המדריך לגיבוי ברשת: חלק 2 – איך בוחרים NAS שמתאים לצרכי החומרה שלנו

+Synology DS220 (צילום: יאן לנגרמן) +Synology DS220 (צילום: יאן לנגרמן)

בחסות Synology

אחרי שדיברנו על מבנה ה-NAS באופן כללי בחלק הראשון של המדריך ועל כך שמדובר למעשה על מחשב זעיר ויעודי לאחסון קבצים ברשת המקומית, בחלק השני (מתוך 3) נעבור להתמקד בחלק העיקרי בבחירת ה-NAS, והוא יכולות האחסון אותן הוא מציע למשתמשים, ובעיקר כמות הכוננים הקשיחים אותם הוא יכול להכיל.

האם אני באמת צריך NAS?

השאלה הראשונה, וגם הגדולה ביותר, שכל שמשתמש ומשתמשת צריכים לשאול את עצמם לפני קנייה של פתרון NAS הוא האם באמת יש צורך בפתרון מסוג זה או האם קיימים פתרונות אחרים שאפשר לשקול, דוגמת שירותי ענן.

קיימים כיום  לא מעט שירותי ענן המאפשרים אחסון מידע ברשת בצורה פשוטה ומהירה, שאף מציעים פיצ’רים שונים מעבר לאחסון מידע בסיסי ברשת, אך לרוב, פתרונות NAS יציעו אפשרויות נרחבות ומשמעותיות יותר מאלו אותם ניתן למצוא בשירותי הענן.

נתחיל ונתרכז בפיצ’ר המרכזי ביותר של ה-NAS ופתרונות הענן – אחסון מידע ברשת.

מאחר ויש לא מעט שירותי ענן כיום, נתייחס רק לכמה מהם ולנפח האחסון המוצע למשתמשים בתשלום שנתי:

  • Google One – נפח של 15GB – בחינם / 100GB ב-80 ש”ח / 200GB ב-120 ש”ח / 2TB ב-390 ש”ח.
  • Dropbox –  נפח של 2GB – בחינם / 2TB – כ~401 ש”ח.
  • OneDrive – נפח של 5GB – בחינם / 100GB ב-120 ש”ח / 1TB ב-299 ש”ח.
  • Mega – נפח של 50GB – בחינם / 400GB כ~176 ש”ח / 2TB כ~352 ש”ח.

ניתן לראות כי ברגע שיש לנו צורך בנפח אחסון גבוה של 1TB~2TB המחיר הממוצע עומד על כ-300~400 ש”ח לשנה, ואם אנו זקוקים לנפח אחסון גבוה יותר המחיר ממשיך לעלות.

אחסון ענן יכול להיות פתרון נוח וזול באזורי ה-200GB, אך ברגע שמדברים על אחסון של כמה טרה-בייטים, ה-NAS הופך לפתרון הגיוני יותר לטווח ארוך על אף העלות הראשונית הגבוהה יותר שלו.

+Synology DS220 (צילום: יאן לנגרמן)
+Synology DS220 (צילום: יאן לנגרמן)

כמה כוננים קשיחים אני צריך ב-NAS

ראינו שכאשר יש לנו צורך בנפח אחסון גבוה, פתרונות אחסון בענן הופכים לבלתי משתלמים והאפשרות לשימוש ב-NAS הופכת יותר רלוונטית. כעת צריך להחליט איזה NAS הוא המתאים ביותר לצרכים שלנו, כאשר הפרמטר החשוב ביותר מלבד המפרט הטכני הכללי עליו דיברנו בחלק הראשון הוא נפח האחסון הזמין בפתרון ה-NAS.

אחד ההבדלים הגדולים ביותר בין דגמי ה-NAS השונים הוא כמות הכוננים הקשיחים אותם הם יכולים להכיל, החל ממקום לכונן קשיח בודד ועד 10 ויותר כוננים.

ככל שה-NAS יכול להכיל יותר כוננים הוא יתן גמישות גבוהה יותר ויאפשר שימוש ביותר כוננים קשיחים זולים, או להפך, יאפשר להגיע לנפח גבוה יותר עם גמישות להרחבה עתידית ושימוש בטכנולוגיות הגנה על המידע מכשלים פיזיים כמו RAID או SHR.

אפשר להחליט איזה NAS מתאים לנו לפי סוג השימוש שלנו:

  • לשימוש אישי – NAS עם מקום לכונן אחד או שניים לשימוש עבור משתמש בודד.
  • לשימוש של מספר אנשים/עסק קטן – NAS עם מקום ל-4 ויותר כוננים לשימוש עבור מספר משתמשים.
  • לשימוש עסקי/מסחרי – NAS חזק יותר ובעל כמות גבוהה של כוננים לשימוש עבור מספר מרובה של משתמשים.
כוננים קשיחים סינולוג'י
מקור: Synology

אחרי שהבנו כמה קשיחים אנו רוצים או מעדיפים ב-NAS שלנו, נוכל למצוא את הדגם המתאים שזמין בחברות השונות, כאשר היצרנים לרוב נותנים לדגמים שהם מציעים שם שמקל להבין את התצורה שלהם.

ניקח כדוגמא את ה-+DS220 ו-DS218 של סינולוג’י אותם סקרנו בעבר:

  • DS – צמד האותיות הראשונות מצביעות על הסדרה של ה-NAS, במקרה שלנו ה-DiskStation.
  • 2 – הספרה הראשונה או צמד הספרות הראשון מראה את כמות המקומות לכוננים קשיחים ב-NAS, במקרה שלנו 2 כוננים.
  • 18/20 – צמד הספרות האחרונות מראה את שנתון ה-NAS, במקרה שלנו 2018 או 2020.
  • + – הסימון בסוף השם מצביע על הרמה של ה-NAS או פיצ’ר ספציפי, ה-“+” מצביע על מעבד אטום חזק יותר של אינטל.

וכך, במבט מהיר על שם ה-NAS נוכל לדעת מה מספר המקומות לכוננים קשיחים הזמין בו והאם הוא מתאים לשימוש הספציפי שלנו.

כמה נפח אחסון אני צריך

בניגוד לשירותי ענן בהם אפשר לעבור מנפח אחד לנפח שני בצורה מהירה אך בעלות גבוהה יותר, ה-NAS מאפשר לנו גמישות בנפח האחסון בהתאם לכוננים הקשיחים בהם בוחרים להשתמש ומספר הקשיחים הנתמך ב-NAS.

כיום לדוגמה, כונן קשיח של 2TB עולה כ~200 ש”ח, 4TB כ~300 ש”ח ו-8TB כ~1000 ש”ח, כך ששימוש בשני כונני 4TB יספק יתנו לנו נפח של 8TB אך במחיר נמוך ב-40% מכונן 8TB בודד.

המחיר של כונני NAS עולה לרוב בהתאם לכמות הכוננים אותם הם יכולים להכיל, דבר שידרוש השקעה גדולה יותר בשלב הראשון, אך יאפשר גמישות גדולה הרבה יותר בהמשך.

על מנת להבין כמה נפח האחסון דרוש לנו, ניתן להשתמש בכלל אצבע פשוט שאומר שיש לקחת את נפח האחסון בו משתמשים כיום בשנה ולהכפיל ב-1.2 בכל שנה.

השורה התחתונה

בסופו של דבר, אחד הגורמים החשובים ביותר בבחירה בין NAS לשירותי ענן שונים הוא כמות המידע אותו אנו מעוניינים לאחסן, אך הגורם השני והלא פחות חשוב מכך הוא התקציב שלנו.

פתרונות NAS יעודיים דורשים השקעה ראשונית על רכישת ה-NAS עצמו והכוננים בהם נשתמש, אך מייתרת את הצורך בתשלום חודשי קבוע לשירות חיצוני תוך כדי מתן גמישות ושליטה רבה יותר על המידע אותו מאחסנים, זאצ בנוסף למגוון הפיצ’רים ש-NAS יעודי מציע למשתמשים בו, כך שאפשר להתייחס ל-NAS כאל השקעה באחסון המידע שלנו לטווח הארוך.

למידע נוסף:

הצטרפו לערוץ הטלגרם של גאדג’טי לעדכונים שוטפים בנושאים טכנולוגים ולערוץ גאדג’טי דיל למבצעים. תוכלו גם להירשם לעדכונים מאיתנו דרך ערוץ האינסטגרם הרשמי, עמוד החדשות של גוגל או בעמוד הפייסבוק.


*חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.

השוואת מפרטים