מאט מרדוק (דרדוויל) וג'סיקה ג'ונס מתוך "המגנים" (תמונה באדיבות Netflix, צילום: Sarah Shatz)

מאט מרדוק (דרדוויל) וג'סיקה ג'ונס מתוך "המגנים" (תמונה באדיבות Netflix, צילום: Sarah Shatz)

הז’אנרים ה”נחותים” מקבלים תחיה מחודשת בטלוויזיה

שירות הצפיה הישירה של נטפליקס הפך למדובר מאד בשנים האחרונות. תחילה בשל תכני המקור האיכותיים שהיא הציגה ומהם היא ממשיכה להפיק עוד ועוד, ולאחרונה גם בשל החדירה של השירות לשווקים בינלאומיים, כולל לישראל.

בשביל חלקינו, חובבי סרטי וסדרות הקומיקס בעיקר, נטפליקס גם התחילה שיתוף פעולה עם מארוול, שמגיע לשיאו בסוף השבוע הזה, עם יציאת סדרת “המגנים” (Defenders). ומשהו בסדרות האלה מרגיש שונה מכל סדרות הקומיקס האחרות, בצורה חיובית.

בתחילת חודש יולי יצאה העונה הראשונה של “קאסלווניה” (Castlevania), סדרת אנימציה המבוססת על סדרת משחקי הוידאו בעלי אותו השם. ומשהו בסדרה הזאת מיד שידר שההצלחה והאיכות של סדרות מארוול לא הייתה מקרית, אלא כי היא חלק ממגמה.

גיבורי על זה כבר לא מטופש

ז’אנר גיבורי העל הוא כבר לא ז’אנר חדש בכלל, אך מהרבה בחינות זהו ז’אנר יחסית “נמוך”. מה הכוונה? שהוא ז’אנר בידורי בלבד, שלא מתיימר להיות מקור לסיפורים מעניינים באמת. סדרות כמו “החץ”, “סמולוויל” או “סוכני ש.י.ל.ד.” הן בידור פשוט יחסית. הטון הכללי יכול להיות שונה, כשאחת היא טלנובלה קודרת והאחרת היא סדרה על מרגלים, אבל המשותף לכל אלה זה שהן סדרות מבוססות קומיקס שרוצות לרגש, לא לעורר מחשבה. כמה שפחות מחשבה יותר טוב, למעשה. ואז נכנסו סדרות מארוול-נטפליקס לתמונה.

הכל התחיל מהעונה הראשונה של “דרדוויל“. כל מה שהסדרה הזאת עשתה צעק “סדרת איכות”. ברמת התסריט, ברמת ההפקה, בקונפליקטים הפנימיים של הגיבור, באנטגוניסטים המורכבים, היה ברור שזו סדרה שלא משווה את עצמה ל”החץ”, אלא לסדרות כמו “שובר שורות” ו”הסופראנוס”. בדיעבד, היא רחוקה מאד מלהיות סדרה ברמה של אלה, אך ההתעקשות שלה לשחק במגרש של ה”גדולים” שידרה משהו חשוב מאד לצופים – איש במסכה ובחליפה צמודה יכול להיות גיבור דרמטי אמיתי לכל דבר.

אחרי “דרדוויל” באה “ג’סיקה ג’ונס” המהפכנית, אחריה “לוק קייג’” שהייתה סדרה די חלשה, אבל ניסתה שוב לעשות כמה וכמה דברים מאד ייחודיים לטון ולנושא שלה, ולבסוף “איירון פיסט” שבפועל, לצד האחרות, מרגישה כמו צעד לאחור. אך “איירון פיסט” היא סדרה שמרגישה סתמית בדיוק בגלל ש”דרדוויל” ו”ג’סיקה ג’ונס” החליטו שאנחנו לא מתעסקים יותר בגיבורי על שרק הולכים מכות בשם המשפחה המתה שלהם. תמיד יש שם מטען גדול יותר, משמעותי יותר, שב”איירון פיסט” היה מאוד חסר ולא מנוסח.

אפשר לומר שהדרישות מ”איירון פיסט” הן מוגזמות, אך אי אפשר להאשים אותנו בכך שאנו מצפים מנטפליקס ליותר. אחרי הכל, היא זאת שהציבה בפנינו את המחשבה שלסדרות הגיבורים מגיע יחס לא פחות מזה של הסדרות המובילות בטלויזיה בעולם.

מתוך "Iron Fist" (קרדיט תמונה: Myles Aronowitz - Netflix)

מתוך “Iron Fist” (קרדיט תמונה: Myles Aronowitz – Netflix)

לא משחקים לילדים

עם בואה של “קאסלווניה” לנטפליקס, אפשר לראות בה סוג של מגמה. ישנו דמיון רב בין עולם הקומיקס לעולם משחקי הוידאו. מדובר, אחרי הכל, בשני סוגי מדיה שמטרתם היא למלא לנו את שעות הפנאי, לרוב בעזרת דמויות ססגוניות וחוויות מרטיטות.

בניגוד לסרטי וסדרות קומיקס, שהתבססו מזמן כז’אנר מקובל, גם אם “נמוך” לכאורה, סרטים המבוססים על משחקי מחשב כמעט תמיד נתקלים בבוז והתעלמות. מעטים הסרטים שמבוססים על משחקים שלא נחשבים לכשלונות. אדי שנקר, מפיק “קאסלווניה”, אמר שזו קללה שהוא מעוניין לשבור. ונדמה שהוא אכן שבר אותה, לפחות לבינתיים.

ואם נהייה כנים ממש, נכיר בזה ש”קאסלווניה” איננה יצירת העשור. היא סדרת אנימציה לא רעה למבוגרים, שמציגה עלילה די מורכבת אך לא מספיק מפותחת עם דמויות מעניינות אבל שלא ראינו מהן מספיק עדיין. אז למה ההתרגשות הראשונית ממנה הייתה כה גדולה?

כי היא סבבה.

היא סדרה שכיף לצפות בה, עם ערך מוסף למי שמעוניין לקרוא את הסאבטקסט המעניין שלה, והיא משאירה טעם לעוד. בשביל יצירה קולנועית ו/או טלויזיונית שמבוססת על משחק וידאו, זה כמעט ומהפכני. בדומה למה שקרה עם סדרות מארוול, נטפליקס הראתה לנו שהיא לוקחת את התוכן שלה ברצינות, יהיה מה שיהיה המקור שלו. וזה מצייר עתיד הרבה יותר אופטימי לאדפטציות של משחקים ממה שנראה שהיה להן עד עכשיו.

מתוך "קאסלווניה" (תמונה באדיבות Netflix)

מתוך “קאסלווניה” (תמונה באדיבות Netflix)

מורשת שיש לשמר

נטפליקס ממשיכה ליצר תכנים בקצב הולך וגובר. קאסלווניה חודשה לעונה שניה זמן כה קצר לאחר שהיא עלתה, שסביר מאוד שאף לא אדם אחד לא ראה את העונה הראשונה (והקצרה מאד) במלואה לפני החידוש. האמון של נטפליקס בשנקר וביוצרי הסדרה מלא ומוחלט.

אדי שנקר, מנגד, קיבל מיוביסופט (Ubisoft) הצעת חלומות – להפיק סדרת אנימה ל-Assassin’s Creed. האם סדרה זו גם תופץ בנטפליקס? עוד לא ידוע – יתכן, אך סביר שלא. יוביסופט רצתה להפיק סדרה כזאת כבר זמן רב, ללא קשר לנטפליקס. אך “קאסלווניה” היא שנתנה את הגושפנקא שהתעשייה הייתה צריכה, יותר מכל סרט גרנדיוזי שיצא בשנים האחרונות, שלא הצליח להביא עולם ממשחק וידאו כמוצר בידור להמונים.

בזירת מארוול מגיעים “המגנים”, הסדרה בה ארבעת גיבורי העל של מארוול-נטפליקס מתאחדים. אם היא תהייה סתם עוד מיני-סדרה על גיבורים, היא כנראה תהייה טובה מאוד בזה. אך יתכן שזה יהיה גם לא מספיק, כי אנחנו רוצים לראות הרבה יותר מהסדרות האלה כבר.

במקום מסויים, נטפליקס יוצרת לעצמה בעיה – היא מתייחסת לסדרות האלה ברצינות, אך בו בזמן לא מצליחה להרים אותן לרמה שאנו מצפים לה מסדרות בקטגוריית “סדרות מופת”, הקטגוריה אליה סדרות אלה מורמות. תקוותי היא שנזכה לעוד סדרות כמו “ג’סיקה ג’ונס”, או כמו “לגיון” של פוקס שללא ספק הוכשרה על ידי סדרות נטפליקס. כי נטפליקס הראתה את הדרך, ואם היא לא תמשיך בה, יש מספיק יוצרים ואולפנים שכן.

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
תגובות לכתבה
גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות