מבט מבפנים: מנכ”ל Waze מספר על העבודה תחת גוגל, ולמה עזב

לוגו waze

לא מעט סטארטאפים עם מוצרים גדולים, מוכרים ומוצלחים נמכרו בעשור האחרון לחברות הטכנולוגיה הגדולות בעסקאות ענק. הרבה נאמר, בין אם באופן ישיר או בביצוע פעולות עקיפות, על דרך ההתנהגות של חברות הענק כלפי סטארטאפים דוגמת וואטסאפ, אינסטגרם, אשר המייסדים שלהן עזבו את פייסבוק בטריקת דלת. כעת חושף נועם ברדין, מנכ”ל Waze לשעבר, את החוויות שלו בעבודה כסטארטאפ שנרכש על ידי חברת ענק, על כל היתרונות והחסרונות שבדבר.

חלק מהתיאורים של ברדין מציגים את הציפיה של חברות סטארטאפ כמו Waze מחברות ענק כמו גוגל במועד הרכישה. בעשור האחרון יצא לנו לדווח על לא מעט רכישות של סטארטאפים מבוססי מוצר, בין אם גדולים כמו Waze או אינסטגרם ובין אם קטנים יותר כמו Sunrise ו-Acompli, זוג אפליקציות שנרכשו על ידי מיקרוסופט והוטמעו בתוך אאוטלוק. אך אם במקרה של מיקרוסופט היה ברור למפתחי האפליקציות כי ישולבו בתוך המוצר של מיקרוסופט מלכתחילה, חברות סטארטאפ רבות מקבלות הבטחה כי יוכלו להמשיך ולעבוד באופן עצמאי גם תחת זרועותיהן המחבקות של חברות הטכנולוגיה הגדולות שרכשו אותן.

ברדין מתייחס לכך ומציג את שני הצדדים למשוואה, ואת הציפיות הרבות המגיעות מצד סטארטאפ שנכנס לעבוד תחת המטריה הגדולה של גוגל. לדבריו, העבודה תחת גוגל אכן אפשרה לצוות של Waze להמשיך ולעבוד במתכונת דומה, אך ללא דאגה למחשבה מהיכן יגיע המימון הדרוש לשם העבודה השוטפת והמשך ההתפתחות. הוא מתאר גם גל מרשים של צמיחה אותו חוותה החברה מאז נרכשה ב-2013 ועד היום ומספר על גידול מ-10 מיליון משתמשים פעילים ברמה החודשית במועד בו החלו הדיונים למכירה לגוגל ל-140 מיליון במועד עזיבתו ולצמיחה מרשימה בכמות הקילומטרים שצברו משתמשי האפליקציה, שזינקה מ-2.5 מיליארד ק”מ ל-36 מיליארד בתקופה זו.

>> הצטרפו לערוץ הטלגרם של גאדג'טי

ומן הצד השני..

מן הצד השני, מתאר ברדין כיצד הדברים עובדים בארגון גדול בשונה מהציפיות להמשך העבודה כסטארטאפ.

על פי ברדין, צורת החשיבה בעבודה תחת ארגון גדול שונה לחלוטין מזו של סטארטאפ. העובדים הם חלק מגוגל, חלק מהארגון, והסטארטאפ הוא פרוייקט שמטרתו לשמש אותם כמקפצה הלאה בארגון, מה שהופך את האנשים שעובדים על הפרוייקט למחוייבים לו פחות מול המחוייבות של עובדים בסטארטאפ.

גישת הארגון באה לידי ביטוי גם בתהליכי ההעסקה או הפיטורין של עובדים. לפי ברדין, אין למנהלים אפשרות להחליף את האנשים שלהם בקלות, גם אם הם אינם מתאימים עוד לתפקיד, מה שמביא צוותים העובדים על פרוייקט אחד, להעביר אנשים שאינם מתאימים לפרוייקט אחר. ברדין מתייחס לצביעות מסוימת בה נתקל מצד מנהלי פרוייקטים אחרים בגוגל, שממליצים בחום על עובד שלהם למנהלי פרוייקטים אחרים בארגון, רק כדי שיוכלו להוציא אותם מהעבודה על הפרוייקט אותו הם מנהלים ולהעבירם לעבודה תחת פרוייקט.

הדבר מגיע לידי ביטוי גם בעבודה השוטפת, מאחר שהפיצוי (משכורות ואופציות למניות) אינו תלוי בעבודה על הפרוייקט בלבד, אלא בתמונה הכללית של הארגון, ומכאן שמודלים של תמרוץ עובדים על עבודה מצויינת אינו מתאפשר כפי שהוא מתאפשר בסטארטאפים, ומה שמניע עובדים במקרים מסוימים הוא הרצון להתקדם, לאו דווקא דרך עבודה על המוצר שמפותח בפרוייקט אליו שובצו בגוגל.

דרישות הארגון מגיעות פעמים רבות לפני הרצון לקדם את העבודה על המוצר, וכך מתאר ברדין את התהליכים הארוכים של התאמתה של Waze  לשירותים אחרים של גוגל, על התיישרות מול תהליכים ארגוניים הנוגעים למוצרים עוד טרם הושקו, כמו פיתוח מדיניות פרטיות, בחינה מול מחלקות משפטיות ועוד.

אף הצדדים החיוביים פחות שמתאר ברדין בפוסט שלו, הוא לא רואה בהם כדברים רעים. ארגונים גדולים כמו גוגל שונים בדרך העבודה שלהם מדרך העבודה בסטארטאפ ונדמה כי ברדין מנסה לשפוך על כך אור, לא כדי להניא סטארטאפים ממכירה לארגונים מסוג זה, אלא כדי להכין אותם למה מצפה להם בעבודה תחת ארגון גדול, כדי שיוכלו להתאים את הציפיות שלהם מראש, עוד טרם ההחלטה על מכירה.

בסיכומו של הפוסט, מציין ברדין כי הוא רואה את המכירה של Waze לגוגל כהצלחה, כשהבעיה הייתה בצד הציפיות האישיות שלו מהעבודה של סטארטאפ תחת ארגון גדול, והוא מסביר כי סיבת העזיבה שלו לא נובעת ממחלוקת כלשהי מול גוגל ומנהליה, אלא פשוט מתחושת מיצוי.

לפוסט המלא של נועם ברדין

השוואת מפרטים