⭐ נקודות עיקריות
- רשות החדשנות משיקה קול קורא להקמת תשתית מו"פ לאומית למחשוב קוונטי בהשקעה של 100 מיליון שקלים.
- התשתית תספק גישה לחומרה, תוכנה ואלגוריתמים עבור התעשייה והאקדמיה בישראל.
- התשתית תדרש לשלב לפחות שלוש טכנולוגיות עיבוד קוונטי שונות במסגרת אחת.
- הקמת המרכז מיועדת להסתיים בתוך עד 18 חודשים, כאשר אספקת השירותים תחל בתוך שנה.
רשות החדשנות הודיעה על השקת קול קורא להקמת תשתית מחקר ופיתוח לאומית בתחום המחשוב הקוונטי, בהיקף השקעה של 100 מיליון שקלים.
המהלך נועד להנגיש לחברות ולחוקרים בישראל יכולות חישוב מתקדמות ולחזק את מעמדה של המדינה בתחום.
מחשוב קוונטי הוא טכנולוגיה המבוססת על עקרונות פיזיקת הקוונטים, המאפשרת עיבוד נתונים ופתרון של בעיות חישוב מורכבות בקצב שאינו זמין באמצעות מחשבים קלאסיים.
הקמת התשתית הלאומית מיועדת לאפשר לתעשייה ולאקדמיה לבחון פלטפורמות שונות, לקצר זמני פיתוח ולפתח יישומים בתחומים עתירי ידע כמו קריפטוגרפיה, כימיה, מדעי החומרים, אופטימיזציה, פיננסים ובריאות.
מבנה התשתית והטכנולוגיות המשולבות
המרכז הלאומי שיקום ישמש כנקודת אינטגרציה, הערכה ואימוץ של טכנולוגיות מחשוב קוונטי. במסגרת זו, יועברו שירותי מו"פ לכל אורך השרשרת, כולל החומרה והקיוביטים (Qubits), מערכות הבקרה והמדידה, מנגנוני תיקון השגיאות, תוכנה, אלגוריתמים וממשקי משתמש.
אחד המאפיינים המרכזיים בקול הקורא הוא הדרישה לשלב לפחות שלוש טכנולוגיות עיבוד קוונטי (Quantum Processing Units) שונות במסגרת תשתית אחת.
ברשות החדשנות מציינים כי כיום אין טכנולוגיית מחשוב קוונטי יחידה שהוכיחה עליונות מוחלטת בשוק, וקיימת תאימות מוגבלת בין סוגי חומרה שונים.
על כן, מפעיל התשתית יידרש לספק פתרונות המאפשרים עבודה מקבילה והשוואת ביצועים בין הפלטפורמות.
שירותים, הדרכה ועדכון טכנולוגי
לצד אספקת הגישה לחומרה ולשירותי ענן, התשתית תציע ליווי מקצועי לחברות וסטארטאפים, ניסויים שמיועדים להוכחת היתכנות (Proof of Concept), פיתוח ואופטימיזציה של אלגוריתמים קוונטיים, והתאמת פתרונות לצרכים תעשייתיים.
בנוסף, המרכז יפעל להעברת ידע ולהכשרת כוח אדם מקצועי באמצעות סדנאות והכשרות ייעודיות.
מפעיל התשתית יידרש להעמיד לרשות המשתמשים את הגרסאות המעודכנות ביותר של טכנולוגיות העיבוד שייבחרו, ולעדכן אותן באופן שוטף בהתאם להתפתחויות בשוק העולמי.
במסגרת התוכנית יוגדרו מדדי שירות (SLA) ברורים, הכוללים עמידה בלוחות זמנים להקמה, יעדי הפעלה וטיפול בתקלות.
גילה גמליאל, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מסרה:
ישראל חייבת לחשוב דור אחד קדימה. תפקידנו הוא להשקיע כבר היום בטכנולוגיות שישנו את פני העולם בעשורים הקרובים. התשתית הלאומית למחשוב קוונטי היא נדבך מרכזי בבניית אקוסיסטם שיחבר בין האקדמיה, התעשייה והממשלה, יאיץ פיתוחים פורצי דרך ויחזק את מעמדה של ישראל כמעצמת חדשנות עולמית. זו אינה רק השקעה בטכנולוגיה, זו השקעה בעתיד המדינה, בחוסנה וביכולת שלה להוביל את הכלכלה של המאה ה-21.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, הוסיף:
המחשוב הקוונטי צפוי לשנות באופן עמוק את הדרך שבה תעשיות מתמודדות עם בעיות חישוב מורכבות. באמצעות הקול הקורא החדש אנו מבקשים להעמיד לרשות התעשייה והאקדמיה בישראל תשתית מו"פ מתקדמת שתאפשר לבחון, לשלב ולאמץ טכנולוגיות מחשוב קוונטי, ולהפוך ידע מדעי וטכנולוגי ליתרון תחרותי עבור ההייטק הישראלי, תוך חיזוק מעמדה של ישראל כשחקנית מובילה בתחום.
לוחות זמנים ושלבי יישום
הקול הקורא מיועד לתאגידים תעשייתיים ולקבוצות משתמשים שיקימו ויפעילו את התשתית בתוך ישראל.
על פי תנאי התוכנית, הקמת התשתית מיועדת להסתייים בתוך תקופה של עד 18 חודשים ממועד קבלת כתב האישור.
עם זאת, אספקת שירותי המו"פ הראשוניים, לרבות גישה לחומרה, שירותי ענן והערכת אלגוריתמים, צפויה להתחיל כבר במהלך 12 החודשים הראשונים לפעילות.
קצת רקע: מחשבים קוונטיים וקיוביטים
בעולם המחשוב הרגיל, יחידת המידע הבסיסית היא הביט (bit), שיכול לייצג ערך של 0 או 1 בלבד בכל רגע נתון. במחשוב קוונטי, יחידת המידע היא הקיוביט (Qubit), שמסוגל להימצא במצב של סופרפוזיציה (Superposition), כלומר לייצג 0 ו-1 בו זמנית, וזאת בהתבסס על העקרונות של מכניקת הקוונטים.
תכונה נוספת שמאפיינת קיוביטים היא שזירה קוונטית (Entanglement), שבה מצבם של שני קיוביטים או יותר הופך תלוי זה בזה, גם כאשר הם מרוחקים פיזית זה מזה.
שילוב של סופרפוזיציה ושזירה הוא מה שמעניק למחשבים קוונטיים את היכולת לבצע חישובים מקבילים בהיקף שאינו ניתן להשגה במחשבים קלאסיים, ומאפשר להאיץ פתרון של בעיות מורכבות בתחומים כמו קריפטוגרפיה, כימיה ואופטימיזציה.
יחד עם זאת, קיוביטים הם רגישים ביותר להפרעות חיצוניות, תופעה המכונה רעש קוונטי (Quantum Noise). קריאה של מצב הקיוביט ברגע נתון גורמת להתמוטטות (Collapse) של מצב הסופרפוזיציה שלו לערך בינארי יחיד, מה שמקשה על שמירת המידע לאורך זמן ועל ביצוע חישובים ארוכים ומדויקים.
הפחתת הרעש ופיתוח מנגנוני תיקון שגיאות יעילים הם בין האתגרים המרכזיים שבהם מתמודדות כיום כלל הטכנולוגיות בתחום, וזו הסיבה שהתשתית הלאומית המתוכננת כעת נדרשת לכלול מנגנוני תיקון שגיאות כחלק בלתי נפרד מהשירותים שתספק.
