ביקורת סרט: הטורף 2018 – כיף לא קוהרנטי

הטורף 2018 (תמונה באדיבות פורום פילם) הטורף 2018 (תמונה באדיבות פורום פילם)

לא ברור לחלוטין איך להתייחס לסדרת סרטי “הטורף” (Predator). מצד אחד, בשביל רובינו ראוי להתיחס בעיקר לסרט הראשון. מצד שני, יצאו למעשה כבר שלושה סרטים רשמיים של “הטורף”, בלי להחשיב את שני סרטי “הנוסע השמיני נגד הטורף”, שלא באמת מתרחשים באותו עולם אבל בהחלט עזרו לשמור את הגחלת סביב החייזר הזדוני. אז מהו “הטורף” החדש, אותו כתב וביים שיין בלאק (Shane Black), שכתב גם את הסרט המקורי?

העלילה

בויד הולברוק (Boyd Holbrook) מ”לוגאן – וולברין” הוא קווין מקקנה, אחד הצלפים המוצלחים והמצליחים ביותר בארצות הברית. במהלך פעילות חילוץ שבויים במקסיקו, הוא והיחידה שלו חוזים בהתרסקות של ספינת חלל. החייזר שיוצא מתוך ספינת החלל מחסל את שאר הצוות של מקקנה, אך הוא עצמו שורד – ומצליח גם לגנוב כמה חלקים מהציוד של החייזר. כיוון שהוא יודע שלא יאמינו לו, הוא שולח את פיסות הציוד של החייזר לעצמו – והן מגיעות בטעות לבית של גרושתו והבן שלו.

הבן, ילד גאון על הספקטרום האוטיסטי, מצליח להפעיל חלק מהציוד, ומאותת לחייזר נוסף שהוא צריך להגיע לכדור הארץ. במהרה מקקנה מוצא את עצמו עם צוות חיילים חריגים ביותר, מאוים על ידי הטורפים ועל ידי גופים ממשלתיים כאחד, כשמטרתו העיקרית היא קודם כל להגן על הבן שלו מכל פגע אפשרי.

כאילו כבר היינו כאן

מהרגע הראשון משהו ב”הטורף” מרגיש מאוד מוכר – עד לרמה של הפונט המינימליסטי שפותח את הסרט, שלא מנסה לקפוץ או לבלוט, או לפס הקול המוגזם שלפעמים מרגיש מעט לא במקום. בעיקר הסרט מרגיש מוכר בערכים שלו, או יש שיגידו בחוסר הערכים. אתן לכם להחליט בעצמכם.

אחד מהדברים שמפתיעים לפעמים לגבי סרטי הפעולה של סוף שנות ה-80, זה כמה שהם היו אלימים. סרטים כמו “רובוקופ”, “זיכרון גורלי” וגם “הטורף” המקורי הציגו אלימות הרבה יותר קשה ממה שאנחנו רגילים לראות בסרטי הפעולה במיינסטרים היום – אפילו סרטים בדירוג R, כלומר למבוגרים בלבד. “הטורף” החדש מחזיר עטרה ליושנה עם קטעי אלימות גרפית לא פרופורציונלים לעתים, שנמצאים שם יותר בשביל ה”הנאה” של הצופה מכל דבר אחר. אם באתם לראות טורף, כנראה שציפיתם לראות גם קצת מעיים. ומעיים תקבלו!

יש כאן עוד הרבה אלמנטים קלאסיים של הז’אנר – יש גיבור ראשי שהוא חייל מצוין עם לב זהב, אבל אחד שלא ממש יודע להתמודד עם סמכות. יש קבוצת חיילים צבעונית שכוללת כמה שמות בולטים כמו תומאס ג’יין (Thomas Jane) מ”המעניש“, “הערפל” ו”המרחב”, קיגן-מייקל קי (Keegan-Michael Key) מ”קי אנד פיל”, טרוונטה רודס (Trevante Rhodes) מ”אור ירח” ואלפי אלן (Alfie Allen) מ”משחקי הכס”. יש מדענית בגילומה של אוליביה מאן (Olivia Munn) מ”חדר החדשות” שנקלעה לתוך הסיפור הזה כמעט במקרה, ועכשיו גם היא נלחמת על חייה בעור שיניה לצד החיילים.

הטורף 2018 (תמונה באדיבות פורום פילם)
הטורף 2018 (תמונה באדיבות פורום פילם)

ובל נשכח את הארגון הממשלתי המסתורי שכבר הרבה שנים מודע לטורפים, ומנסה לחקור ולהבין אותם. לא ברור עד הסוף איך הארגון הזה אמור לתפקד ותחת איזו סמכות, אבל יש לארגון פנים – סוכן מסתורי בשם טרייגר, אותו משחק סטרלינג קיי. בראון (Sterling K. Brown) מ”פשע אמריקאי” ו”מלון ארטמיס“. ניתן לכם לגלות בעצמכם מה המקום שלו בכל הסיפור.

כל האלמנטים האלה גם עובדים ממש טוב ביחד – יש כימיה מצוינת בין הולברוק לבין שאר השחקנים, בעיקר עם הבן שלו שמשוחק בצורה נהדרת על ידי ג’ייקוב טרמבלי (Jacob Trembley) מ”חדר”. מעבר לכל הנוסטלגיה הזו, הסרט גם מצליח להציג כמה וכמה רעיונות חדשים – גם לסדרת סרטי הטורף, וגם לז’אנר בכלל.

יש כאן סך הכל תסריט טוב וכיפי, כמו שלמדנו לצפות מבלאק, וקאסט שחקנים מעולה. ברמת הביצוע הסרט סובל מכמה בעיות.

הטורף 2018 (תמונה באדיבות פורום פילם)
הטורף 2018 (תמונה באדיבות פורום פילם)

שרוף מבחוץ, נא מבפנים.

משהו ב”הטורף” מרגיש לא אפוי עד הסוף. על פניו יש לסרט את רמת הליטוש שאנחנו מצפים לראות מסרט פעולה הוליוודי בשנת 2018. מעל זה יש גם בונוס של אסתטיקה שמזכירה את סרטי שנות ה-80, אבל עם הטכנולוגיה הקולנועית של ימינו. כל זה טוב ויפה, אבל משהו שם לא בדיוק מתפקד.

אורך הסרט הוא שעה ו-47 דקות. לרוב תשמעו אותי צוהל מאושר, כי אין סיבה לגרור סרט מעל לשעתיים, אבל כאן ישנה תחושה שמישהו עבר על הסרט עם גרזן. המון סצנות שלא מתחברות בצורה הגיונית ולפחות שני קווי עלילה לא פתורים יוצרים יחד תחושה של סרט מחורר מאוד. תוסיפו לזה פס קול לא עקבי באיכותו, ונראה שהסרט יצא מהתנור לפני הזמן. זה חבל כי זה פוגע בסרט שמכל בחינה אחרת הוא חוויית צפייה מאוד טובה בסך הכל.

בשורה התחתונה

“הטורף” הוא סרט כיפי מאוד. הוא לא אפוי לגמרי עד הסוף, ובחלקים הוא קצת מתאמץ יותר מדי להיות מעין חידוש נוסטלגי. הוא לא לגמרי מצליח להחליט מה בדיוק הוא מנסה לספר, אבל בחלקים שבהם הוא טוב – הוא מצוין. האקשן פנטסטי, הדמויות מוצלחות, והכתיבה עובדת. אם תצא לסרט גרסת במאי מורחבת, אולי זו תהייה הגרסה של הסרט שכדאי לצפות בה בסופו של דבר – בינתיים יש לנו את הגרסה הזו, והיא לא מושלמת, אבל היא אחלה חוויית צפייה בסך הכל.


חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.

הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.

השוואת מפרטים