האם ציפיתם לראות את סת’ רוגן (Seth Rogen) בקומדיה רומנטית? אם תגידו שלא, הזיכרון שלכם די קצר – כבר ראינו אותו ב”הדייט שתקע אותי”. אבל זה היה מזמן, והתדמית של רוגן זוקקה מאז לג’ינג’י יהודי שמן שמעשן המון וויד וצוחק על בולבולים. שזה מי שהוא תמיד היה, אבל היום הוא גם עשיר ומפורסם – ולא בזכות היותו גיבור רומנטי.
האם ציפיתם לראות את שרליז ת’רון (Charlize Theron) בקומדיה נוסח סת’ רוגן? את כוכבת האקשן מספר אחת של הוליווד מצטרפת להומור הבולבולים, וחושפת את עצמה על הדרך להומור עצמי שלרוב לא מאפיין נשים בקליבר שלה? כאן קשה יותר לשאוב דוגמאות מהעבר שיצדיקו את זה – מדובר בליהוק מפתיע לכל הדעות.
האם ציפיתם לראות את רוגן ות’רון ביחד, באותו סרט, ועוד כזוג? ובכן, אנחנו לא ציפינו, אבל ב”מה הסיכוי?” (Long Shot) קיבלנו. והנה מה שחשבנו על זה.
העלילה
ת’רון משחקת את שרלוט פילד, מזכירת המדינה של ארצות הברית, המקבילה האמריקאית של שרת החוץ. לאחר שהנשיא הנוכחי מודיע לה שהוא לא ירוץ לקדנציה נוספת, היא מחליטה לתפוס את ההזדמנות לה היא חיכתה כל חייה – היא מגישה את מועמדותה לנשיאות. מנהלי הקמפיין של פילד מאמינים שהסיכוי שלה לנצח מצוין, חוץ מבעיה אחת – שרלוט פילד פשוט לא מצחיקה מספיק, מה שיקשה עליה להתמודד אחרי נשיא סופר פופולרי.
רוגן משחק את מר פרד פלרסקי (MRF), עיתונאי חוקר מופרע וחסר גבולות. פרד מוכן לעשות הכל בשביל להשיג את הסיפור שלו, אפילו לסכן את חייו. מה שפרד לא מוכן לעשות זה להתפשר ולהתגמש – עקרונותיו חשובים לו יותר מכל דבר אחר. פרד לא ישתוק אם הוא יראה אי צדק, ולא יוותר על אף פיסה מהאידאולוגיות שחשובות לו. באופן לא מפתיע, הוא מוצא את עצמו מחוסר עבודה מהר מאוד.
בתזמון מושלם, פרד ושרלוט נפגשים בטעות באירוע מפונפן, בו הם נזכרים שהם הכירו, פעם, בימי בית הספר הרחוקים. פרד הוא כותב חריף ומצחיק שזקוק לעבודה, ושרלוט היא פוליטיקאית עם אידאולוגיות שתואמות את שלו, שזקוקה לכותב נאומים מצחיק. החיבור ביניהם טבעי מאוד מבחינה מקצועית. במהרה מתברר שהחיבור לא רק מקצועי.
כל התפקידים מוגדרים מחדש
אפשר לומר ש”מה הסיכוי?” הופך את התפקידים המגדריים בקומדיה הרומנטית, אבל זה יהיה לא מדויק וגם לא ממש הוגן. כי הסרט לא רק הופך אותם, הוא גם מגדיר אותם מחדש. מעט מאוד השתנה בקומדיות רומנטיות מאז “אילוף הסוררת” ו”הרבה מהומה על לא דבר” של שייקספיר. חלקן מתמקדות יותר באישה, חלקן יותר בגבר, אבל כולן מראות סיפור על שתי נשמות תועות שחייהן במערבולת, ומה שהן לא ידעו שהן צריכות זה אהבה – האהבה שתרפא את כל מכאוביהן. מה שאומר שאת האהבה הזאת צריך להחזיק בכוח, ובכל מחיר.
זה בכלל לא הסיפור של “מה הסיכוי?”. שרלוט ופרד לא מחפשים אהבה – הם מחפשים צדק. הם רוצים שהעולם יהיה מקום טוב יותר, כל אחד מהם בדרכו, ועל בסיס זה דרכיהם נפגשות. החיבור הרומנטי ביניהם קורה כתוצר לוואי. כן, לפנינו קומדיה רומנטית, ומתחילת הסרט אנחנו מצפים לראות אותם ביחד – זה הרי מה שמצופה מהסרט, נכון? אבל הסרט לא דוחף אותם זה לזרועתיו של זו, ולא מקדם אפילו את המחשבה שמי מהם צריך זוגיות.
במקרה של שרלוט נושא הזוגיות עולה רק כשאלה של נראות – כי הרווקות של נשיאת ארצות הברית העתידית לא נראית טוב, ו”זיווג” מוצלח עם בן זוג מרשים יכול לשפר את סיכוייה להבחר. חיי המין או ההעדפות הרומנטיות של שרלוט פילד לא מעסיקות אף אחד, אפילו לא את שרלוט עצמה.
“מה הסיכוי?” בוחר לבקר באופן גלוי מאוד תפקידים מגדריים בחברה, ובזוגיות. כפי שהייתם מצפים מסרט בו מככב סת’ רוגן, שום דבר מהביקורת הזאת לא נעשה באלגנטיות. כמו שההומור של הסרט גס ובוטה, כך גם המסרים שלו בוטים ולא מלוטשים. אבל מעצם היותו, “מה הסיכוי?” מבקר גם את מוסד הקומדיה הרומנטית. הוא מראה שמציאת אהבה זה לא תהליך שמקדמים בכל מחיר, אבל גם שהיא קורית לפעמים במקומות מפתיעים – ומסבכת עניינים מאוד.
“מה הסיכוי?” הוא סרט מעניין. הוא לא מבריק. הוא מנסה לעשות כמה דברים מקוריים, בחלקם הוא מצליח ובחלקם הוא מגושם, אבל מה שגורם לו לעבוד באמת זה החיבור המפתיע בין רוגן לת’רון.
דואט מפתיע
לסת’ רוגן יש סוג מאוד ספציפי של הומור. לא משנה מי חתום על התסריט, ידו של רוגן מורגשת בשורות שלו. אין ספק שהוא משפיע על כתיבתן, בין אם על הדף עצמו או באלתור הבדיחות על הסט. זה הופך את המותג שלו למאוד חזק – כשאתם רואים שסת’ רוגן משחק בסרט, במיוחד היום, אתם יודעים שתקבלו בדיחות מאוד נמוכות על נושאים מאוד גבוהים. הוא ידבר על פוליטיקה, גזענות ממסדית, אי-צדק מגדרי, איכות הסביבה, והכל ירודד לרמה של הומור קולג’. באמירה אישית, זה לא מדבר אלי כל כך, אבל אין ספק שזה עוזר להנגיש נושאים רבים לקהלים שנהנים מסוג ההומור הזה בדיוק.
את ההומור של רוגן אפשר להלביש באופן הזה על כל נושא, לכן לראות אותו בקומדיה רומנטית זה לא באמת מפתיע. כי למה לא, בעצם? הסגנון מודולרי, הוא מתלבש על כל ז’אנר שהוא, וקומדיה רומנטית היא כבר קומדיה. מה שיותר מפתיע זו הכניסה של שרליז ת’רון לסיפור.
ת’רון היא שחקנית שעומדת חד משמעית בקריטריונים ההוליוודיים של “יפהפיה”. לא נתפלפל על אידאל היופי ועל מה זה אומר בכלל, נסכים שבקטגוריה הזאת, כפי שהיא מוגדרת כרגע, ת’רון בהחלט נמצאת. אבל היא לא יושבת על המשבצת הזאת בלבד – למעשה, בשנים האחרונות היא ביססה את עצמה בראש ובראשונה כשחקנית פעולה. לפעמים בצורה שמשחקת גם על היופי הזה, כמו ב”פצצה אטומית”, ולפעמים דווקא בצורה שמנטרלת אותו, כמו ב”מקס הזועם: כביש הזעם”. כך או כך, ללהק אותה לתפקיד מזכירת המדינה והנשיאה הבאה של ארצות הברית זה ליהוק טבעי לחלוטין – אבל מה על ההומור?
לעתים קרובות שחקנים שמפורסמים בזכות “יופיים” מתקשים בקומדיה. קומדיה דורשת הומור עצמי, ירידה מהמזבח אל העם. זה לא פשוט לשחקנים שמתקרבים למעמד אליל בקרב מעריציהם. הרי חלק גדול מאיתנו לא ירצה לראות את אלילינו החזקים, היפים, הנחשקים, מושפלים על המסך – ועוד בשביל בדיחה פשוטה וסתמית על שלשול, לדוגמה. אבל עם ת’רון זה עובד טוב מהצפוי.
במידה מסוימת אפשר לומר שאולי התפקיד שלה יכל להיות קל. “תהיי יפה ותשתקי”, אפשר היה לחשוב, “תני לרוגן לעשות את העבודה”. אבל זה היה חוטא לכל המסרים של הסרט, שמנסה לשבור את הסטראוטיפים הבעיתיים האלה, לא לחזק אותם. אין ספק שרוגן מוביל את ההומור של הסרט, אבל ת’רון לא נגררת מאחור. בצורה שבה היא מעבירה את הטקסט, בתזמונים שלה, בהבעות הפנים, בשפת הגוף, ת’רון מצליחה להיות גם מזכירת המדינה המרשימה והמאיימת, וגם בת הזוג הלא-סבירה של העיתונאי השמנמן שלא מצליח לשמור על הפה שלו – וגם לא מעוניין.
הכימיה בין ת’רון לרוגן מצוינת – גם בקומדיה, וגם ברומנטיקה. תחילה הם מראים לנו בקלילות שהסרט הולך להיות מצחיק, ובהמשך מראים לנו ללא שום מאמץ שלשתי הדמויות האלה יכולה להיות זוגיות מדהימה – זוגיות שמרגישה אמיתית ואמינה, בגבולות מה שנחשב אמיתי ואמין בקולנוע. והרי בשביל זה אנחנו צופים בקומדיות רומנטיות, לא?
בשורה התחתונה
“מה הסיכוי?” היא לא הקומדיה הכי מצחיקה, אבל היא בהחלט מצחיקה. היא גם לא הקומדיה הרומנטית הכי מרגשת שתראו, אבל היא מוצלחת ומרגשת. “מה הסיכוי?” הוא כן סרט יוצא דופן וייחודי, שמצליח לשלב בצורה מאוד טבעית ואורגנית שני סגנונות שונים. כיף לראות את רוגן בתפקיד הזה, כיף לראות את ת’רון, וכיף לראות אותם ביחד. הסרט הזה לא יכנס לרשימות הקומדיות הטובות ביותר של העשור, אבל זה סרט שתזכרו בו – וכל פעם שתזכרו בו יעלה לכם חיוך על השפתיים.
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.