-פרסומת-

גארי אולדמן מתוך "שעה אפלה" (באדיבות אלקו מדיה דיסטרביושן)

ביקורת סרט: שעה אפלה – אין לכם מושג כמה זה מרהיב
| יום חמישי, 4 בינואר 2018, 19:30 | בידור ופנאי

אחד מהסרטים האחרונים של 2017 הוא “שעה אפלה” (Darkest Hour), דרמה היסטורית על ווינסטון צ’רצ’יל, ראש הממשלה שמיצב את בריטניה כיריבה איתנה להיטלר וגרמניה הנאצית. אצלינו הוא אמנם יוצא בתחילת 2018, אבל מעבר לים הוא שוחרר לפני שבועיים – מה שאומר שהוא יהיה זכאי להשתתף בטקס פרסי האוסקר הקרוב. ואכן, סרטים היסטוריים על דמויות הירואיות נוטים לצאת בתקופה הזאת של נובמבר-דצמבר, כדי להיחרט בזיכרון ולהיות מדוברים וכלכליים יותר לתקופת הפרסים. אבל מדובר בסרט שהוא הרבה יותר מסתם “אוסקר-בייט” טיפוסי.

העלילה

השנה היא 1940. כוחותיו של היטלר דוהרים מערבה, וכובשים את אירופה במהירות. נראה שאף אחד לא יכול לעמוד מול מכונת המלחמה הנאצית. ראש הממשלה הבריטי נוויל צ’מברליין בוחר להתפטר לאחר שהפרלמנט מביע זעם רב על הגישה הפציפיסטית שלו, שאפשרה לכוחות הנאצים להתפשט מערבה מלכתחילה.

צ’מברליין מעוניין שבמקומו ינהיג את המדינה פוליטיקאי שוחר שלום כמוהו – הויקונט מהליפקס, אותו משחק סטיבן דיליין (Stephen Dillane) המוכר לכם כמלך סטאניס מ”משחקי הכס”. אך הויקונט מסרב לתפקיד, ועול השלטון עובר לאדם שגם הקואליציה וגם האופוזיצה מסוגלת לסבול במידה שווה – ווינסטון צ’רצ’יל, ראש הצי הבריטי.

את צ’רצ’יל מגלם גארי אולדמן (Gary Oldman) מ”לאון”, “האלמנט החמישי” וטרילוגיית “האביר האפל”. אף אחד לא באמת רוצה את צ’רצ’יל בראשות הממשלה, ובמיוחד לא המלך ג’ורג’ השישי, אותו מגלם בן מנדלסון (Ben Mendelsohn) מ”קשר דם” ו”רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים“. אך המלך ממנה את צ’רצ’יל בכל גינוני הטקס הדרושים, ובריטניה נכנסת לאחת התקופות המורכבות ביותר בהיסטוריה שלה, כשבמספר שבועות בלבד גם ההנהגה וגם העם מתחילים להפנים באיזו סכנה הם נמצאים, ולא ברור עם הגישה המיליטריסטית של צ’רצ’יל היא הישועה שלה כולם חיכו, או אסון שיקבור את האי הבריטי סופית תחת מגף הברזל הגרמנית.

גארי צ’רצ’יל – מיזוג מושלם

יש שני חלקים מרכזיים בטרנספורמציה של שחקן לדמות היסטורית. ראשית, ישנה העבודה של הצוות – האיפור, התלבושות, המחקר התקופתי, שמאפשרים לדמות להיראות ולהרגיש מציאותית ונכונה לסביבה ולתקופה שלה. שנית, ישנו השחקן עצמו, שצריך לגלם את אותה הדמות ההיסטורית. במקרה של “שעה אפלה”, נדמה שאי אפשר היה לעשות עבודה טובה יותר בשני המישורים. לא הזדמן לי לפגוש את ווינסטון צ’רצ’יל – אחרי הכל, הוא הלך לעולמו כשני עשורים לפני שנולדתי. גם לו היה חי בזמני, סביר שלא היה יוצא לי לפגוש אותו. אבל כאן, על המסך, נראה שהכרתי אותו מקרוב ככל האפשר.

ווינסטון צ’רצ’יל הוא אחד מאותם מנהיגים שגם היום כל מחמאה שניתנת לו מגיעה עם הסתייגות, וזה למרות היותו אחד מאנשי המפתח בהפלת הנאצים, מנהיג שנלחם ונאבק בהיטלר יותר זמן מרוב המנהיגים שהביסו את הנאצים לבסוף. זאת מכיוון שהוא היה גס רוח, בוטה, חסר כל צניעות ובאופן כללי אדם שלא נעים להיות בחברתו, לפי הדיווחים. גם הגישה המיליטריסטית שלו הייתה בעייתית – אמנם היא הייתה חיונית במלחמת העולם השניה, אבל מה עושה כלב ציד כשאין לו מה לצוד?

אולדמן מעביר לנו את הדמות הזאת בדיוק מפליא. אנחנו פוגשים את צ’רצ’יל מבוגר, עם צבא קטן של ילדים, רעיה מרירה ומדינה שלא סומכת עליו לחלוטין. וכל נים בהוויה שלו מצדיק את התחושה הזאת. מצד שני, הוא מצליח לשדר את חוש הצדק, טוב הלב, ההגינות והאנושיות שאנחנו רוצים לראות בגיבור של סרט – כל זה מבלי להפסיק להיות אמין. כמו צ’רצ’יל ההיסטורי, כך גם צ’רצ’יל הקולנועי מעורר בנו את אותם הרגשות המעורבים.

מעל כל זה ישנה אחת מעבודות האיפור הטובות ביותר בהיסטוריה של הקולנוע. למרות שצ’רצ’יל הרבה יותר שמן מאולדמן, ונראה זקן ממנו, למרות שגילם דווקא דומה, צוות האפקטים מסייע לאולדמן להשלים את הטרנספורמציה מהצד הפיזיולוגי. עם איפור מאוד איכותי שמשולב ללא ספק בשיא טכנולוגיית שינוי הפנים הממוחשבת, קל מאוד לשכוח שמי שעומד מולינו זה לא גארי אולדמן. רק עיניו החמות והכה מוכרות מסגירות אותו, ומקנות לצ’רצ’יל שוב את אותה אנושיות לה הוא זקוק, כדי שגם אנחנו, הצופים, נצליח לעמוד לצידו.

מתוך "שעה אפלה" (באדיבות אלקו מדיה דיסטרביושן)

מתוך “שעה אפלה” (באדיבות אלקו מדיה דיסטרביושן)

אחד מהסרטים היפים של השנה

וצוות האפקטים עשה עבודה מצוינת לא רק בפנים של צ’רצ’יל. קל מאוד לשכוח שסרטים שאינם סרטי קומיקס, או שאר סרטי הרפתקאות קלילים, הם עדיין סרטי קולנוע, שמצולמים ונערכים בידיעה שהם יוקרנו על המסך הגדול. עם תאורה וירטואוזית, צילום מבריק ומעברים מתוחכמים מאוד, “שעה אפלה” לא נותן לנו לנוח. נאום יו”ר האופוזיציה חוצב הלהבות מלהיב לא פחות מקרב אימתני בין חייזרים, והפצצה אווירית של בצרון צרפתי מוקף קורעת את הלב כאילו שהכרנו כל חייל וחייל במוצב.

סרטים היסטוריים מסוג זה הם הסרטים שאנחנו נוטים לדחות לצפיה ביתית. אך אם יש לכם את הזמן הפנוי והחשק לצפות בקולנוע במשהו קולנועי במובן הקלאסי של המילה, “שעה אפלה” מספק את הסחורה יותר טוב מרוב הסרטים שיצאו השנה.

מסר שמתחיל להפוך לחתרני

אולי החולשה הגדולה של הסרט היא הצגתו של הויקונט מהליפקס כנבל, למרות שהוא בסך הכל פציפיסט שמעוניין להציל את מולדתו משריפה והשמדה מוחלטת. ושוב, כפי שנאמר, ההחלטה של צ’רצ’יל שעדיף למות על הרגליים מלכרוע ברך לנאצים הייתה שנויה במחלוקת אז, והיום נחשבת כהחלטה נכונה רק בדיעבד, כי בדיעבד בעלות הברית ניצחו ובריטניה מעולם לא נכבשה.

אז למה בחרו התסריטאי אנתוני מקארטן (Anthony McCarten) והבמאי ג’ו רייט (Joe Wright) להציג את המיליטריזם של צ’רצ’יל כחיובי בצורה כה חד משמעית? להציג את הליפקס כדמות כמעט מרשעת? כנראה כי היום יש לנו את היכולת להסתכל לאחור, יש לנו את ההבנה של מה כניעה לנאצים אומרת, ומה המחיר של הסכם ופשרה עם היטלר, ו-כמעט 80 שנה אחרי צריך שוב לומר שאין מקום לחשוב אפילו על שיתוף פעולה עם אנשים שכמותו.

בשורה התחתונה

“שעה אפלה” הוא סרט היסטורי נהדר, שנותן מבט עמוק ומעניין לנפשו של אחד המדינאים הכי שנויים במחלוקת של תקופתו, וזאת למרות היותו גיבור נערץ בקונצנזוס המערבי. מלבד האטה מעיקה מעט באמצע, הסרט מהיר וקולח, בעל דמויות מפתח טובות ומהנות, וכה יפה שזה פשע לראותו על מסך קטן. מומלץ מאוד לצפיה בקולנוע, ואם בכל זאת תחכו – אז תראו אותו על מסך גדול ברזולוציה גבוהה, כי כמו לווינסטון צ’רצ’יל, יש ל”שעה אפלה” הרבה יותר מה להציע משנדמה.

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
קריאה נוספת
עוד על הכותב
author-image
בוריס אוליאנסקי
מבקר קולנוע, צרכן מדיה מכל הסוגים ומעורב במשחקי תפקידים רוב חייו, שולחניים וממוחשבים. שותף להנחיית הפודקאסט Games of Future Past, המבקר משחקים חדשים לצד ישנים, ומשווה ביניהם.
תגובות לכתבה
גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות