“שהאזאם 2: זעם האלים” (Shazam: Fury of the Gods) נוחת בבתי הקולנוע בתקופה מבלבלת במיוחד עבור חברת הקומיקס DC. סרט ההמשך ללהיט הקומי ניצב כאחד השרידים האחרונים ביקום הקולנועי הקודם של החברה.
ישנה תחושה גוברת של מיאוס ביקום המסובך הזה, שבניגוד למארוול מתפזר על יותר מדי אפיקים שונים. סרטי ליגת הצדק מצד אחד, סדרות טלוויזיה נפרדות מצד אחר, ואפילו סרטי אוסקר לא קשורים כמו “ג’וקר”. כל אלו לצד יקום חדש שעומד לפתוח הבמאי ג’יימס גאן בתפקידו החדש.
אך שהאזאם מצליח איכשהו להתקיים מחוץ לבלאגן הזה, כסרט מטא. בעודו מודע ליקום שמסביבו – הוא מתייחס אליו בעיקר כאל פנטזיה ילדותית וקומית המזכירה לנו שבסך הכל הגענו לראות סרט מהנה ולא אחד מיני חלקי פאזל רבים בעולם הקומיקס של החברה.
שהאזאם 2: זעם האלים – העלילה
בסוף הסרט הקודם ראינו את בילי בטסון מעניק את כוחות שהאזאם לכל בני משפחתו האומנת. הסרט החדש נפתח עם המשפחה כקבוצת גיבורי-על שמנסה להגן על העיר פילדלפיה יחדיו, ובפועל חוטפת הרבה ביקורת מהעיר.
הילדים הגיבורים אינם בדיוק אחראיים ועל אף שהם מצילים את התושבים, זה לרוב מגיע במחיר כבד של הרס כל מה שמסביב.
בילי מתפכח ומבין שמשפחתו אינה בדיוק מלוכדת עקב הכוחות החדשים. לכל ילד עדיין העיסוקים שלו, ובילי, שצמא להרכיב ליגת צדק משלו עם אחיו ואחיותיו, מגלה שהקבוצה לא בהכרח משתפת פעולה.
כאשר איום קיומי מגיע עם חזרתן של “בנות אטלס” שהיו כלואות ללא כוחן במשך עידנים, בילי חייב ללכד את משפחתו ולהציל את העולם.
מה קורה כשחלום מתגשם
מה שבעיקר עבד בסרט הראשון של שהאזאם חוזר כאן שוב ובגדול. הרעיון הילדותי של “מה הייתי עושה אם הייתי גיבור על” הוביל את סרט הבכורה והעניק סצינות נפלאות של בילי בוחן את כוחו, נכשל, ומשתמש בו גם למטרות אישיות וילדותיות יותר, לצד הצלת העולם.
כעת משכל בני המשפחה מחזיקים בכוחות הקסומים, הרעיון הזה מוכפל פי כמה. כל אחד מילדי המשפחה מסתגל לכוחותיו בצורה שונה. השימוש השונה של כל אחד מהילדים בכוחות שלו מוכיח כמה כל הדמויות במשפחה חזקות ונפרדות זו מזו. הילדים שהיו צדדיים בלבד בסרט הקודם מקבלים כאן הרבה יותר פוקוס בצורה מוצלחת ומהנה.
כסרט ילדים, יש כאן דיוק מושלם של הגשמת פנטזיה. כל ילד היה רוצה להיות סופר-הירו, והסרט מצליח לקלוע בול למה היה קורה אילו החלום היה מתגשם. חלק קורסים תחת הלחץ, חלק מקבלים דרכו אומץ שלא היה להם קודם, חלק בורחים באמצעותו מחייהם האמיתיים וחלק פשוט נהנים להציל גורי חתולים.
לצד הסיפור הילדותי יותר, “זעם האלים” לא נמנע גם מתמות אפלות ובאופן מפתיע במיוחד – אלימות די קשה וסצינות מפחידות למדי. בחירה שכנראה נועדה ללמד את המשפחה שלהיות גיבור על זה ממש לא משחק ילדים.
ילד לא נשאר ילד
על אף שכל הילדים במשפחה הם גיבורי על, “שהאזאם 2” מביו היטב מי מהשחקנים הצעירים ראוי ליותר פוקוס מהאחרים.
בעוד כולם מרוויחים יותר זמן מסך בסרט ההמשך, העלילה המעניינת ביותר ניתנת לאח הנכה פרדי (ג’ק דילן גרייזר) שמקבל כאן שני שותפים חדשים לעבוד מולם – המכשף העתיק בגילומו של דג’ימון הונסו והנערה החדשה בבית הספר, אן (רייצ’ל זגלר) בה הוא מתאהב.
שני הצמדים החדשים של פרדי לחלוטין גונבים את הסרט ומספקים את הרגעים המצחיקים ביותר וכן המרגשים ביותר שבו. אם סרט ההמשך של שהאזאם הוא סיפור התבגרות, פרדי חווה כאן את הפן המעניין יותר של גיל הנעורים, בעוד סיפורו של בילי מעט בוגר יותר.
דמות בולטת נוספת בסרט היא של האחות הגדולה ביותר במשפחה, מרי, שכבר התבגרה מעבר לגיל האומנות אך נשארת בסביבה כדי להגן על אחיה הקטנים ולסייע כלכלית להוריה המתקשים. בסרט הקודם, את גרסתה הבוגרת כגיבורת על גילמה שחקנית אחרת, אך כאן השכילו לתת לשחקנית גרייס פולטון את שני התפקידים.
מרי היא היחידה מבין האחים שדמותה אינה משתנה כאשר היא לוקחת את צורת גיבורת העל והבחירה הזו מדגישה את האמביוולנטיות שלה כנערה רגילה מצד אחד ובעלת אחריות קוסמית מצד אחר. עם זאת, הבחירה הזו גם דורשת מאיתנו קצת להתעלם מבעיות ברורות של ליהוק שכזה.
בעוד האחים האחרים בקלות שומרים על זהותם הסודית כי הם נראים אחרת כגיבורי על, קצת מוזר שמרי אינה נתפסת על ידי ההורים כשפניה מרוחות כפי שהיא על מסך הטלוויזיה במדי שהאזאם. אך שוב, מדובר כאן בסרט שאינו רציני במיוחד, והקומדיה שבו מקלה על השעיית חוסר האמון הזו.
נבל חזק מבעבר
נקודת חוזק נוספת של הסרט בניגוד לסרט הקודם היא הנבלים החדשים. הבעיה העיקרית של “שהאזאם” הראשון הייתה שהנבל המרכזי בו היה די משעמם וחסר כריזמה. סרט ההמשך מתקן את זה על ידי גיוס שתי שחקניות אגדיות – הלן מירן ולוסי לו שנכנסות לנעליהן של בנות אטלס.
הסרט מבין היטב כיצד להשתמש בשחקניות החיזוק החדשות האלו, ונותן להן הזדמנות להיות מאיימות ומפחידות אך גם משעשעות ומצחיקות, בעיקר דרך השוני בינן לבין הגיבורים הילדים. בנות אטלס הן אויב מסוכן ורציני שודאי היו מעדיפות להתמודד מול הסופר-הירוז הרציניים יותר של DC.
מה שעובד כאן במיוחד הוא התסכול שלהן מכך שמי שעומד מולם הוא ילד טיפש וחסר אחריות והסרט משחק היטב על הפער בין הרצינות התהומית שלהן לקומיות הילדותית של שהאזאם.
הדבר ניכר בעיקר דרך השפה העתיקה של האחיות לצד הרפרנסים העדכניים של הילדים שלא מבינים דבר בהיסטוריה של יוון העתיקה.
השורה התחתונה – מה חשבנו על “שהאזאם 2: זעם האלים”?
בעת שהבמאי ג’יימס גאן בונה את האתחול שלו ליקום הקולנועי של DC, הגיבורים הישנים יותר של ליגת הצדק רובם בדרך החוצה. לפנינו עדיין סרטים של הפלאש ואקווהמן, אך היקום הקולנועי הזה בהחלט בסוף דרכו.
למזלו של שהאזאם, הוא תמיד היה סוג של אאוטסיידר בעולם הזה, עם כמיהה גדולה להצטרף לליגת הצדק.
“שהאזאם 2: זעם האלים” הוא סרט שעומד בפני עצמו, מכוון לקהל הרבה יותר צעיר, ולא לוקח את עצמו ברצינות, מה שהופך אותו לממתק המושלם לחוות בזמן שהיקום הקולנועי מסביבו מתפרק.
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.