-פרסומת-
מתוך "צ'רנוביל" (צילום: Liam Daniel / HBO, תמונה באדיבות yes)

מתוך "צ'רנוביל" (צילום: Liam Daniel / HBO, תמונה באדיבות yes)

ביקורת סדרה: צ’רנוביל – אסון שגדל ככל שמנסים להסתיר אותו

ב-26 באפריל 1986 התרחש אסון גרעיני חסר תקדים. תחנת הכוח הגרעינית צ’רנוביל, שפעלה בברית המועצות בשטח של אוקראינה של ימינו, איבדה את אחד מהכורים שלה לאחר שהוא התפוצץ. הנזקים מהפיצוץ הזה מורגשים עד היום, כאשר העיירה האוקראינית פריפייט, הסמוכה לכור, נותרת נטושה גם היום, 33 שנים לאחר הפיצוץ.

רשת Sky הבריטית, בשיתוף פעולה עם HBO, הפיקה מיני סדרה בת חמישה פרקים שנקראת פשוט “צ’רנוביל” (Chernobyl). היא שואלת את השאלה הכי פשוטה שאפשר – איך אסון כזה קרה?

העלילה

ג’ארד האריס (Jared Harris) מ”הכתר” ו”הטרור” משחק את ולרי לגסוב, שהיה לאחד מהחוקרים הראשיים של האסון בצ’רנוביל. הוא מוצג כגיבור הטראגי של הסיפור, אך זה לא רק הסיפור שלו. למעשה, הסיפור מתחיל בלעדיו. בשעה 1:23 בלילה, במהלך בדיקת עומס שגרתית, כור מספר 4 של תחנת הכוח הגרעינית מתפוצץ. רמת הנזק לא ברורה מיד, שכן זה מסוכן מדי ללכת ולהסתכל על הכור עצמו, אבל הטכנאים מתחילים להבין בהדרגה את גודל האסון.

במקום להכריז על מצב חירום מידי, לפנות את כל עובדי תחנת הכוח ואת תושבי פריפייט, העיירה הסמוכה, מחליט מנהל התחנה להמשיך להתנהל כרגיל. הוא מסרב להכיר בזה שאחד הכורים בתחנה התפוצץ, שולח עוד ועוד אנשים למותם בניסיון חסר סיכוי לתקן כור שכבר לא קיים, ובמקביל מספק הסברים לא מספקים לנציגי המפלגה המקומיים, שהוקפצו משנתם באמצע הלילה כדי להבין איך להתנהל סביב האסון הזה, והאם יש אסון בכלל, או סתם תקלה קטנה וקלה לפתרון.

עד הבוקר כבר אין צל של ספק – מדובר באסון בפרופורציות שאף אחד לא היה ערוך אליו. וזה כבר מאוחר מדי, כי בשעות הספורות מהפיצוץ ועד הבוקר, נעשה כבר נזק בלתי הפיך, שהולך לעלות במאות חיי אדם.

כיצד מונעים אסון?

בפרק הראשון של “צ’רנוביל”, הסדרה עדיין לא בוחנת את הסיבות לפיצוץ עצמו. סביר מאוד שנגיע בהמשך למחדלים הטכניים שהובילו לתקלה, אבל בשלב הזה זאת לא הנקודה. כי השאלה היא לא כיצד מונעים פיצוץ, או נזילה. השאלה היא איך מונעים אסון. אם כור גרעיני מתפוצץ ואף אחד לא שמע, האם הכור באמת התפוצץ? במקרה של צ’רנוביל, היו מספיק אנשים ששמעו. היו מספיק אנשי מקצוע במקום שהבינו מה קורה, ויכלו להגיב בהתאם. היו אפילו פרוטוקולים מוכנים לזה – נוהל מוכן ומגובש לפינוי פריפייט במקרה של תקלה חמורה בכור. אבל אף אחד לא הפעיל את הנוהל.

כל האחראים, כל מי שיכלו למנוע אסון, אכן רצו למנוע אסון – אבל האסון שהם ניסו למנוע היה תדמיתי בעיקר. לכן כל אחד דיווח למעלה משהו מעט פחות חמור ממה שהוא שמע. כאשר בתחנת הכוח התפוצץ הכור, מנהל התחנה, אנטולי דיאטלוב, פשוט לא קיבל את זה שהכור התפוצץ. הוא לא מוכן היה להאמין בזה – לא מרוע ואכזריות, אלא כי ההשלכות של תקלה כזאת היו גורליות בשבילו, והיה לו יותר מדי מה להפסיד מלהכיר בתקלה. אז הוא התעקש שהתקלה קטנה. הוא דיווח לממונה עליו שמדובר בתקלה קטנה, שדיווח לממונה עליו במוסקבה שאין סיבה להתרגש, וכינס את ועד המפלגה המקומי כדי לומר לכולם שיש תקלה, אבל הכל בשליטה. אין שום סיבה לדאוג.

“צ’רנוביל” לא מספרת סיפור על אנשים רעים שפגעו באזרחים מסכנים מתוך זדון. היא מספרת על מערכת סובייטית מגושמת, שכל מי שפועל בה מפחד מהנראות של כישלון, הרבה יותר משהוא מפחד מההשלכות של הכשלון עצמו. למתבוננים מהצד מהעולם המערבי, ההתנהגות של חלק מהדמויות עשויה להיראות מאוד לא מציאותית, מאוד מוגזמת. כמי שמכיר מקרוב מערכות פוסט-סובייטיות, אני יכול להבטיח לכם שגם היום, לצערינו, ניתן למצוא לא מעט אנשים שמתנהגים ככה – אנשים שממלאים הוראות בצורה עיוורת, אנשים שפועלים נגד השכל הישר כדי לרצות את הממונים עליהם, ואנשים שעושים החלטות הרות גורל שדנות למוות מאות אנשים, רק כדי למלא דוח בצורה מעט מחמיאה יותר.

מתוך "צ'רנוביל" (צילום: Liam Daniel / HBO, תמונה באדיבות yes)

מתוך “צ’רנוביל” (צילום: Liam Daniel / HBO, תמונה באדיבות yes)

אגרוף היסטורי בבטן

אם הייתי צריך לתאר את “צ’רנוביל” בשתי מילים בלבד, הייתי בוחר ב”היסטורית” ו”אכזרית”. שתי המילים האלה מתארות אותה בצורה מדויקת במידה שווה.

“היסטורית”, מן הסתם, כי הסדרה מתארת אירועים היסטוריים – והיא עושה את זה בדיוק רב ככל האפשר. המבנים בפריפייט, הלבוש התקופתי, המדים של עובדי תחנת הכוח, הכבאים והשאר, תחנת הכוח עצמה – הכל נראה ומרגיש אותנטי ונכון. השחקנים הבריטים ברובר מדברים כולם במבטא בריטי אחיד, מה שעדיף בהרבה מאשר שהיו מדברים במבטא רוסי מזויף – האחידות של השפה עוזרת לשמור על תחושה אותנטית, וגם כדובר רוסית מהר מאוד שקעתי בסיפור והאמנתי לחלוטין שאני צופה ברוסים ואוקראינים, ולא בשחקנים של הוד מעלתה.

מנגד, “צ’רנוביל” היא גם סדרה מאוד אכזרית. היא מצולמת ומבוימת בכישרון רב, שכל כולו מכוון לעורר בנו רגשות מועקה, כאב, אימה וזעם. זאת לא סדרה קלילה לראות עם הקפה של הבוקר, וגם לא אסקפיזם אפי לסיים איתו את היום כמו “משחקי הכס“.

“צ’רנוביל” היא סדרה לסוג מאוד ספציפי של צופים – צופים שאוהבים את הזיכוך הרגשי שנובע מצפיה בסבלם של אחרים. לא בצורה סדיסטית, שכן הסבל על המסך לא מהנה בשום צורה, אלא באותה צורה בה אנחנו נהנים ממוזיקה עצובה וסרטים קשים בימי זכרון.

צפייה ב”צ’רנוביל” תעשיר אתכם מאוד. יהיו לכם המון פרטי טריויה מעניינים לתרום לשיחות עם חברים, ותוכלו להפגין בקיאות מפתיעה בכורים גרעיניים והיסטוריה סובייטית של סוף שנות ה-80. כל זה יהיה רק כיסוי למערבולת הרגשות שתכביד על לבכם בכל פעם שתזכרו בקורבנות של האסון הזה, ובנפשות האבודות של האחראים, שהיו עסוקים בלשחק בחבילה עוברת עם האחריות על האירוע, במקום לתפעל אותו במהירות והיעילות הנחוצות.

מתוך "צ'רנוביל" (צילום: Liam Daniel / HBO, תמונה באדיבות yes)

מתוך “צ’רנוביל” (צילום: Liam Daniel / HBO, תמונה באדיבות yes)

בשורה התחתונה

“צ’רנוביל” היא סדרה להרפתקני-רגש. סדרה לצופים שרוצים שיטלטלו אותם, רוצים לחוות אסונות בלי להיות נוכחים בהם באמת. בהפקה יוצאת דופן באיכותה, עם שחקנים נהדרים שמוכרים לנו דמויות היסטוריות מורכבות בסיטואציה נוראית, אנחנו מקבלים את אחת מהסדרות היותר מוצלחות מסוגה מהתקופה האחרונה.

אם אהבתם את המועקה בלתי פוסק של “הטרור”, או את הדכאון המתמשך של “הגשר”, או המתח האכזרי של “החטא הקדמון”, “צ’רנוביל” תתן לכם מזה במנה מרוכזת של חמישה פרקים, ועם ערך מוסף של סיפור היסטורי.

צ’רנוביל משודרת בערוץ yes Edge החל מהיום (ה’, 9.5) בשעה 22:00 וכל שבוע לאחר מכן וגם ב-yes VOD וב-Sting TV בצמוד לשידור בארה”ב מידי יום שלישי.

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
תגובות לכתבה
גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות