סרט האנימציה החדש של דיסני, “זוטרופוליס” (Zootropolis/Zootopia), יצא בזמן לא אופייני. בעוד שרוב סרטי האנימציה מכוונים לרוב לתקופת הקיץ או לסוף השנה, “זוטרופוליס” הגיע אלינו עכשיו, במרץ, מה שמראה אולי שלדיסני עצמה אין הרבה אמון בסרט, ואולי בדיסני פשוט לא רצו ש”זוטרופוליס” יתחרה ב”למצוא את דורי” של פיקסאר, וב”מואנה” של עצמם, ובחרו להוציא אותו בתקופה שבה אין לו תחרות בכלל.
כך או כך, כסרט שיוצא בתקופה בה משפחות פחות רגילות לנהור בהמוניהן לאולמות הקולנוע, הוא מעט צנוע יותר ממה שהתרגלנו לראות בסרטי דיסני לאחרונה, מה שבמידה מסוימת מוסיף לו גם חן.
“זוטרופוליס” מתרחש בעולם בו אין בני אדם. החיות היו פראיות בעבר, אך כעת הן מתורבתות לחלוטין. בעוד שבעלי החיים השונים שמרו על מאפייני הזנים היחודיים שלהם, טורפים ואוכלי-צמחים חיים כעת זה לצד זה ללא חשש. גיבורת הסרט היא ארנבת שאפתנית בשם ג’ודי הופס (Judy Hopps), המדובבת על ידי ג’יניפר גודווין (Ginnifer Goodwin).
ג’ודי היא הארנבת הראשונה בהיסטוריה שהתקבלה למשטרה, ובתור השוטרת הארנבת הראשונה, היא מנסה להוכיח לכולם (ובראש ובראשונה לעצמה) שהיא ראויה להיות שוטרת, ולוקחת על עצמה לפתור את התעלומה הגדולה ביותר שמעסיקה את משטרת זוטרופוליס: העלמותם של כ-14 יונקים בנסיבות לא ידועות. היא נתקלת בשועל שרלטן בשם ניק וויילד (Nick Wilde), המדובב על ידי ג’ייסון בייטמן (Jason Bateman) מ”משפחה בהפרעה”, שנאלץ לעזור לה בחקירה כנגד רצונו.
“זוטרופוליס” בוחר לנצל את המערכה המעניינת שנוצרה בו כדי להעביר מספר מטאפורות מתוחכמות, אך בו זמנית גם מתעלם מכמה אחרות, ומשאיר שאלות פתוחות באופן מפתיע. כך, למשל, הסרט משתמש בדימויים של הארנבת כקטנה, חלשה וחמודה שוב ושוב כדי ליצור מטאפורה על מעמדן של נשים במשטרה ובפוליטיקה, או מציג סיפור על גזענות דרך הטורפים, שמוצגים כמיעוט שמקבל יחס מכפיש בגלל ה”ביולוגיה” שלהם.
אך בו בזמן הוא מדלג לחלוטין על השאלה המתבקשת: ממה ניזונים אותם טורפים מתורבתים, שלא צדים יותר את אוכלי-הצמחים וחיים איתם בהרמוניה? התחושה המתקבלת היא שיוצרי הסרט ניסו להעביר מסרים ספציפיים, וננעלו עליהם באופן שהקשה עליהם להשלים את העולם שהם בנו.
עיגול הפינות הורגש לא רק בעולם, אלא גם בדיאלוגים. בעוד שחלק ניכר מההומור בסרט נבע מתוך הסיטואציות השונות שנוצרו דרך אינטרקציות בין חיות שונות, בשילוב עם אפיוניהן החיתיים, קרוב לחצי מהבדיחות היו רפרנסים עצלים לתרבות-פופ, שמאפיינים את הרדודים שבסרטי Dreamworks, ולא עומדים בקנה אחד עם סטנדרט הכתיבה הגבוה יותר שדיסני, לרוב, מספקת.
התסריטאים עצמם כאילו היו מודעים לכך שזהו סרט קטן שנדחף באמצע מרץ, בתקופה שלא יראו אותו ועוד שנה לא יזכרו אותו, ויכלו להסתפק בבדיחות על “הסנדק”, “שובר שורות” ואף ברפרנסים לסרטי דיסני אחרים. את הבדיחות המורכבות יותר בסרט הוא טורח לחדד ולהסביר, מה שתמוה, בהתחשב בכך שגם לאחר ההסבר, לא סביר שילדים יבינו את אותן בדיחות, בעוד שהצופה המבוגר יבין אותן הרבה לפני שיהיה צורך להסביר אותן.
גם המהלכים שמובילים את העלילה די פרימיטיבים, ובעוד שבפני הגיבורים ניצבים מכשולים אין-קץ, כמעט כל בעיה נפתרת בעזרת מכשיר הקלטה מסוג כזה או אחר, מלווה בהערה שנונה מאולצת, וכל ניסיון לפיתוח דמות מוחלף בפלאשבקים בנאלים. לא בכדי סצנת העצלנים, אחת מהסצנות המוצלחות ביותר בסרט, נכנסה לטריילר שלו בשלמותה, שכן לא היה הרבה מה להציג מעבר.
ובכל זאת, ראוי לציין שכמו בכל סרט של דיסני, גם ל”זוטרופוליס” יש קסם מיוחד. האנימציה של הסרט כיפית ונעימה מאד לעין, הדמויות מאד קלות להזדהות, והשחקנים עושים עבודה מצויינת בדיבוב שלהן. חוץ מזוג הגיבורים, ראויים לציון אידריס אלבה (Idris Elba), המדובב את מפקד המשטרה בוגו, ואלן טודיק (Alan Tudyk), המדובב את הסמור הגנב דיוק וויזלטון.
שני אלה, בנוסף לעוד מספר דמויות, מצליחים להפיח חיים בחיות של זוטרופוליס, ולייצר עולם מהנה ומשכנע. עולם זה גם נוטה להיות מצחיק מאד, וכשהסרט בוחר להתמקד בטבען המוזר של חיות “מתורבתות” (במקום להתעצל עם הומור פופוליסטי וסתמי) הוא באמת מבריק.
נקודה חזקה נוספת לטובת הסרט היא אורכו. בתקופה בה התרגלנו לסרטים שאורכם מעל לשעתיים, “זוטרופוליס” מסתפק בשעה ו-48 דקות בשביל לספר את סיפורו. הקצב של הסרט טוב, הוא לא מזדרז אך גם לא מתמהמה, ותוך פחות משעתיים מצליח לספר סיפור שלם, ואף מורכב מכמה וכמה בחינות.
“זוטרופוליס” הוא לא מציאה קולנועית גדולה, והוא סרט שלא נזכור עוד כמה חודשים. מה שכן, הוא סרט דיסני, עם הקיטץ’ הנעים והדמויות הסימפטיות שאנחנו רגילים לראות בסרט שכזה. עכשיו, במרץ, כחודשיים-שלושה לפני להיטי האנימציה של הקיץ, הוא נעים לצפיה, מבדר ומספק הפוגה מהיובש הקולנועי שאופייני לתקופה הזאת. גם אם לא נדע לעולם ממה ניזונים הטורפים בזוטרופוליס, עדיין אפשר להנות מרפרנסים קטנים ל”לשבור את הקרח” או ל”סנדק”. מודה, צחקתי.
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.