ביקורת סדרה בנטפליקס: קאובוי ביבופ – רימייק נאמן למקור

קאובוי ביבופ (צילום: GEOFFREY SHORT, תמונה: Netflix)

“קאובוי ביבופ” מ-1998 היא כנראה אחת מיצירות האנימה הפופולריות יותר בעולם המערבי, וזו שהצליחה לדלג באלגנטיות על הבדלי התרבות ולהשתקע כסדרה אהובה במיוחד גם מחוץ ליפן. קצת בדומה ל”משחק הדיונון” (Squid Game) של ימינו, היא מצאה עוד אז דרך לשלב את התרבות המקומית עם עלילה בינלאומית שכולם יכולים להתחבר אליה. הסדרה היפנית שאבה המון מז’אנר אמריקאי מובהק – סרטי קאובויז, ואף הגדילה ושילבה בו מוסיקת ג’אז מערבית. אמריקה התלהבה, ובהיעדר תרבות רימייקים כמו היום הסתפקה במערבוני חלל דומים כמו “פיירפליי” (Firefly).

כעת, נטפליקס הגדילו ראש ויצרו חידוש לייב אקשן משלהם. אך השאלה היא כיצד נראה חידוש אמריקאי ליצירה שמלכתחילה הייתה הכי אמריקאית שז’אנר האנימה ידע. ובכן, העונה הראשונה של “קאובוי ביבופ” (Cowboy Bebop) של נטפליקס היא סדרה שונה, אנרגטית ועומדת בפני עצמה.

קאובוי ביבופ: העלילה

המערבון החללי מספר את סיפורם של שלושה ציידי ראשים בשנת 2071, המשוטטים בחללית המכונה “ביבופ” (על שם ז’אנר מוסיקת הג’אז שסביבו נבנה גם הפסקול) ומחפשים פושעים עם פרס כספי על ראשם אותם יוכלו לתפוס ולהרוויח קצת כסף כדי לשרוד. ספייק (ג’ון צ’ו, “האויב בתוכנו – סטארטרק”) הוא צייד ראשים אלים ממאדים שעברו הוא סימן שאלה אחד גדול. שותפו הנוכחי הוא ג’ט (מוסטפה שאקיר, “הצמד”) שוטר לשעבר המנסה לשקם את יחסיו עם בתו. אל השניים מצטרפת אמנית ההונאה פיי ולנטיין (דניאלה פינדה, “עולם היורה: נפילת הממלכה”), לה עבר מסתורי לא פחות.

בכל פרק השלושה מתמודדים עם פושעים חדשים ואיומים מן העבר אשר חוזרים לתקוף אותם, תוך בניית סיפור מורכב שחושף את האמת שהביאה אותם לשם. פרקי סדרת הלייב אקשן מבוססים ברובם על הסדרה המקורית, אך לא מדובר בשחזור מדויק. הסדרה החדשה השכילה להרחיב את התוכן האפיזודי, לשנות את סדר העלילה וליצור סיפורים רגשיים יותר לדמויות צד שזכו ליחס עמום יותר בגרסה המקורית. אפילו ג’ט מקבל כאן סיפור משפחתי מקורי שתורם מאוד להוויית הדמות שלו ומעניק לו רובד חדש ואבהי.

>> הצטרפו לערוץ הטלגרם של גאדג'טי

הסדרה נשארת נאמנה לרוח האנימה, אך לוקחת אותה למקום חדש ומעניין שנותן לאמריקניות שלה לזרוח. לרוב כשמדברים על “אמריקניות” בהקשר של קולנוע וטלוויזיה, מתכוונים לאיזשהו קיטש רגשי שנתפס כשלילי. אך “ביבופ” דווקא משתפרת מהזריקה ההוליוודית הזו. היא נשארת מעודנת, אך מקבלת פן עמוק יותר שמדגיש את המסע הרגשי של הדמויות. התוספת האמריקאית הזו היא מה שמעניק לנו חיבור רגשי שלעיתים חסר במקור.

אקשן מלא סגנון

עם יצירת הרימייק, יוצרי הסדרה היו צריכים להתמודד עם אתגר לא פשוט – כיצד לתרגם יצירה קצבית, תזזיתית ומצוירת ללייב אקשן מבלי לפגום בויזואליות המיוחדת של הסדרה? ובכן, הצוות עמד במשימה היטב והאהבה שלהם ליצירה המקורית ברורה. הסדרה מצליחה להציג אקשן מהנה, צבעוני וקומי שאמנם מצולם בלייב אבל מרגיש כמעט מצויר. ג’ון צ’ו בן החמישים (כמעט) מפגין כאן יכולות קרב ותזוזה מרשימות במיוחד, ואכן ידוע כי הוא נתן את כל כולו לסדרה כדי לא לאכזב את המעריצים – במהלך הצילומים נפצע השחקן ונאלץ לעבור ניתוח שדחה את המשך הצילומים במספר חודשים. הפרקים עצמם מהודקים ומהירים, ולרוב מסתפקים בלא יותר מארבעים דקות – חלום במונחי טלוויזיה עכשווית שנוהגת להפיק פרקים שנמתחים למעלה משעה.

נקודת התורפה היחידה בסדרה היא בעצם בדמות הנבל, וישס (אלכס האסל, “הבנים”). הגרסה האמריקאית של אויבו המושבע של ספייק נעה לרוב על ציר אחד. וישס של גרסת הלייב אקשן מסמל כאן את מה שלא עובד בקפיצה לאמריקניות – הקונפליקט שלו נשאר שטחי והוא לרוב פשוט כועס ועצבני וחסר עומק. וישס החדש הוא נבל הוליוודי טיפוסי, שמונע על ידי נקמה וגבריות רעילה. הוא אינו כתוב היטב, ובהחלט לא משאיר רושם כנבל מקורי ומיוחד. הדבר קצת מעיק על עלילת העונה הראשונה, שכן בכל פעם שאנו עוברים לעלילת הצד של וישס ואשתו, ג’וליה, ישנה תחושה של אכזבה ורצון לחזור לדמויות הראשיות.

קאובוי ביבופ (צילום: NICOLA DOVE, תמונה: Netflix)
קאובוי ביבופ (צילום: NICOLA DOVE, תמונה: Netflix)

בשורה התחתונה – מה חשבנו על קאובוי ביבופ

“קאובוי ביבופ” החדשה מגיעה בתקופה שבה חידושים מודרניים יכולים לזרוח יותר מבעבר. מדובר בסדרה ייחודית, שלא הייתה יכולה להתקיים בתקופה שבין 1998 להיום. היא הייתה זקוקה לפלטפורמה כמו נטפליקס, שמוכנה לקחת סיכונים ולייצר סדרה שמושפעת מאוד מאנימה יפני מבלי לרדד אותה כדי להתאים לקהל גדול ככל האפשר.

הכתיבה והבימוי משלבים בין ז’אנרים של פילם נואר אפל ורציני לבין קומדיה חברית מלאת הומור שאפילו רגעי האקשן בה ברובם קומיים. עם זאת, הם לא נמנעים מלקחת צעד קדימה כשמדובר בעיצוב דמויות מפחידות, אשר מצליחות ממש להבעית כשצריך. צופי הסדרה המקורית ודאי יוכלו לנחש לאיזו דמות הכוונה כאן. כיאה לעיבוד מודרני, הסדרה יוצרת עולם מגוון אתני ומגדרי ומתקנת בעיות של הסדרה המקורית כמו החפצה מוגזמת של הדמויות הנשיות.

בשורה התחתונה, מדובר בעיבוד ראוי שלעיתים אף מתעלה על המקור. מי שלא צפה בסדרת האנימה עדיין יהנה ולא ירגיש תחושת פספוס. מי שאהב את המקור עדיין יחווה סדרה חדשה ושונה, אך כזו ששומרת על הרוח המקורית. ואם אתם סתם מחפשים סדרה עם כלב קורגי חמוד, גם אז מדובר בסדרה בשבילכם.

״נתראה, קאובוי חלל…״

“קאובוי ביבופ” תעלה בנטפליקס ב-19 בנובמבר. גרסת האנימה המקורית גם זמינה לצפייה בנטפליקס במלואה.

השוואת מפרטים