-פרסומת-

ג'ון ברנת'אל מתוך "המעניש" (צילום: Jessica Miglio, תמונה באדיבות Netflix)

ביקורת סדרה: המעניש – זה לא סתם אקשן
| יום שבת, 2 בדצמבר 2017, 12:00 | בידור ופנאי

אחרי ההייפ והבילד-אפ האיטי אל “המגנים“, מארוול ונטפליקס יכולות לנשום עמוק, להירגע, ולחשב מסלול מחדש. הסדרה שחיברה את כל גיבורי העל ביחד לא הייתה הצלחה מסחררת, אבל גם לא אסון בל יתואר. בעיקר, היא איפסה את העניינים בשביל ענקיות המדיה, שיכולות להתחיל לספר סיפורים חדשים עם הדמויות שהם בנו עד עכשיו, סיפורים שלא יהיו קשורים יותר ל”יד”.

אלא שהם מתחילים לא עם “דרדוויל” ולא עם “ג’סיקה ג’ונס”, אלא עם “המעניש”  (The Punisher) – סדרה על אנטי-גיבור שהופיע כדמות משנה בעונה השנייה של “דרדוויל”, דמות מנותקת מכל הסיפור המרכזי של “המגנים”. את איפוס העולם של ניו-יורק הלילית של מארוול, אנחנו מתחילים מאפס.

הביקורת מכילה ספוילרים לעונה השנייה של “דרדוויל”, בה הופיע המעניש לראשונה

העלילה

ג’ון ברנת’אל (Jon Bernthal) הוא פרנק קאסל, חייל לשעבר בחיל הנחתים של ארצות הברית. לאחר שחזר מאפגניסטן, קאסל חשב שיחייה בשלווה עם משפחתו, אבל החלום הזה נגדע באלימות כאשר אשתו ושני ילדיו נרצחו באכזריות. קאסל טיפל בכל האחראים לרצח, אחד אחד, תחת הכינוי “המעניש”, אותו הוא קיבל מהעיתונות. כעת קאסל נחשב למת, כמו קורבנותיו, והוא חי בניו יורק תחת השם הבדוי פיט קסטיליונה. פיט הוא פועל בניין שלא מפריע לאף אחד, מתמודד בשקט עם השדים שלו, לבד.

אמבר רוז ריבה (Amber Rose Revah) היא דינה מדאני, סוכנת NSA ממוצא פרסי שחזרה לניו יורק אחרי מבצע ארוך באפגניסטן. המבצע נגדע באיבו לאחר שהמודיע שלה, שוטר אפגני, נרצח. דינה יודעת שרוצחיו הם חיילים אמריקאים, אבל היא לא יכולה להוכיח את זה. זה לא עוצר אותה מלנסות.

אבון מוס-בכרך (Ebon Moss-Bachrach) הוא דייוויד ליברמן, שמציג את עצמו פשוט כ”מיקרו”, עובד NSA לשעבר והאקר גאון. מיקרו הוא זה שרמז למדאני על הפעילות הלא חוקית של צבא ארצות הברית, וכעת הוא מנסה למשוך שחקן חדש-ישן למשחק – את פרנק קאסל. למה? כי קאסל קשור לאותה יחידה שרצחה את השוטר האפגני. אבל קאסל לא מחפש חברים, ובטוח לא מחפש שותפים.

דימויים מורכבים של הלם קרב

“המעניש” היא סדרה שעוסקת באספקט יוצא דופן של פרנק קאסל – המטענים שהוא נושא איתו משירותו הצבאי. קאסל לא היה סתם חייל. פרנק קאסל היה אחד החיילים הטובים ביותר שהיה לצבא ארצות הברית להציע. הוא גם היה מעורב בפעילות מאוד לא סטנדרטית באפגניסטן, והוא יצא מזה מעורער למדי. כפי שאפשר לצפות מחייל שהיה עד להרג רב, הרג שחלקו נגרם על ידי קאסל עצמו, הוא סובל מהפרעת דחק פוסט-טראומטית, או מה שמוכר יותר כ”הלם קרב” בשפה מיושנת.

קאסל הוא לא האדם הראשון שאיבד את משפחתו לאלימות. אירוע טראומטי שכזה יערער כל אחד, אבל רובינו במצב כזה לא נצא למסע הרג מסוקר תקשורתית, ונשאיר אחרינו 32 הרוגים שעליהם המשטרה יודעת, ועוד כמה עשרות שלא שויכו אלינו. לא, צריך להיות אדם מיוחד מאוד כדי לעשות את זה.

מה שמבדל את קאסל זה שהוא מסוגל לעשות את זה, בשני המישורים – הוא מיומן מספיק כדי להילחם לבדו בעשרות לוחמים, והוא מעורער מספיק כדי לעשות את זה בלי למצמץ. “המעניש” מפרקת את דימוי המאצ’ו ש”מחזיר” ל”רעים” עין תחת עין. פרנק קאסל לא מוצג כגבר-גבר בלתי שביר – להפך, הוא שבר כלי.

סיפורם של הלומי הקרב הוא סיפור ששוב ושוב צף במדיה האמריקאית, כשלכל דור יש את הטראומה שלו. אנחנו גדלנו על סרטים שהראו את הלוחמים הויאטנמים, וכעת הגיע תורם של הלוחמים בעיראק ואפגניסטן לשאת את קולם. וכאן, בישראל, לא חסרים לנו לוחמים משלנו לדאוג להם ולשלומם הנפשי והרגשי, כך שלנו כל זה לא חדש בכלל.

לאורך העונה הזאת של “המעניש” מתפתח סיפור שלם על חייל הלום קרב נוסף, ועל ההתמודדות שלו עם המצב שלו. הסדרה לא עושה זאת בצורה מעיקה או מאולצת. היא לא דוחפת את המסר לגרון. אבל היא מרחיבה ומעבה את המסר שלה, ואת הסיפור של קאסל דרך המסר הזה.

הסיפור של “המעניש” הוא סיפור על התמודדות של שני גברים, קאסל וליברמן, עם מה שהם איבדו. כל אחד איבד משהו שונה, וכל אחד מתמודד עם זה ממש אחרת. והדרך של קאסל? היא בוודאות לא הבריאה. אבל היא נכונה לו. הוא, אחרי הכל, ה”מעניש”.

אבון מוס-בכרך מתוך "המעניש", עונה 1 (צילום: Nicole Rivelli, תמונה באדיבות Netflix)

אבון מוס-בכרך מתוך “המעניש” (צילום: Nicole Rivelli, תמונה באדיבות Netflix)

הוא מעניש, אבל רק כשצריך

דבר נוסף שמיוחד בגרסה זו של “המעניש” הוא שפרנק קאסל מעניש במידת הצורך, ולא יותר מכך. מי שחווה את קאסל בגרסאות קודמות, בין אם זה היה בסרטים או בקומיקס, יזכור שחלק מהמהות של דמות המעניש היא שהוא מעניש – הוא פוגע באויביו באלימות רבה, ומאחורי הפגיעה יש איזשהו צדק פואטי. הוא תמיד מחזיר להם באותה מטבע, או פשוט בצורה שפוגעת במה שיקר להם מכל.

אז האם אנחנו רואים כאן 13 פרקים של הוצאות להורג מוגזמות? לא, וטוב שכך. קאסל מעניש מספר פעמים במהלך העונה. אל תדאגו, אתם תראו את האלימות שבאתם לקבל, אבל רוב הזמן היא נובעת מהגנה עצמית, מצורך להרוג את אלה שבאו להרוג אותו. את ההענשות היצירתיות באמת קאסל שומר רק לאלה שמגיע להם, וזה נראה מספק מאוד. אבל כנראה מספק לנו יותר משזה מספק עבור קאסל.

זה לא מקרי שקאסל הופיע לראשונה ב”דרדוויל” – הניגוד בינו לבין מרדוק בולט מאוד. מאט מרדוק נאבק בשד שלו – הוא נהנה מהאלימות, הוא אוהב לשבור עצמות ולהפיל פושעים מגגות. הוא נלחם בדחף להרוג ומתמודד איתו, אבל במחיר נפשי קשה. מצבו של קאסל הפוך – קאסל לא נהנה מזה לרגע. אין שום חדווה באלימות שלו, אין שום אושר ושמחה לאיד. קאסל אלים כי זו הדרך היחידה שבה הוא יודע לפעול, והוא מאמין גדול בהרג כי בליבו הוא יודע, שאלה אנשים שלא מגיע להם לחלוק חמצן עם החיים.

בשורה התחתונה

נראה שנטפליקס ומארוול הצליחו לעמוד במשימה לא פשוטה בכלל – להפוך את המעניש לדמות טלוויזיונית מעניינת ורלוונטית. דמות שהיא לא רק תירוץ לאלימות על המסך, אלא סדרה שתורמת משהו לצופים שלה, שמעשירה את החוויה שלנו.

אחרי “ג’סיקה ג’ונס”, “המעניש” היא סדרת הקומיקס הראשונה של מארוול ונטפליקס ששוב נותנת לנו משהו מעבר, מציצה איתנו יחד למקומות הלא נעימים של החוויה האנושית. היא מנותקת לחלוטין מסאגת המגנים, וטוב שכך. כעת נותר לקוות שלא תהייה עונה שנייה, כי אם פרנק קאסל יצטרך שוב לצאת לרחובות, זה יהיה שובר לב. תנו לאיש המסכן הזה לנוח.

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
קריאה נוספת
עוד על הכותב
author-image
בוריס אוליאנסקי
מבקר קולנוע, צרכן מדיה מכל הסוגים ומעורב במשחקי תפקידים רוב חייו, שולחניים וממוחשבים. שותף להנחיית הפודקאסט Games of Future Past, המבקר משחקים חדשים לצד ישנים, ומשווה ביניהם.
תגובות לכתבה
גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות