ביקורת סדרה: לוקי, פרק 1 – דמות גדולה במסך הקטן

לוקי (תמונה: Disney / Marvel) לוקי (תמונה: Disney / Marvel)

הביקורת אינה כוללת ספויילרים או פרטים מעבר למוצג בטריילר.

דמותו של לוקי (טום הידלסטון), אל הקונדס ואחיו של ת’ור, הגיחה ליקום הקולנועי של מארוול מוקדם מאוד. הוא הופיע לראשונה בסרט “ת’ור” מ-2011, וזוהה מהר מאוד כנבל ששווה להשקיע בו. כך הוא קיבל את תפקיד האנטגוניסט המרכזי בסרט “הנוקמים” הראשון, ומאז חזר שוב ושוב ופיתח דמות מורכבת, אנושית וזכה לעלילת גאולה. לוקי תמיד נע על הציר שבין טוב לרע, ובכל פעם שהיה נדמה לנו שהוא נוטה לצד האור, מעט מהחושך היה מתגנב פנימה ותוקע לנו סכין בגב. כל זאת, עד שלוקי הקריב עצמו סופית בסרט “הנוקמים: מלחמת האינסוף”.

על אף מותו, לוקי לא נעלם לחלוטין וכעת הוא חוזר בסדרה משלו הנושאת את שמו, ששידרה את פרקה הראשון בפלטפורמת הסטרימינג דיסני פלוס. הסדרה היא תוצר ישיר של אירוע קטן שהתרחש בסרט “הנוקמים: סוף המשחק”, בו חברי הנוקמים חזרו בזמן ל-2012 כדי להשיג את אבן החלל, אך זוהי נלקחת במקום על ידי לוקי, וציר האירועים שהכרנו לוקח קו חלופי.

>> הצטרפו לערוץ הטלגרם של גאדג'טי

הסדרה החדשה מתחילה מיד לאחר מכן, כאשר גרסת 2012 של לוקי נלקחת על ידי ארגון מסתורי בשם TVA, שאחראי על תיקון צירי הזמן של היקום. מאחר ולוקי סטה מההתרחשויות המקוריות כפי שצפינו בהן בסרטים, על הארגון להשיב את הסדר על כנו ולהעניש את לוקי על פשעיו.

זוהי בגדול עלילת הפרק הראשון, אך הסדרה “לוקי” עושה כאן משהו שממחיש היטב מדוע הכניסה של היקום הקולנועי של מארוול לטלוויזיה הוא רעיון מוצלח למדי.

סרטי מארוול הם בסופו של דבר מוצרי אקשן הדוקים. עד כמה שאנו אוהבים אותם, יש להם רק זמן מוגבל לספר סיפור רחב היקפים ועל כן סיפורים מאוד אישיים של הדמויות אינם מקבלים אף פעם מספיק זמן מסך כדי לחקור את הפסיכולוגיה שמאחוריהם. וכאן נכנסת הטלוויזיה.

הסדרה הראשונה של דיסני ומארוול, “וונדה-ויז’ן”, בילתה כשש שעות בחקירת ההתמודדות של וונדה עם הצער שבמות בעלה – עלילה שלעולם לא היינו מקבלים כסרט קיץ מהנה. כעת, “לוקי” מנסה לספק לנו מספיק זמן כדי לעסוק באחת הדמויות המוכרות ביותר ביקום הקולנועי, כזו שאנו מכירים כבר עשר שנים, ולחשוף אותה כפי שטרם נחשפה בעבר.

הפרק הראשון של “לוקי” מתרחש במלואו בתוך משרדי ה-TVA ומנסה בעיקר להסביר ללוקי (ולנו) מה בדיוק מטרת הארגון. במהלך שהותו שם הוא פוגש את הסוכן מורביוס (אוון ווילסון) והשניים מנהלים שיחה ארוכה שעושה עבודה טובה יותר בלהסביר את דמותו של לוקי מאשר כל סרטי ה-MCU יחדיו. זוהי שיחה שמנתחת את העבר של לוקי ופעולותיו בסרטים הקודמים, כאילו אנו צופים בפרק של “בטיפול” בו לוקי מבקר אצל הפסיכולוג. היוצרים מנצלים את העובדה כי זוהי סדרה לקהל משכיל ביקום של מארוול, אשר מודע היטב לדמות ולעברה והופכים את הקערה על פיה.

כיאה לדמות הטראגית אך מצחיקה למדי של לוקי, גם הסדרה לקחה על עצמה ז’אנר קומי בעיקר – אך עם שילוב של הרבה דרמה אישית נוגעת ללב. העיצוב של משרדי ה-TVA בסגנון שנות ה-70 ממחיש את האבסורד שבמשחקי הזמן ומעניק לסדרה פן על-זמני. מדובר בארגון החזק ביותר על אדמות, בעל הטכנולוגיות המתקדמות ביותר שראינו במארוול עד כה, אך הכל נראה מיושן וקטן – כאילו כדי להזכיר לנו שמדובר בדרמת טלוויזיה קטנה ואישית יותר.

המסך הקטן מועיל ללוקי, ועל אף כי הפרק מוביל למחוזות גדולים יותר ובעלי משמעות רחבה יותר בעולם היקום הקולנועי, הפרק הראשון לפחות לוקח את הזמן לעצור לרגע, לשים את האקשן על אש קטנה ולשאול מיהו אותו נבל שלמדנו לאהוב במשך עשר השנים האחרונות וכמה אנחנו באמת יודעים עליו?

כולנו תהינו מדוע בחרו בדיסני להחזיר דמות שכבר מיצתה עצמה וסיימה את סיפורה לסיבוב נוסף – וכעת ברור שהסיבה הייתה לאו דווקא כדי לספר עוד מעלילות לוקי, אלא כדי להסביר טוב יותר מה עמד מאחורי כל מה שראינו ממנו עד כה. נראה כי “לוקי” עתידה להיות יצירת השלמה, שנועדה סוף סוף לחתום את סיפורו של לוקי כפי שהוא צריך להיחתם, ולא כפי שנגדע בפעם האחרונה שראינו אותו, נהרג בידיו של ת’אנוס בכדי להוכיח שתמיד יש מישהו רע יותר מזה שבא לפניו.

השוואת מפרטים