The Gifted (תמונה: FOX)

ביקורת סדרה: The Gifted, פרק הפיילוט – לא פספס אף הזדמנות להרשים
| שבת, 7 באוקטובר 2017, 17:37 | בידור ופנאי

השנה תהייה זכורה כשנה בה פוקס (Fox), המחזיקה בזכויות ההפצה של גיבורי האקס-מן (X-Men), החליטה לנסות דברים חדשים ונועזים. התחלנו את השנה עם “לגיון” (Legion) ו”לוגאן – וולברין” (Logan), סדרה וסרט מאד שונים לא רק ביחס לסרטי האקס-מן הקודמים, אלא בכלל ביחס למה שקיים בתחום גיבורי העל כרגע. והנה מגיעה לה The Gifted, סדרה חדשה על מוטאנטים, וגם היא טוענת לכתר סדרת גיבורי העל הבוגרת של השנה. והאמת? יש לה סיכוי.

העלילה

The Gifted מתרחשת בעולם גיבורי האקס-מן, אך בתקופה בה האקס-מן, כארגון, לא קיימים יותר. לפחות לא רשמית. וכמוהם, גם לא אחוות המוטאנטים. לאחר שנים רבות בהן האקס-מן והאחווה נלחמו אלה באלה, וגרמו לאבדות רבות ברכוש ובנפש בין בני אדם “רגילים”, האנושות החליטה לשים לזה סוף. בארצות הברית מוטאנטים לא מחוץ לחוק, אך השימוש בכוחותיהם אסור. מעבר למשטרה ול-FBI שתופסים אותם, קיים גם ארגון ה-Sentinel, ארגון פרטי עם מימון ממשלתי שמטפל במוטאנטים בדרכים משלו.

סטיבן מוייר (Stephen Moyer) מ”דם אמיתי” משחק את ריד סטרוקר, תובע מחוזי שמתמחה בתביעות נגד מוטאנטים. ריד לא שונא את המוטאנטים, ולמעשה רואה עצמו כאחד שמנסה לעזור להם מתוך המערכת, אך הוא בשום פנים ואופן לא רוצה לראות את מלחמות המוטאנטים של העבר חוזרות לרחובות. הוא נשוי לקייט, אותה משחקת אמי אקר (Amy Acker) מ”אנג’ל” ו”בית הבובות”, ויש להם שני ילדים – קייט ואנדי.

חיי הסטרוקרים מתערערים כאשר אנדי, הבן הצעיר, מתגלה כמוטאנט. הוא חושף את כוחותיו בטעות, כוחות שהוא עצמו לא היה מודע אליהם, מול קבוצה של בריונים שמתאכזרים אליו. אחותו, גם היא מוטאנטית צעירה ולא מנוסה, עוזרת לו להימלט הביתה, ומשפחת סטרוקר מוצאת את עצמה נמלטת מהחוק.

בלית ברירה, ריד משתמש בקשרים שלו כדי ליצור קשר עם מחתרת המוטאנטים המקומית, כדי שיעזרו לו להגן על ילדיו. הוא מוצא את עצמו בין הפטיש לסדן, כאשר הוא נלחם במערכת אותה הוא מייצג מצד אחד, והמוטאנטים שאמורים להגן על ילדיו לא סומכים עליו מאידך.

לא מבזבזת זמן

יש סדרות שאוהבות לקחת את הזמן, לבנות את הדמויות, לאפיין אותן, להציג את העולם, ורק אז להנחית את העלילה על ראשיהן. זה עובד בחלק מהסדרות, ובחלקן זה לא עובד בכלל. גם כשזה לא עובד, אנחנו, כצופים, מוצאים תירוצים לסדרות לפעמים: “לבנות דמויות זה הכרחי”, אנחנו אומרים, “צריך להכיר את העולם כדי להתמודד איתו”, אנחנו מניחים. אבל The Gifted לא צריכה שנגן עליה או נתרץ בשבילה, כי היא מצליחה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

The Gifted מתחילה באקשן, ממשיכה לאקשן, ומסיימת את הפרק עם עוד אקשן. דברים קורים כל הזמן, והעלילה המרכזית של הסדרה מתחילה עוד לפני הדקה העשירית של הפרק הראשון. על חשבון מה, אתם שואלים? על חשבון כלום. באמת.

כי The Gifted מצליחה לתת את האקספוזיציה שלה בצורה דינמית תוך כדי שהסיפור שלה מתקדם. אנחנו מכירים את הדמויות, לומדים להבין אותן ולהזדהות אתן, מגלים איך העולם הזה רואה מוטאנטים, איך מוטאנטים מתקיימים בעולם, ואת כל זה אנחנו לומדים בלי הקאות טקסט מגושמות, בלי קריינות מאולצת, בלי לקרוא טקסטים מעייפים ובלי שהשחקנים לרגע יצאו מהדמות שלהם. הדמויות לא מספרות לנו סיפור, הן חיות את חייהן, ואנחנו מבינים מה קורה תוך כדי.

The Gifted מדלגת ככה על הרבה מאד קלישאות שחוקות. ציפיתם שהילדים יסתירו את המוטאציה שלהם מההורים? לא, הילדים במצוקה, והם רצים מיד לאמא לעזרה, כי הם יודעים שאמם תתמוך בהם. חשבתם שהאבא יכעס ויתנגד, בתור לוחם צדק שמכניס מוטאנטים לכלא? מה פתאום! ריד מיד הופך תקליט, ולא מהסס אפילו לרגע. הוא יגן על הילדים שלו בכל מחיר, ולא משנה בכלל אם יש להם כוחות על עם פוטנציאל גרעיני.

גם כשריד פונה למחתרת, אנחנו מצפים להתנגדות. והוא בהחלט מקבל אותה, אבל ההתנגדות שפויה, הגיונית, לא מוגזמת. בתוך המחתרת עצמה? יש חיכוכים, יש דרמה, אבל כולם בסופו של דבר פועלים יחד, כי צריך, כי אין ברירה, וכי סך הכל המוטאנטים האלה מנסים לשרוד.

The Gifted מתחמקת מהמלכודות אליהן נופלות סדרות פעולה רבות אחרות – היא לא ממציאה בעיות לגיבורים שלה, הם סובלים ממספיק בעיות אמיתיות גם ככה. זאת גישה מרעננת, שמאפשרת לנו להנות מעולם מרתק ועלילה טובה, בלי להתעצבן על דמויות שמתנהגות בצורה לא סבירה. כולם מעניינים, כולם מאופיינים, עם כולם אפשר להזדהות, וכרגע אין גיבור אחד מוגדר בסדרה הזאת, כי כיאה לסדרת אקס-מן, יש כמה וכמה דמויות מרכזיות, שאולי יהיו גיבורות בלעדיות בפרקים מסוימים, אך הסיפור הוא הסיפור שלהן ביחד, ולא של אף אחד ספציפי.

מתוך "The Gifted" (תמונה באדיבות FOX)

מתוך “The Gifted” (תמונה באדיבות FOX)

טובה בזכות עצמה

דרך The Gifted פוקס מראה למארוול איך עושים טלוויזיה. קשה לומר אם זה מקרי או לא, שהסדרה יוצאת מיד אחרי שהתחילה “הבלתי אנושיים” (The Inhumans) של מארוול. “הבלתי אנושיים” היא התשובה של מארוול למוטאנטים של פוקס, שלמארוול עצמה אין גישה אליהם, ובעוד ש”הבלתי אנושיים” סופגת בוז רב מקהל המעריצים, The Gifted לא יכלה להתחיל טוב יותר.

מצד שני, בחטיבת הטלוויזיה פוקס משתפת פעולה עם מארוול, כך שיכול להיות שדווקא שילוב הכוחות הזה הוא שמאפשר לסדרה להמריא. מה שבטוח, זה לא השם של האקס-מן שגורם לה להמריא, כי היא באותה קלות יכלה להיות סדרה מכל מותג אחר.

ארגון “סנטינל”, הופעה קצרה של סטן לי, צלצול בטלפון שלקוח משיר הפתיחה של הסדרה המצוירת וכמה דמויות מאוד שוליות מהקומיקס זה כל הקשר בין The Gifted לעולם האקס-מן. אין הופעה או אפילו אזכור של פרופסור אקסבייר, וולברין, סייקלופס, ושאר דמויות בולטות ביקום הזה. הפרק הראשון מבהיר לנו שכל אלה בכלל לא בתמונה, זה לא הסיפור שלהם. פוקס משתמשת בעולם קיים ואהוב, אבל במקום למנף את הכוח השיווקי המובן מאליו של העולם הזה, היא מקטינה אותו, ובכך יוצרת עולם יותר אוטנטי, שמותר גם להתפרע בו קצת יותר. וזה תענוג של ממש.

בשורה התחתונה

ראינו בינתיים פרק אחד בלבד. לאן תמשיך The Gifted? לאן היא תתפתח? נגלה בשבועות הבאים. אי אפשר לדעת בוודאות שרמה זו תישמר לכל אורך העונה. אבל בפרק הראשון היו לה עשרות הזדמנויות לטעות, והיא התחמקה מכל אחת ואחת המלכודות האלה. כל אחת מההחלטות שנעשו סביב פרק הפיילוט הייתה לא פחות ממושלמת, וכשזה מגיע לסדרת מתח/פעולה, מזמן לא התלהבתי כל כך מסדרה שיש בה גיבורי על.

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
תגובות לכתבה
גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות