תעשייה בהתהוות: תמונת המצב של תחום הבוטים בישראל

Karolina Grabowska / CC0

את המושג “בוט” כמעט שלא צריך כבר להציג – מדובר על אחד הטרנדים החמים ביותר בעולם הטכנולוגיה. חברות ענק, סטארטאפים ואפילו גופי מחקר שוקדים כעת על פיתוחים מסקרנים בתחום, ואט אט אנו רואים עוד שחקנים משמעותיים נכנסים לזירה. בארה”ב תחום הבוטים פורח מאוד לאחרונה וניתן לזהות כבר עכשיו חברות שצוברות תאוצה ומתקדמות בנושא. אך מה עם השוק הישראלי? האם אנחנו מפגרים הרבה מאחור? האם ישראל עתידה להפוך לחלוצה בתחום בדיוק כמו בעולם האפליקציות? ננסה לענות על כל השאלות האלה בכתבה הבאה.

לפני שאנחנו מתחילים לדבר על הזווית הישראלית, תחילה ננסה להבין כמה חברות ישראליות בכלל עוסקות בנושא ומפתחות בוט בעצמן או מעניקות שירותים למפתחי בוטים. שאלה זו העסיקה גם שני יזמים ישראליים, נופר אלברק ואפרת רפופורט, שהחליטו לפתוח קובץ אקסל משותף בו הם הזמינו את כל חברי הקהילה לעדכן ולהוסיף את כל החברות הישראליות שפועלות בזירת הבוטים. לאחר זמן קצר הרשימה התמלאה וחשפה כמה תובנות מעניינות על התעשייה כולה. נכון לכתיבת שורות אלה, האקסל מכיל מעל 40 חברות בסה”כ, כאשר חלקן מפתחות בוט של ממש וחלקן מספקות שירותים למפתחי הבוטים או פלטפורמות לפיתוח.

אפרת רפופורט אודות המוטיבציה ליצירת האקסל המשותף:

הקמנו את האקסל המשותף משתי סיבות עיקריות: קודם כל – עולם הבוטים מאוד ראשוני וצעיר. בניגוד לתחומים אחרים, עדיין אין לאף אחד תמונה מלאה של החברות שפעילות בשטח ומי עושה מה. חשבנו שאקסל כזה יוכל לעזור למפות את השוק, לחדד את ההבנה שלנו לגבי המקום בו התחום הזה עומד ולייצר פלטפורמה ליצירת קשרים שיסייעו לאנשים ולחברות השונות. שנית – קיבלנו פניות רבות מגורמים ישראלים ובינלאומיים שביקשו לקבל תמונה של האקוסיסטם הישראלי בתחום הבוטים – מי החברות שמפתחות ומשתמשות בבוטים, באילו ורטיקלים הן פועלות, באילו חברות מדובר (חברות חדשות, או חברות ותיקות יותר שפנו לתחום הזה כמוצר נוסף או כפיבוט, וכו’).

התובנה הראשונה שעולה מהתבוננות בטבלה נוגעת לתחומי העיסוק המגוונים של הבוטים הישראליים. לא ניתן למצוא סקטור אחד דומיננטי וישנם בוטים מעולמות ה-eCommerce, Data Analysis, Enterprise, Finance ועוד. נתון זה מעיד על כניסתם של הבוטים למגוון רחב של תחומי פעילות ועל השאיפה של היזמים הישראלים להשיג דריסת רגל במגוון רחב של שירותים שכעת לא כוללים שחקנים מרכזיים וחזקים – מה שרק יקל עליהם להשיג עוד משתמשים. מנגד, קל לזהות ברשימה שמות מוכרים שעתה, מלבד אפליקציות או אתר, מציעים את השירות שלהם כבוט. צעד זה לפעמים מרגיש יותר כמו צורך “להיות שם גם” מאשר להביא חדשנות טכנולוגית אמיתית.

אלברק מתייחס לנקודה הזו ומסביר:

כרגע יש המון “אוויר חם” סביב הנושא שמושפע מכמה סיבות. הראשונה, מהסתכלות על הגלובל אנו רואים שהחברות הענקיות משקיעות המון משאבים בתחום, מה שמוביל לנהירה אגרסיבית של יזמים שרוצים לנצל את המומנטום ולכן מפתחים צ’ט-בוטים, אך מצידו השני של המתרס, המשתמשים עדיין לא ממהרים להשתמש בכלים אלו, מה שיצר פער. נקודה נוספת היא הטכנולוגיה, היום הטכנולוגיה שמוצעת אינה מספקת על מנת לבנות כלים חכמים. עם זאת, אין בהכרח צורך באלגוריתם חכם, אפשר לפתח בוטים גם ללא כל קוד ועדיין להביא ערך אמיתי למשתמש.

B2B vs B2C

נקודה בולטת אחרת שעולה מהאקסל היא שישנה התפלגות דיי מעניינת בכל הקשור למי הם לקוחות הקצה של אותם בוטים. הרשימה מצליחה לשמור על איזון ולצד חברות B2C ניתן גם למצוא לא מעט חברות שמגיעות מעולם ה-B2B. בין הבוטים שפונים למשתמשי הקצה ניתן למצוא את Gistit שתסייע לסטודנטים למצוא סיכומים וחומרי עזר לכל קורס שירצו, Letstock יעניק לכם את כל המידע הפיננסי שאתם צריכים אודות מניות ושוק ההון ולקינוח Ask Haley שיעזור להורים למצוא מידע או פעילויות על בסיס מידע שהורים אחרים משתפים באותו האזור.

ישנן חברות רבות שפונות דווקא לשוק העסקי ופיתחו מספר בוטים שעתידים לעזור לבתי עסק שונים. מה שמאפיין את מרבית החברות שעוסקות בתחום הוא השילוב של שליפת מידע מהירה ממאגרים שונים ושילובו בממשק דמוי שיחה קל וזורם. גם במקרה זה ניתן למצוא מספר רב של דוגמאות כגון: ONDiGO, בוט ל-Slack, היודע להתממשק עם Salesforce ולספק תובנות בזמן אמת, Lawgeex, גם הוא בוט ל-Slack, יוכל לסרוק עבור חברות חוזים משפטיים ולהציג ליקויים או סעיפים חשודים, ו-Digital Robotix שיסייע לסטארטאפים למצוא משקיעים ואנג’לים רלוונטיים עבורם – גם הוא, איך לא, פועל על Slack.

מרבית הבוטים שפועלים בתחום ה-B2B רצים על פלטפורמת Slack, שהיא ללא ספק אחת החלוצות בתחום. מי שלא מופתע מכך הוא אמיר שבט, אחראי על קשר המפתחים ב-Slack, ואחד הגורמים הבולטים בקידום הבוטים בפלטפורמה זו. “ישראל תמיד הצטיינה בכל מה שקשור לפעילות בתחום ה-B2B. ישראלים עוסקים בסייבר, תקשורת וכעת גם בבוטים בעולם ה-B2B, יש בכך הרבה היגיון“, הסביר שבט.

יתרה מכך, שבט צופה גידול משמעותי בכמות החברות הישראליות שמפתחות בוטים: “אני רואה פוטנציאל רב באקוסיסטם הישראלי ואני מאמין שנראה עוד הרבה בוטים מעולים שמגיעים מישראל“. לסיכום, התייחס שבט לחלקם של הבוטים בפעילותה של Slack:

Slack Apps, שבתוכם כלולים גם הבוטים, הם חלק מהליבה של Slack. הבוטים הופכים את Slack להרבה יותר טובה ואת שגרת העבודה של המשתמשים שלנו להרבה יותר נעימה, נוחה ופרודוקטיבית.

מלבד הבוטים הפונים לתחום ה-B2B חשוב להעניק דגש גם לחברות מסוג אחר שפועלות בתחום – חברות לפיתוח בוטים. לצד עלייתם של הבוטים, עלו גם חברות שמספקות שירותי פיתוח לחברות המעוניינות לעטוף את השירות שלהן בבוט. דוגמה אחת לכך היא חברת Say2eat, המאפשרת לבעלי מסעדות להפוך את התפריט שלהן לבוט מתקדם שיוכל לקחת הזמנות מהלקוחות. דוגמה נוספת היא חברת Nyala, שמספקת לאתרי eCommerce שירות המאפשר להמיר את קטלוג המוצרים שלהם לבוט אינטראקטיבי.

משקיעים ואקזיטים

סטארטאפים, ברוב המקרים, הולכים יד ביד עם קרנות ההון סיכון שצריכות להאמין ברעיון שלהם ואף להשקיע בו כסף. אם כך, מה באמת היחס של המשקיעים לחברות בתחום הבוטים? האם העובדה שמדובר בשוק שעושה את צעדיו הראשונים מקשה על תהליך הגיוס? נראה שיש פה תמונה מורכבת למדי.

נכון לעכשיו קשה למצוא חברות ישראליות רבות שגייסו הון באופן מובהק בעקבות פעילותן בתחום הבוטים. לפני חודשיים התבשרנו כי חברת AppFront, המציעה פלטפורמה לעסקים לבניית אפליקציות ממותגות, גייסה 1.5 מיליון דולר וזאת כדי להציע מודל דומה, אך הפעם עם מסעדות שיוכלו להמיר את התפריט שלהם לכדי בוט. לצידה, גייסה חברת האבטחה Demisto סכום העומד 6 מיליון דולר וחשפה צ’אט בוט שיקל על תהליך ניהול והמענה להתקפות בארגונים.

Redash
צילום: עמרי שפירא

אחת הקרנות הישראליות שדווקא כן מביעה עניין רב בנושא, היא קרן “אלף” (Aleph) שפועלת רבות לקידום הנושא בזירה המקומית ואף קיימה תחרות בה קיבל הסטארטאפ המנצח (Redash) השקעה של 50 אלף דולר. אדן שוחט, אחד משלושת השותפים בקרן אלף, התייחס לסוגיה ולשאלה אם נראה בקרוב השקעות בבוטים ישראליים:

כן. אנחנו הפכנו את הפרס בתחרות שערכנו להשקעה בחברה. מלבד זאת, נפגשתי באופן אישי עם קרוב ל-12 חברות הפועלות בתחום – חלק מהן כן יקבלו השקעה.

שוחט אף ציין כי הוא מאמין שנראה עוד חברות ישראליות שמשיקות בוטים בתקופה הקרובה. “זו דרך חדשה עבור אפליקציות לתקשר עם המשתמשים. נכון, ממשק דמוי שיחה אינו מתאים לכל האפליקציות, אך אין לחברות טכנולוגיה אפשרות לא לפחות לנסות זאת“, הסביר שוחט.

מאחר שעדיין מדובר בתחום חדש, מסקרן לדעת האם ישנם פרמטרים מיוחדים הנבחנים כאשר מדובר בהשקעה בבוט. שוחט התייחס לנקודה זו ופירט:

אני מאמין ששאלת המפתח היא האם הבוט מספק ערך אמיתי למשתמשים שלו, זאת לעומת אפליקציה או אתר אינטרנט ‘רגילים’. מידע המועבר ללא תבניות מוגדרות, או אינטראקציה עם המשתמש ללא תיחום בזמן, הם שימושים מעולים עבור ממשקים מבוססים שיחה. עוזרת אישית היא דוגמה מצוינת לכך, בעוד שישנם סוגים שונים של שימושים שלא יתאימו. כך למשל, מדוע שארצה להשתמש במפה בממשק המבוסס צ’אט? אפליקציות בעלות ממשק ויזואלי הרבה יותר מתאימה למשימה זו.

למרות שהשקעות רבות בתחום הבוטים אין לנו בישראל, אקזיט אחד כבר יש והוא שייך לחברת Meekan שנמכרה לפני מספר שבועות לחברת Tamedia השוויצרית. מתי מריאנסקי, מעצב מוצר ומייסד שותף ב-Meekan, התייחס למצב התעשייה וסיפר לנו את הזווית האישית שלהם:

לפני שנה, כשאנחנו התחלנו, אף אחד לא פעל בתחום הבוטים ולא הצלחנו להשיג השקעות – אנשים לא כל כך הבינו מה אנחנו עושים. מהבחינה הזו יש שינוי של ממש: יש כבר מיטאפים [Meetups] וכבר עשרות, אומנם בודדות, של חברות ישראליות בתחום. אנחנו עדיין לא נמצאים באותו המצב כמו בתחום האפליקציות, מה שחסר זה כמה סיפורי הצלחה.

יזמים שרוצים לפתח היום בוטים נתקלים בבעיה שהיא לא טכנולוגית במהותה, אלא יותר בעיה של דיזיין. כיום לא קיימת טכנולוגיה המאפשרת לבוט לנהל שיחה שתגרום לך לחשוב שיש בן אדם בקצה השני, או מנגד, שהבוט ידהים אותך בתובנות שלו. אין כזה דבר. בשורה התחתונה, זה אומר שאתה משתמש באותם הכלים הטכנולוגיים שכולם משתמשים בהם. לכן, לא מדובר על בעיה טכנולוגית, אלא על הצורך לבנות את הדיאלוג המתאים, להשיב את התשובות הנכונות, לדעת להחזיר את המשתמש בחזרה לדומיין שלך ועוד. המשתמשים כל הזמן מנסים למצוא את הגבולות של הבוט שלך, מנסים להתקיל אותך וצריך לדעת להתמודד עם זה“, מסכם מריאנסקי.

העתיד?

306H_812x542

אלברק ורפופורט, יוצרי האקסל המשותף, לא נחרצים לקבוע את עתידה של התעשייה כולה, ורפפורט מסבירה:

כרגע זה אולי קצת מוקדם לקרוא לזה ‘תעשייה’ של ממש. חלק גדול מהחברות הפעילות בשטח (לא כולן, כמובן) עדיין בשלב התחלתי יחסית. הפעילות בעולם הזה עדיין נתפסת כהימור. מעניין יהיה לראות האם הצ’אט בוטים יצמחו להיות כלי שהוא באמת שיחתי במובהק, או אולי דטרמינסטי (כמו שאנחנו רואים באסיה), או אולי שילוב של השניים. לכל כיוון כזה יש השלכות על הטכנולוגיה ועל המימוש, ונדמה שהרבה מהחברות מעוניינות לסמן נוכחות בשטח, אבל עדיין מנסות להבין לאן הרוח נושבת.

אלברק מוסיף את נקודת מבטו בעניין ומפרט:

צ’אט בוטים זה לא נושא חדש והם פה כבר כמה עשורים, ופתאום עכשיו יש המון רעש סביב הנושא הזה. לפי דעתי קיימות שתי סיבות עיקריות לתופעה הזאת: הראשונה היא שהודעות טקסט הפכו לדרך הכי חיונית ואפקטיבית לתקשורת. השנייה נעוצה בעובדה שהיום יותר מתמיד אנחנו קרובים לפריצות דרך טכנולוגיות בעולמות של AI & NLP. מה שאומר שאנחנו נוכל לדבר עם צ’אט בוט כמו שאנחנו מדברים עם בן אדם.

קשה לקבוע בנחרצות האם בוטים הם כאן כדי להישאר או רק טרנד חולף שעתיד לדעוך אט אט כמו טכנולוגיות רבות בעבר. חוסר ידיעה זו אינה עוצרת את היזמים הישראלים שאוהבים לקחת סיכונים ולקפוץ על הזדמנויות שעשויות להניב להם רווחים נאים והצלחה רבה בעתיד הלא רחוק.

תוסיפו לכך את העובדה שיש בישראל כשרונות טכנולוגיים רבים, מה שיכול להיות יתרון בזירות מסוימות, ותקבלו קרקע פוריה לפיתוחים מסקרנים. ההערכה שלי היא שלא נראה בוטים מסוג ה-B2C יתר על המידה והפיתוחים הישראליים יתרכזו סביב B2B או בשירותים למפתחי בוטים.


חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.

הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.

השוואת מפרטים