יקום הספיידר-מן הקולנועי של סוני (Sony’s Spider-Man Universe) מנסה להציג דמויות מהעולם של ספיידר-מן, אבל בלי להציג את ספיידר-מן עצמו.
זה נשמע כמו רעיון רע בשנייה הראשונה שמבינים מה היקום הזה מנסה לעשות, וכל הסרטים שיצאו בו עד היום גם מוכיחים שזה רעיון רע בפועל.
חשבתם שהנסיון של שני סרטי ונום וסרט אחד של מורביוס יגרמו לסוני להבין שהם הגיעו לתחתית החבית עם מה שהם ניסו לעשות ויבטלו את היקום הזה? ובכן, מצפה לכם הפתעה בדמות יורשת חדשה לכתר – “מאדאם ווב” – סרט שאני ראיתי כדי שאתם לא תצטרכו לצפות בו, אפילו לא כבדיחה.
מאדאם ווב – העלילה
הסרט מספר את סיפורה של קסנדרה ווב (דקוטה ג’ונסון), פרמדיקית שמגלה שיש לה יכולת לראות את העתיד אחרי שהיא נופלת לנהר במהלך חילוץ.
היא משתמשת ביכולת הזו כדי להציל את חייהן של שלוש נערות (סידני סוויני, “אופוריה”, איזבלה מרסד, “דורה והעיר האבודה”, וסלסט אוקונור, “מכסחי השדים: החיים שאחרי”), מפני איזיקיאל סימס (טהר רחים, “נפוליאון”), איש עסקים עשיר ומטורף בעל כוחות על, הרדוף על-ידי חזיון בו שלושת הנערות הורגות אותו.
הוא מחליט להשקיע את כל משאביו על מנת להרוג אותן לפני שיעשו זאת וכעת קסנדרה צריכה להיות זאת שמצילה אותן תוך כדי שהיא מנסה ללמוד לשלוט בכוחות החדשים שלה.
2003 התקשרה, היא רוצה את הסרט שלה בחזרה
בשנת 2003 יצא הסרט “אקס-מן 2”, שהוא בעיניי סרט האקס-מן השני הטוב ביותר (אחרי “ההתחלה”). שנת 2003 היא גם השנה בה מתרחשים אירועי “מאדאם ווב”, ואיכשהו זה גם מרגיש כאילו הסרט נוצר בשנה זו.
הסרט כתוב בצורה מזעזעת כשכל סצנה בו היא חור עלילה בפני עצמו. דברים קורים בסרט בלי שום הסבר וגם לא מקבלים הסבר על שום דבר בסרט, אלא פשוט צריכים לקבל את אותו כמו שהוא.
ובתור סרט שבצורה כל-שהיא אמור להיות מקושר לפרנצ’ייז גדול יותר, גם אם הוא מתכחש לו ובצורה כל שהיא רוצה לבנות גם מיני פרנצ’ייז משל עצמו ולהמשיך לספר את הסיפור הבאמת לא ברור שלו, זה פשוט לא מתקבל, לא ב-2003 ולא ב-2024.
היה יכול להיות מלא פוטנציאל
הרבה מיסתורין ריחף מעל ההפקה של “מאדאם ווב”, שעד שלב מאוד מאוחר בהפקתו עדיין לא ידעו איזו שחקנית תשחק איזו ספיידר-וומן מבין הגרסאות השונות של הדמות (בקומיקס יש לא מעט) או אפילו איזו גרסה של מאדאם ווב תשחק ג’ונסון, כי גם לה יש כמה גרסאות.
שמועות שקראתי ברשת תיארו רעיון לסרט ממש מגניב שהיה יכול להתחבר בצורה מאוד יפה ליקום של ספיידר-מן, ולתת עוד נפח ומימד ליקום הרחב של מימדי העכביש השונים.
מי שזוכר את הסדרה המצויירת של ספיידר-מן משנות התשעים בוודאי זוכר את “גברת קורים”, אותה מנטורית זקנה ועיוורת המחוברת לרשת קורי עכביש במימד לא מוכר ומשמשת כמנטורית לספיידר-מנים השונים המופיעים בסדרת המופת הזו.
עכשיו דמיינו סרט שמנסה להיות סיפור מקור שאף אחד לא ביקש והופך את גברת קורים החכמה לבחורה צעירה שמקבלת כוחות ומנסה ללמוד כיצד להשתמש בהם, תוך כדי שהיא עוזרת לגרסאות שונות שמבוססות באופן מאוד רופף על ספיידר-וומניות שקיימות ביקום הקומיקס של ספיידר-מן.
כל זאת בזמן שהסרט מנסה לרמוז באופן מאוד אגרסיבי על הקיום של ספיידר-מן כל שהוא ביקום הזה, אבל גם מנסה להרחיק את עצמו מהפריינצ’ייז. נשמע מבלבל? ובכן, גם הסרט.
מנתק כל קשר
מאדאם ווב הוא לא הסרט שאני חשבתי שהוא יהיה, ונראה שהוא עבר המון שינויים במהלך ההפקה שלו, בעיקר על מנת לנתק כל קשר ליקום הרחב יותר של ספיידר-מן, דבר שהפך אותו לסרט לא אחיד ולא ברור בשום שלב.
יש עדויות לסרט שהוא היה יכול להיות בצורה הכי מזלזלת בפני הצופים שאי פעם ראיתי בסרט – 100% מהדיאלוגים של איזיקיאל סימס בסרט הוקלטו ודובבו מחדש בצורה כל-כך חובבנית, שרואים שתנועות השפתיים של השחקן לא תואמות בשום צורה את מה שהוא אומר, רק על מנת שהמניע שלו בסרט ישתנה מבלי שיצטרכו חלילה לצלם חלקים רבים מהסרט מחדש.
אני לא יכול לתאר לכם את ההרגשה של לנסות להבין במהלך הסרט אם אני באמת רואה את מה שאני חושב שאני רואה ולהבין שאני לא מדמיין וזה לא ניסיון אומנותי או משהו שקשור לעלילת הסרט – פשוט זלזול בצופים שלו.
כל זה מבלי בכלל לדבר המשחק של שאר השחקניות בסרט – דקוטה ג’ונסון, שהייתה אמורה להחזיק את הסרט על כתפיה, מרגישה כמו דמות פלקטית שבעיקר מקריאה שורות ולא באמת משחקת.
מצאתי את עצמי צוחק יותר מידי פעמים מהסרט ברגעים שלא הייתי באמת אמור, פשוט כי הדרך שבה ג’ונסון משחקת את ווב כל-כך מגוחכת.
אני לא באמת יודע כמה זו באמת אשמתה של ג’ונסון, שכן לפי מה שהיא סיפרה בראיונות, הסרט צולם מאחורי מסך כחול ורוב הזמן היא לא ידעה מה מצלמים או מה קורה סביבה בסרט, ושהסרט שיצא בסוף זה לא הסרט שנאמר לה שהוא יהיה.
זה לעיתים רבות נראה כאילו היא בעצמה ממש לא אוהבת את הסרט שהיא הכוכבת הראשית בו, אז אין לי שום סיבה לאהוב או להעריך אותו.
השורה התחתונה – מה חשבנו על “מאדאם ווב”
לסרט “מאדאם ווב” אין זכות קיום וליקום הספיידר-מן הקולנועי של סוני אין שום קיום. אין לי שום מושג איך אותם אולפנים שעשו את סרטי ספיידרוורס המופלאים יוצרים גם את הסרטים האלו, אבל אולי כדאי שהם יתמקדו במה שהם טובים בו – וזה לא סרטי ספיידר-מן שמנסים להתנער מהדמות של ספיידר-מן.
שירות לציבור: לסרט אין סצינת פוסט קרדיטס, וגם אם הייתה היא כנראה לא הייתה מצילה אותו.
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.