-פרסומת-

אלמנות (תמונה באדיבות פורום פילם)

ביקורת סרט: אלמנות – אל תתעסקו עם נשים משיקגו
| יום שישי, 16 בנובמבר 2018, 09:30 | בידור ופנאי

סטיב מקווין (Steve McQueen) הפך לקול חזק מאוד בקולנוע האמריקאי בשנים האחרונות. עם סרטים עוצמתיים כמו “בושה” ו-“12 שנים של עבדות” באמתחתו, אי אפשר להתעלם מהכישרון ומהקול הייחודי שלו. כעת מקווין בוחר לספר את סיפורן של שלוש אלמנות של עבריינים בשיקגו. כמו שקל לנחש, שום סיפור שמסופר בשיקגו היום לא מסתכם בדמויותיו בלבד. זה נכון גם לגבי “אלמנות” (Widows), סרט שרוצה לחשוף אותנו, הצופים, למציאות שחלקינו עדיין מעדיפים להתעלם ממנה – במיוחד אם אנחנו חיים מחוץ לארצות הברית.

העלילה

ליאם ניסן (Liam Neeson) הוא הארי רולינגס – אחד השודדים המפורסמים והיעילים ביותר בשיקגו. אבל לכל דבר יש פעם ראשונה, גם לכישלון. והכישלון של הארי צורם במיוחד, כי כתוצאה מתאונה לא צפויה קרב יריות פשוט מסתיים בפיצוץ שהורג את הארי ואת כל הצוות שלו, ושורף גם את הכסף שנגנב. כסף שהיה שייך לג’מאל מאנינג, גנגסטר מקומי אותו משחק בריאן טיירי הנרי (Brian Tyree Henry) מ”אטלנטה” ו”מלון ארטמיס“. ג’מאל רוצה לצאת מחיי הפשע, ופונה לפוליטיקה – אבל קמפיין פוליטי עולה כסף, וג’מאל קצר בשני מיליונים בגלל הארי. והארי מת, אבל ג’מאל יודע אל מי לפנות – אל האלמנה.

הארי היה נשוי לוורוניקה, אותה משחקת ויולה דייויס (Viola Davis) מ”יחידת המתאבדים” ו”המדריך לרוצח”. ורוניקה ידעה בדיוק במה בעלה עוסק, אבל לא הייתה מעורבת בפרטים. כשג’מאל מגיע אליה ומבהיר לה שיש לה חודש להשיג לו שני מיליונים, היא לא יודעת מה לעשות – עד שהיא מוצאת מחברת שמפרטת את כל הג’ובים של הארי. בין השאר, במחברת יש ג’וב אחד נוסף שעדיין לא בוצע, ג’וב שצפוי להניב חמישה מיליונים, מה שישאיר שלל יפה מאוד גם אחרי תשלום החוב למאנינג.

ורוניקה מגייסת שתי אלמנות נוספות של שותפיו של הארי – אליס, אותה משחקת אליזבת’ דביקי (Elizabeth Debiki) מ”שומרי הגלקסיה”, ולינדה, אותה משחקת מישל רודריגז (Michelle Rodriguez) מ”מהיר ועצבני“. שלושתן מתחילות להתכונן לג’וב האחרון של הארי, בזמן שברקע מאבק פוליטי אימתני בין מאנינג לבין ג’ק מאליגן, פוליטיקאי מושחת אותו משחק קולין פארל (Colin Farrell), מתחיל לגבות קורבנות.

סרט מאפיה למאה ה-21

שיקגו היא עיר של ג’אז. היא העיר של ברק אובמה ושל הפיצה בתבנית העמוקה. אבל היא גם העיר של אל קפון וג’ון דילינג’ר, עיר ששמה צמוד לפשע מאורגן מאז שהיה באמריקה פשע מאורגן. ארגוני ה”מאפיה” האיטלקיים של פעם אמנם פורקו מזמן על ידי ה-FBI, אבל שיקגו נותרה גדולה בכותרות, מסיבות לא מחמיאות בכלל. כעת היא אחת הדוגמאות הבולטות למאבקי גזע ושוויון זכויות בארצות הברית, עיר עם פערים בלתי נתפשים באיכות החיים בין האוכלוסיה הלבנה לאוכלוסיה האפרו-אמריקאית, ופערים כאלה מולידים פשע – בעיקר לא מאורגן בכלל.

“אלמנות” שם את מאבק הגזע במרכז הסרט, אך הוא מדבר בשפה של סרט מאפיה לכל דבר. כמו בכל סרט מאפיה, המאבק הוא בין מיעוטים שונים שחשוב להם להוכיח שאמריקה שייכת להם, וחייבת להם יותר משהיא חייבת לאחרים. הקונפליקט הגדול ברקע של הסרט, בין מאנינג למאליגן, הוא קונפליקט בין עבריינים שחורים שרוצים להיות פוליטיקאים, לבין פוליטיקאים אירים ששומרים על הכוח שלהם בעזרת עבריינים – במילים אחרות, אף אחד מהם לא “לבן” במובן המסורתי של המילה. הם לא WASP, לא פרוטסטנטים אנגלו-סקסים.

ביניהם, בין השחורים לאירים, ישנה קבוצה של אלמנות שבראשון עומדת אישה שחורה עם שם משפחה אירי, אותו היא קיבלה מבעלה המנוח. ואותן לא מעניין מי ינצח בבחירות לראשות המחוז, ומי חייב למי כסף על מה ומי הבן של מי ולמה – הן פשוט רוצות לשרוד בעולם הזה, וכל מה שהן ירשו מבעליהן שמתו זה שקרים, חובות וחוסר טעם בחיים.

אלמנות (תמונה באדיבות פורום פילם)

אלמנות (תמונה באדיבות פורום פילם)

“אלמנות” הוא לא סרט פעולה מהיר ועצבני – אפילו לא קרוב. הוא ללא ספק סרט מאוד מותח, אבל עיקר המתח שלו נמצא בדברים הקטנים. בקצב איטי ויציב, הסרט פורס בהדרגה את המציאות הלא פשוטה של הדמויות במערכה הזאת. תמצאו את עצמכם לא פעם נלחצים באמצע דיאלוג, ולפעמים אפילו לא תבינו למה. בהנחה שלא תשתעממו.

כן, זו סכנה קיימת – “אלמנות” הוא סרט איטי ודי נגרר. יש עוצמה רבה בסיפור שלו, וגם בשיטה של הסיפור. הצילום מרשים ביותר והעריכה האיטית מרתקת. אם זה לא מדבר אליכם, “אלמנות” הוא לא בשבילכם. יוצא הדופן העקרי מהנוסחה הזו הוא ג’טם מאנינג, אחיו של ג’מאל, אותו משחק דניאל קלויה (Daniel Kaluuya) מ”תברח” ו”הפנתר השחור“.

כל סרט מאפיה צריך אחד כזה – את המחסל, המתנקש, הרוצח חסר הלב. ב”אלמנות” זה תפקידו של ג’טם, ונדמה שקלויה מפיק הנאה סדיסטית אדירה מהסדיזם של הדמות שלו. דעו שאם תרגישו שחסר לכם קצת רוע, אם אתם רוצים לראות את הפשע המפחיד שמדברים עליו, ג’טם יבוא מפעם לפעם וידאג לכם ולצרכיכם בסצנות מדאיגות ומצמררות.

ג’טם מעלה את השאלה – אם זה אחיו של ג’מאל מאנינג, והוא עושה דברו העיקרי, האם אי פעם יוכל מאנינג הבכור לצאת ממעגל הפשע כמו שהוא חולם? התשובה המתבקשת היא שאין סיכוי, בהתחשב בכך שהמאליגנים ששולטים במחוז כבר כמה עשורים הם פושעים ועבריינים אירים בעצמם. אבל ג’טם כאן בשביל להזכיר לנו עד כמה באמת הפשע משחית. השאלה היא, האם לגיבורות שלנו יש סיכוי לא לעבור את אותה הטרנספורמציה האלימה והמסוכנת, מרגע שהן ישלימו את השוד האחרון של הארי?

בשורה התחתונה

אם ראיתם “ליאם ניסן” וחשבתם “חטופה”, אתם לא בכיוון. אם ראיתם “מישל רודריגז” וחשבתם “מהיר ועצבני” – התרחקתם עוד יותר. “אלמנות” זה לא סרט האקשן הבועט של העונה, זוהי דרמה לא פשוטה על שחיתות, פשע והתמודדות עם אובדן בכמה רבדים. כשהגבר האהוב הוא גם המפרנס וגם מקור הקשר עם העולם החיצון, וכל זה לפתע נשמט מתחת לרגליים בבת אחת, לא נותרות הרבה ברירות. הנשים ב”אלמנות” חוות את זה על בשרן, כל אחת בדרך אחרת, ואנחנו חווים את זה איתן דרך ההופעות המעולות שלהן והבימוי המדויק. רק חשוב מאוד לבוא עם הציפיות הנכונות.

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
קריאה נוספת
עוד על הכותב
author-image
בוריס אוליאנסקי
מבקר קולנוע, צרכן מדיה מכל הסוגים ומעורב במשחקי תפקידים רוב חייו, שולחניים וממוחשבים. שותף להנחיית הפודקאסט Games of Future Past, המבקר משחקים חדשים לצד ישנים, ומשווה ביניהם.
תגובות לכתבה
גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות