ירדנו 15 מטר מתחת לתל אביב: כך עובר ה-AI שלכם בדרך לענן

חברת בזק, ספקית תשתיות התקשורת הנייחות הגדולה בישראל, הזמינה הבוקר (א', 25.10) עיתונאים לאחד המתקנים המוגנים שלה: מנהרת תקשורת שנחפרה בעומק של כ-15 מטרים מתחת לרחובות תל אביב כבר לפני עשרות שנים.

הביקור המחיש את המשמעות של מהפכת הבינה המלאכותית (AI), שאמנם קורית בענן, אבל כל שאלה לצ'אטבוט וכל משימה של סוכן AI עוברות קודם בסיבים אופטיים, בארונות רחוב ובמקרים מסוימים גם במנהרות בטון שנמצאות מתחת לאדמה.

אנו בגאדג'טי הצטרפנו לסיור, שעבר בדרך שהמידע עושה מהבית ועד מרכזי הנתונים. בסיור טיילנו מתחת לרחובות ת"א, ראינו גם את ההיערכות של ערוצי התקשורת הגדולים למשדרי הבחירות ביום שלישי הקרוב, ושמענו על מה שהמלחמה לימדה את החברה על אבטחת המידע.

פי 3 תעבורה בשלושה חודשים

לפי נתונים שבזק פרסמה, פעילות ה-AI של לקוחות פרטיים ברשת שלה גדלה פי 3 בשלושת החודשים האחרונים.

הכוונה כאן היא לשימוש בצ'אטבוטים כמו ChatGPT, Gemini או Claude, בכלי למידה, בכלים לתכנון משימות ובעוזרים אישיים מבוססי AI דרך חיבור האינטרנט הביתי.

בבזק מתארים את זה כקצב גידול שנתי של אלפי אחוזים: אם הקצב הזה יימשך שנה שלמה, התעבורה תגדל פי 81.

כדי להבין את סדר הגודל, בבזק מזכירים שעד לא מזמן ההנחה המקובלת בענף הייתה שתעבורת האינטרנט מכפילה את עצמה פעם בשנתיים וחצי עד שלוש שנים.

לדבריהם, התחזיות משתנות היום משבוע לשבוע. ברשת רואים קפיצה דומה גם בתעבורה לחברות AI גדולות, שאת שמן לא פרסמו.

עוד שינוי שמעסיק את מהנדסי הרשת הוא כיוון התנועה. במשך שנים רוב התעבורה הביתית הייתה הורדה (Download), כמו סטרימינג ודפדפן.

כיום, סוכני AI שפועלים בשם המשתמש מייצרים הרבה יותר העלאה (Upload) מהבית אל הענן. למשל, אנחנו מעלים תמונות של מאכלים במסעדה כדי לקבל מתכון, מצלמים טקסט בשפה לא מוכרת כדי לתרגם לעברית או מעלים אודיו כדי לתמלל אותו לטקסט לסיכומים מהירים, וזה משנה הנחות תכנון שהיו מקובלות בענף שנים רבות.

המסלול של שאלה אחת לצ'אטבוט

ברוב הבתים שמחוברים לבזק כבר מותקן סיב אופטי. מהדירה הוא יורד ליחידה בבניין, שמפצלת סיב אחד לעד 32 לקוחות בפיצול פסיבי, כלומר בלי ציוד שצריך חשמל.

בבניינים גבוהים עם יותר מ-100 יחידות דיור מציבים כמה יחידות כאלה, למשל בלובי ובכמה קומות לאורך הבניין.

משם הסיב ממשיך מתחת לאדמה או על עמודים ליחידות שברחוב. בזק פרסה כ-11,000 יחידות כאלה במסגרת פרויקט ה-NGN שהחל לפני כ-15 שנה.

מכאן התעבורה מתקבצת בשלבים לציוד גדול יותר ויותר, תהליך שנקרא צבירה (Aggregation), עד שהיא מגיעה למתקן מרכזי כמו זה שביקרנו בו.

המתקן הוא "מגה פופ" (Mega POP, ראשי תיבות של Point of Presence): מוקד תקשורת שמרכז את התעבורה של אזור שלם, במקרה הזה תל אביב וערים רבות מסביבה.

לבזק יש כמה עשרות מתקנים כאלה ברחבי הארץ. מהם המידע עובר למרכזי הנתונים של בזק, ומשם לספקיות הענן ולחברות ה-AI כמו Google ו-OpenAI. התשובה חוזרת באותו מסלול, בתוך חלקיקי שנייה.

גם בקשה שנשלחת מהסמארטפון עוברת לרוב דרך הרשת הזאת, כי האנטנות הסלולריות מחוברות לסיבים.

בבזק מדגישים שבכל שלב ברשת יש שני מסלולים: אם קבלן חותך סיב בחפירה, התעבורה עוברת לצד השני אוטומטית, ולקוח הקצה לא אמור להרגיש.

מרכזיית טלפונים שהפכה למוקד אינטרנט

המתקן שבו התקיים הסיור היה בעבר מרכזיית טלפונים. המרכזיות האנלוגיות מילאו אולמות שלמים, ולכל לקוח הגיע זוג חוטי נחושת משלו. כבל נחושת של 2,000 זוגות הגיע לקוטר של 10 עד 12 ס"מ, ולכן נדרשו אז צנרות ענקיות ומנהרות כדי להעביר את כל הכבילה.

היום אותו שטח מכיל הרבה יותר תעבורה בהרבה פחות מקום. בזק עובדת בעיקר עם כבלים של 576 סיבים, לעומת כבלים של 24 סיבים שהיו מקובלים בעבר, ובכל סיב אפשר להעביר כמה ערוצים במקביל באורכי גל שונים. לפי בזק, זוג סיבים אחד יכול להעביר את כל התעבורה של ספק אינטרנט בינלאומי.

לכן, לדברי החברה, הגידול בתעבורת ה-AI לא ידרוש עוד מבנים. למתקן נכנסים היום כ-10,000 סיבים, והוא יוכל לקלוט גם 100,000 סיבים בשטח הקיים. מה שמשתנה הוא הציוד האקטיבי בקצוות, שבזק מחליפה כל הזמן בדורות מתקדמים יותר.

נקודה מעניינת כאן היא שלפי אנשי בזק, עם ההתפתחות של תעבורת התקשורת לסיבים, כבר אין צורך במנהרות כמו זו בה ביקרנו לבניית תשתיות המשך, והמנהרות שנבנו כבר לפני עשרות שנים משמשות את החברה בעיקר בשביל תשתית קיימת (ושדרוגים עתידיים שלה) ועבור הגנה על התקשורת בישראל בזמני חירום.

בסיור הדגימו לנו גם ריתוך סיבים (Fusion Splicing). הטכנאי מנקה את הסיב, חותך אותו בזווית מדויקת ומכניס אותו למכונה שמאחה שני סיבים ובודקת שאובדן האות כמעט אפסי.

המכונה גם מזהה חיתוך לא תקין ומבקשת לחזור על הפעולה. בכבל ארוך, למשל בין תל אביב לאשקלון, כל חיבור כזה משפיע על איכות הקו לכל אורכו.

10 קילומטרים מתחת לתל אביב

בזק מפעילה בתל אביב ארבע מנהרות כבלים מרכזיות באורך כולל של כ-10 קילומטרים. המנהרות יצוקות מבטון, חפורות בעומק של כ-15 מטרים ומחברות בין אזורי השירות המרכזיים של החברה. הרעיון נולד לפני כ-60 שנה, כשהיה צריך לחבר בין מרכזיות הטלפונים במרכז העיר.

במנהרה הארוכה יש 8 נקודות גישה. הכניסות נעולות בנעילה ייחודית ומנוטרות 24/7 על ידי מוקד הביטחון של בזק, וכל ניסיון פתיחה מקפיץ התראה. מי שנכנס מקבל אישור מראש, מפתח ייעודי וקוד כניסה. במנהרה פועלות גם מערכות אוורור, משאבות נגד הצפות, תאורה ומערכות התראה.

לאורך הקירות עוברים בעיקר כבלים צהובים, הסיבים האופטיים של בזק. לצדם אפשר לראות גם כבלים בצבעים אחרים של חברות כמו סלקום ופרטנר, שמשתמשות במנהרות בתיאום עם בזק.

מעל המנהרות נמצאות שכבות של אספלט, צנרת מים, חשמל ותשתיות נוספות, ולאחרונה גם הרכבת הקלה.

לפי בזק, בעקבות עבודות הרכבת הקלה הועתקו כמות גדולה של כבלים, וכמעט כל לילה, חמישה לילות בשבוע, מתבצעות ברחבי הארץ עבודות להעתקת תשתיות בשביל פרויקטים כמו כבישים ומסילות. כל העתקה כזאת דורשת תיאום עם לקוחות עסקיים כמו בנקים ובתי חולים.

מה המלחמה לימדה את בזק

במלחמת "חרבות ברזל" תשתיות התקשורת היו חלק מהיעדים שהאויב סימן. לפי בזק, טיל פגע סמוך למגה פופ בחיפה, מתקן גדול אפילו מזה שבתל אביב. במתקן הורגשו הדף ואבק, ואספקת החשמל נפסקה, אבל הגנרטורים נכנסו לפעולה והשירות לא נקטע.

כל מגה פופ וכל חוות שרתים של בזק מגובים ביותר מגנרטור אחד, שמוזנים ממכל סולר שקבור באדמה. לפי החברה, הכמות מספיקה ליותר משבועיים של פעילות רציפה גם בהשבתה מלאה של רשת החשמל. במקומות אחרים מאוחסנים עשרות אלפי ליטרים נוספים מתחת לאדמה.

השינוי המרכזי היה בתרחיש הייחוס. לפני המלחמה בזק נערכה להפסקות חשמל מקומיות, למשל בתל אביב בלבד. מאז היא נערכת גם להפסקת חשמל שתחשיך חלק גדול מהמדינה: החברה רכשה מכליות דלק קטנות שיכולות להגיע גם לישובים קטנים, מכלית גדולה נוספת וגנרטורים רבים ליחידות הקטנות ברשת.

אבטחה ופרטיות

כשכמעט כל המידע הביתי והעסקי עובר באותה תשתית, אבטחה היא שאלה מתבקשת. בבזק אומרים שישראל, וחברות התשתית שבה, הן יעד מובהק לתקיפות. תקציב אבטחת המידע של החברה עומד, לדבריה, על עשרות מיליוני שקלים, והוא כולל כלים מבוססי AI להגנה על הרשת ועל מערכות החברה.

בבזק הוסיפו שהכלים שבידי התוקפים היום שונים לחלוטין מאלה שהיו להם באוקטובר 2023, כי גם להם יש גישה ליכולות מחשוב ו-AI חזקות יותר. במקביל, החברה מציעה ללקוחות שירותי סייבר שחוסמים תקיפות ברמת הרשת.

בתחום הפרטיות, בזק הקימה גוף ייעודי עם תקציב וסמכויות, בעיקר מאז שתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף. הגוף אחראי על אבטחת מאגרי המידע של הלקוחות ועל עמידה ברגולציה. לפי החברה, חלק מהאמצעים מסרבלים במכוון את הגישה למידע, גם ללקוחות עצמם.

משדרי הבחירות עוברים דרך בזק

באותו מבנה פועל גם מרכז השידורים של בזק, שמרכז שידורי וידאו ממקומות שונים בארץ ומעביר אותם לערוצי הטלוויזיה.

לקראת הבחירות לכנסת ביום שלישי, 27.10, הוא מקבל שידורים מנקודות קבועות ומנקודות זמניות, כמו מטות המפלגות.

הערוצים בוחרים מה מעניין אותם, עורכים ומחזירים את השידור לבזק, שמעבירה אותו בזמן אמת לגופים שמפיצים אותו לצופים. בבזק אומרים שהם ערוכים לניסיונות שיבוש סביב הבחירות, גם ברמת התשתית וגם ברמת הסייבר.

ומה זה אומר על חבילת האינטרנט בבית

בשלב הזה, כך לפי בזק, תעבורת ה-AI היא עדיין חלק קטן מכלל התעבורה הביתית, אבל היא גדלה מהר מכל חלק אחר.

בחברה מעריכים שבעתיד היא תגיע לעשרות אחוזים מהתעבורה, בדומה לסטרימינג, שמהווה היום כמחצית ממנה, ככל שסוכני AI אישיים, מכשירים חכמים ובהמשך גם רובוטים ביתיים יפעלו ברקע באופן רציף.

לשאלה אם המשמעות היא חבילות חדשות, בבזק לא פסלו את האפשרות. לדבריהם, שימושים כמו נציג AI שמתמלל, מתרגם ומנתח שיחה בזמן אמת דורשים לא רק רוחב פס אלא גם זמן תגובה קצר ויציבות מלאה. לכן, ייתכן שבעתיד יוצעו רמות שירות שמבטיחות את אלה, לצד רוחב פס גבוה יותר בהעלאה.

לבזק עצמה יש גם שימושים פנימיים ב-AI. רוב השיחות למוקד השירות שלה מגיעות היום לסוכן AI, וחלק גבוה מהן מטופל על ידו מתחילתו ועד סופו. במקביל, כלי ניטור מבוססי AI מאתרים תקלות ברשת ושולחים טכנאים עוד לפני שהלקוחות שמים לב.

מבט קדימה

התחום הבא שמעסיק את בזק הוא לדבריה מחשוב קוונטי (Quantum Computing), והחברה בודקת שותפויות בתחום.

לשאלה על רעיון מרכזי הנתונים בחלל, שחברות טכנולוגיה גדולות מקדמות, השיבו בבזק שהם לא פוסלים שום דבר, ואף בחנו את האפשרות עם סטארט-אפ במצפה רמון העוסק בתחום.

לפי החברה, הסיור הבא יהיה בחוות השרתים עצמה, המקום שבו ה-AI באמת רץ. בינתיים, מתחת לרחובות תל אביב ממשיכים להוסיף סיבים.