיקסאר (Disney-Pixar). “מוצאים את דורי” (Finding Dory) הוא סרט המשך ל”מוצאים את נמו” (Finding Nemo) מ-2003, אך הוא נבדל מסרטי המשך אחרים בכך שהוא לא מספר את הסיפור של “מה קרה אחרי” עם גיבורי הסרט הקודם, אלא מחליף את הפוקוס שלו ומתמקד בדמות משנית, ומספר את הסיפור שלה, שלא הכרנו עד עכשיו, כגיבורת הסרט.

הסיפור

התרחשות הסרט מתחילה מדורי הקטנה, דגיגה דקיקה ומתוקה שגרה עם הוריה, ג’ני וצ’רלי, וסובלת כבר בגיל הזה מאובדן זכרון לטווח קצר. אנו רואים כיצד דורי גדלה בסביבה תומכת ומגנה, עם זוג הורים שאוהבים אותה מאד ודואגים לשלומה בגלל קשיי הזכרון שלה. משם אנו רואים אותה לפתע באוקיאנוס הפתוח, ללא כל זכרון מהנסיבות שהביאו אותה לשם. אנו רואים איך היא מתחילה לבקש עזרה מזרים, אך אף אחד לא מכיר את הוריה, והיא לא מצליחה למצוא אותם. עם הזמן היא מתבגרת, וממשיכה לחפש משהו, אבל כבר לא זוכרת מה היא מחפשת. ואז, פתאום, היא מוצאת את מרלין (Marlin), גיבור הסרט הקודם, ומשם הכל היסטוריה.

כשנה לאחר אירועי “נמו”, דורי חיה יחד עם נמו ומרלין, כחברת משפחה לכל דבר. אך משהו לפתע מצית בה זכרון מהילדות, והוא מציף אותה: יש לה זוג הורים, שאוהבים אותה ודואגים לה, והיא אינה יודעת איפה הם או איך למצוא אותם. היא מרכיבה שברים של זכרונות ומחליטה ללכת לחפש אותם בקליפורניה, בקצה השני של האוקיאנוס. נמו משכנע את מרלין שהם חייבים לקחת את דורי אל היעד, והמסע מתחיל.

ג'ני וצ'ארלי, מתוך "מוצאים את דורי"

ג’ני וצ’ארלי, מתוך “מוצאים את דורי” (תמונה באדיבות פורום פילם)

סוויץ’ בגיבורים

“מוצאים את דורי”, כאמור, הוא סיפורה של דורי, ובמידה מסוימת מרלין ונמו יכלו לא להופיע בסרט זה בכלל. הם שם כי הם כבר חלק מהסיפור, והם המשפחה החדשה של דורי, כך שראוי שהם יהיו שם בשביל להסלים את הקונפליקט של דורי, שמכניסה את המשפחה החדשה שלה לצרות בנסיון למצוא את המשפחה הישנה. אנדרו סטנטון (Andrew Stanton), תסריטאי שני הסרטים, הבין יפה מאד את הדברים האלה, וניצל את מרלין ונמו בדיוק בכמות הנחוצה – הם שם כדי להיות עם דורי, אבל מהר מאד הם מסתבכים בבעיות משלהם, ומאפשרים לגיבורה להתקדם ולהתפתח בכוחות עצמה, כשמדי פעם אנחנו חוזרים אליהם כדי לראות כיצד הם מתקדמים בלאתר אותה.

ודורי היא אחת הגיבורות המוצלחות שנראו בסרטי פיקסאר. רבים זוכרים את דורי כאתנחתא הקומית של הסרט הראשון, אך זה לא מדויק. נכון, היא מצחיקה, אך דורי היא המהות של פיקסאר מהרבה בחינות – היא מצחיקה, חמודה ומטופשת, אך ברגעים החשובים היא רצינית וטעונה במשמעות. יש לה את כל המרכיבים שנחוצים לגיבורה טובה של סרט, מלבד הקושי הבסיסי שלה לזכור דברים. זהו מכשול כה רציני, שהוא יכול להיות לגמרי משתק לדמות ולכותביה.

כאן שוב דורי ניצלה על ידי תסריטאות מבריקה, שהצליחה להגדיר בצורה מאד ברורה ואמינה מה דורי כן זוכרת, למה היא זוכרת את מה שהיא זוכרת, ומה מניע אותה להמשיך ולחפש, גם כשהיא נהיית אבודה ומבולבלת. מעבר לכך, “מוצאים את דורי” מיישם פלאשבקים בצורה נכונה, חכמה ויוצאת דופן, בשביל לעזור לנו לחוות את מנגנון הזכרון המשובש של דורי.

מתוך "מוצאים את דורי"

מתוך “מוצאים את דורי” (תמונה באדיבות פורום פילם)

דורי היא גיבורה עם מוגבלות שכלית ברורה וידועה, שלא חווה מהתסריטאים שום לעג, וגם כשנדמה שההומור על חשבונה, הוא תמיד בא יד ביד עם הכוחות הנפשיים האדירים שלה והיכולת שלה להתמודד עם החיים הלא פשוטים שלה. היא דמות מורכבת שמופשטת ומונגשת לכל הקהלים, שמצליחה לא לאבד גם מאותה המורכבות בתהליך. רואים כמה יוצרי הסרט אוהבים אותה כדמות, היא מחזיקה את רוב הסרט על כתפיה ללא שום קושי, וכולנו יצאנו מורווחים מכך.

את דורי, אגב, שוב מדובבת אלן דג’נרס (Ellen DeGeneres), שבקולה ובמשחק שלה יש הרבה מרוח-השטות והחן הטבעי שנחוצים לסרט שכזה.

דמויות משנה נהדרות

בסרט, כמובן, ישנן דמויות רבות מלבד דורי ושתי משפחותיה, וכפי שניתן לצפות מסרט פיקסאר, דמויות אלה מלאות באופי ובחן אנושיים, על אף היותם דגים ויונקי ים.

מדובבים בולטים הם קייטלין אולסון (Kaitlin Olson) מ”פילדלפיה זורחת”, טיי בורל (Ty Burell) מ”משפחה מודרנית”, דיאן קיטון (Diane Keaton) ויוג’ין לוי (Eugene Levy) בתפקיד הוריה של דורי, ואף אידריס אלבה (Idris Elba) מ”הסמויה”, שזו הופעתו השלישית השנה בסרט דיסני, אחרי “זוטרופוליס” ו”ספר הג’ונגל“. לצדו של אלבה משחק כוכב “סמויה” נוסף, דומיניק ווסט (Dominic West), ושניהם יחד מדובבים זוג אריות ים עם חוש הומור קצת אכזרי.

אידריס אלבה ו מתוך "מוצאים את דורי" (תמונה באדיבות פורום פילם)

אידריס אלבה ודומיניק ווסט מתוך “מוצאים את דורי” (תמונה באדיבות פורום פילם)

מי שמלווה את דורי בחלק ניכר מהסרט (כפי שהיא ליוותה את מרלין בסרט הקודם) הוא תמנון אנטיפט בשם האנק (Hank), אותו מדובב בכשרון רב אד אוניל (Ed O’Neill), הלוא הוא אל באנדי מ”נשואים פלוס”. את תפקידו בסרט ניתן לכם לגלות בעצמכם, ונסתפק בלציין שהאנק הוא עוד דמות נהדרת לפנתיאון הדמויות האהובות של פיקסאר, ואו’ניל הוא ליהוק פנטסטי לתפקיד.

מתוך "מוצאים את דורי"

מתוך “מוצאים את דורי” (תמונה באדיבות פורום פילם)

נוסחת הקסם שעובדת

“מוצאים את דורי” הוא סרט שלא פוחד להראות לנו כמה מאיים האוקיאנוס, וכמה מאיימת הבדידות, וכמה כואבים געגועים, וכמה חשוב לכל אחד לעבור מסע, פנימי וחיצוני, כדי לפתור את הקשיים האלה בחייו. הוא לא סרט מושלם, אבל הוא סרט טוב, שכדאי מאד לצפות בו בכל הגילאים. כמו בכל סרט אחר של פיקסאר, צופה מכל שכבת גיל ורקע ימצא נושא או דמות להזדהות אתם, ויחווה מסע רגשי עם צחוק, בכי, וטלטלות רבות, אך לא מאולצות מדי.

ישנם בסרט רגעים שמרגישים מעט יותר קיטצ’יים או מטיפניים מהנחוץ, אך הם לא פוגעים בסרט שלכל אורכו הוא הרפתקה יפהפיה ומרתקת. וכמו בכל סרט של פיקסאר, רגעים של צחוק ואווירה טובה מתחלפים במהירות ברגעים מאיימים ומלחיצים ממש, וגם כאן לקראת הסוף ישנו החושך המוחלט והאינסופי, שמצליח להערים עלינו ולגרום לנו לחשוב שאין תקווה עוד, גם אחרי כל סרטי פיקסאר שראינו כבר.

“מוצאים את דורי” יעלה למסכים בסוף השבוע הקרוב, החל מיום חמישי, ה-23 ביוני, ובינתיים בארצות הברית הוא כבר שובר שיאים במכירות של כרטיסים לסרט אנימציה. זה לא מפתיע, בהתחשב בזכרונות הנפלאים שיש לנו מ”מוצאים את נמו” האלמותי, וזה גם סרט מצוין בזכות עצמו, שדור חדש של ילדים, כמו גם מבוגרים שנחשפים לראשונה לפיקסאר, יכול להנות ממנו.

ואם כבר להנות, אז למה לא להנות פעמיים? לפני הסרט “מוצאים את דורי” דואגים בדיסני-פיקסאר להציג בפנינו את הסרט הקצר החדש והמשובח של החברה העונה לשם “פייפר” (Piper). אתם מוזמנים להציץ בקטע קצר ממנו כאן:

לעדכונים נוספים, עקבו אחרינו בעמוד הפייסבוק

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
תגובות לכתבה
גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות