QWERTY… האם חשבתם פעם למה האותיות שעל המקלדת שלנו מסודרות דווקא כך? ובכן, התשובה פשוטה, אך היא מאלצת אותנו לחזור כמעט 150 שנה אחורה. כריסטופר שולס, מפתח מכונת הכתיבה המסחרית, נתקל בבעיה: בעת סידור המקשים לפי סדר האלף-בית, היו מסוגלים המשתמשים להקליד מהר מאד, מה שגרם למנופי ההטבעה האיטיים של האותיות להתנגש זה בזה ולא לבצע את תפקידם. שולס לא ניסה לתקן או לשפר את מנגנון המנופים, היה לו פתרון יצירתי ו”מהיר” יותר: להאט את קצב הכתיבה שלנו על ידי יצירת מרחק גדול ככל שניתן בין האותיות הנפוצות ביותר.
כמה שנים לאחר מכן, פותחו דגמים מתקדמים יותר של מכונת הכתיבה, אלו התבססו על מנגנון קפיצי שפתר בין היתר את בעיית המנופים ואיפשר גם סידור הגיוני יותר של המקשים. אבל זה כבר היה מאוחר מדי. מוזר ככל שיהיה, המשתמשים התרגלו לסידור המקשים שעיצב כריסטופר שולס ולא היו מוכנים לוותר על הפריסה שהכירו. למרות שבמרוצת השנים סודרו המקשים מחדש במטרה להקל על דוברי שפות שונות, פריסת ה-QWERTY היא עדיין הנפוצה ביותר גם בימינו. בעבודתו, בחר שולס להתאים את האדם למחשב, וזה בדיוק מה שבאינטל מנסים לשנות.
יצרנית השבבים לא מתכוונת לפתח שיטת הקלדה חדשה או להציג פריסת מקשים יצירתית יותר מזו של כריסטופר שולס. אינטל, באמצעות שני מרכזי פיתוח הממוקמים בארה”ב ובישראל, מנסה בימים אלו לשנות את הגישה וליצור רובד חדש של יכולות תקשורת. למה להתאים את עצמנו למחשב ולבזבז זמן בנסיון ללמוד אותו, במקום שהוא זה שינצל את כוחו כדי ללמוד אותנו ולהתאים את עצמו אלינו? -הכירו את המחשוב התפיסתי (Perceptual Computing).
בשבוע שעבר נפגשנו בברלין עם מולי אדן, נשיא אינטל ישראל וסגן נשיא בכיר בתאגיד הבינלאומי. בנוסף לתפקידיו המגוונים, מוביל אדן גם את נושא המחשוב התפיסתי שזכה לבמה די גדולה בביתן התצוגה של אינטל בתערוכת האלקטרוניקה הבידורית IFA 2014. “זה הרבה יותר מלגרום למחשב להבין את המשתמש”, אמר אדן בנסיונו להסביר לנו את המושג מחשוב תפיסתי, והוסיף כי השאיפה היא שממשק התקשורת שבין האדם והמכונה יהפוך זהה לממשק התקשורת שבין אדם לחברו ביום יום.
המסייעת האישית היא רק ההתחלה
סוג של היכרות ראשונה עם המחשוב התפיסתי קיבלנו לפני כשלוש שנים, כשחברת אפל הציגה לעולם את Siri, העוזרת האישית שפותחה במקור על ידי חברת סטארטאפ אמריקנית בעלת אותו השם. סירי הוצגה על ידי אפל כמערכת בינה מלאכותית, כזו שמסוגלת לענות על שאלות במהירות תוך הסתמכות על מאגרי ידע חיצוניים. מעבר לכך, התגאתה אפל ביכולתה של סירי לפעול בהתאם להעדפות המשתמש ולהתאים את עצמה ואת פעולותיה להרגליו השונים.
מאוחר יותר, הוצגו שירותים מתחרים כמו Google Now ו-Cortana, שניהם בעלי אופי דומה לזה של סירי ומסוגלים לפעול מתוך הבנה בסיסית שהמשתמש הוא המרכז, וכל השאר הם רק נספחים. “בקביעת פגישה, אני מצפה שהמסייעת האישית תיגש ליומן ותבדוק התנגשויות עם אירועים אחרים. במעבר ליד חנות שאני רגיל לבקר בה – היא צריכה לשאול אם בכוונתי לנווט לשם כבר עכשיו. זהו רק החלק הראשון, אולי אפילו ניסוי, של המחשוב התפיסתי”, הבהיר נשיא אינטל ישראל.
אז האם בסופו של דבר יוחלפו המקלדת והעכבר בשירותים כאלו? באינטל מאמינים שכן, ובמידה רבה. בנוסף, גם טכנולוגיית המגע ייתכן שתאבד את קרנה. “מסך מגע עדיף ממקלדת, אבל הוא עדיין לא פתרון אידיאלי: אם ארצה לחפש מתי נפגשתי עם אדם מסוים, יכול מאד להיות שאצטרך לבצע לא מעט פעולות כדי למצוא את התשובה”, הסביר אדן, ותהה מדוע שלא נשאל את מערכת ההפעלה ונקבל תשובה בתוך שניות. “הדיבור עם המחשב יחליף הרבה מהפעולות שהיינו רגילים אליהן דרך מגע, אולם כשנצטרך לבדוק מהו מזג האוויר עדיין נוכל לבצע לחיצה פשוטה על אייקון, במקום לשאול שאלה ארוכה”.
אבל לדבר אל המחשב זה לא מספיק. המחשוב התפיסתי שם לעצמו כמטרה לדבר עם מכונות לאו דווקא באמצעות קול, אלא באמצעות מכלול הבנה שלם בין שני הצדדים, וללא כל צורך בעזרים חיצוניים כגון מקלדת ועכבר. באינטל מעוניינים להעניק למחשב יכולות אנושיות, כאשר לטענתו של אדן “היום יש ברשותנו מספיק כוח מחשוב בכדי לאפשר זאת”.
מביטים רחוק, ועמוק
בכדי להעניק למחשב את היכולות האנושיות עליהן מדברים באינטל, לא יספיק חוש השמיעה לבדו. ישנו צורך גם בהטמעתו של חוש לא פחות חשוב – הראייה. נכון, כבר עכשיו מצויידים כמעט כל המחשבים הנישאים, וגם אלו הנייחים, במצלמות רשת המיועדות בעיקר לשיחות וידאו דרך סקייפ ושירותים דומים. במרכז הפיתוח של אינטל בעיר חיפה פותחה מצלמה סטריאוסקופית בשם RealSense שתשולב בעתיד במחשבים שלנו. מדובר למעשה ברכיב הכולל שתי מצלמות עומק שמטרתן לאסוף מידע רב מן הסביבה ולתפקד כמו זוג עיניים אנושיות.
חוץ מלאפשר ראייה תלת-ממדית בשיחות וידאו, עובדים באינטל על יכולות מגוונות מאד כמו פיענוח רגשות. “המהנדסים עובדים כל הזמן על שיפורים לקריאת וניתוח התנהגות. נוכל לדוגמה להציב את המצלמות הללו בכיתות לימוד ולאבחן בעיות או קשיים של תלמידים – בין אם לימודיים או חברתיים”, סיפר אדן בהתלהבות רבה. בכך, מקווים באינטל ליצור פלטפורמה מעניינת שתאפשר לאנשי מקצוע לסייע לאנשים עוד בטרם שהבעיה תבלוט ותחצה את נקודת האל חזור.
באותה נשימה, נחשפנו לכך שהמערכות הללו עשויות להגיע בעתיד לתחומים רחבים יותר כמו רפואה. זה אולי לא יחליף את הרופא או את כליו השונים, אבל המערכת תדע לזהות שינויים ולהצביע על בעיה רפואית אפשרית, כאשר “המטרה הסופית היא לאפשר איכות חיים גבוהה יותר דרך שלל אפליקציות ולשלל מטרות”. וזה לא נעצר כאן: יכולות החומרה והתוכנה ימשיכו להתפתח ולהציג אפשרויות חדשות. כל עוד האדם בעצמו ידע לאבחן במדויק את ההסברים והסממנים לתופעות מסוימות – כמו למשל זיהוי שקר על פניו של אחר – גם המחשוב התפיסתי של אינטל ידע לעשות זאת.
ישנה כמובן גם בעיה של פרטיות. המפעיל, או מבקש השירות, יוכל לדעת על אנשים דברים שהם לאו דווקא יהיו מעוניינים לשתף, אולי אפילו כאלה שהם עוד לא מודעים אליהם בעצמם. מולי אדן הדגיש בפנינו שאינטל מקפידה על כך שלמשתמשים תהיה שקיפות מלאה מול ההרשאות והמידע שמקבל המחשב. בנוסף, מתבצעת עבודה סיזיפית למען יצירת שכבות אבטחה שימנעו פריצות למערכת.
אדן ציין שכבר עכשיו ישנם שיתופי פעולה מול יצרניות המחשבים למען שילוב מצלמות העומק, ביניהן פוג’יטסו, לנובו ואסוס. באינטל מקווים שבדיוק כמו שהיום אף אחד לא ירכוש מחשב בו לא מותקנת מצלמת רשת, כך בעוד 5 שנים אף אחד לא מוכן יהיה לוותר על מצלמות עומק. “השאיפה של אינטל היא שהמצלמה הזו תוטמע בכל מקום, ואין התחייבות לתקופת זמן – הכל תלוי במוכנות שלנו ושל הלקוח”. בנוסף, אדן לא יכול היה להבטיח שדווקא אינטל היא שתזכה בשרביט ההובלה. הטבעיות של התחום תגרום לשחקנים נוספים להכנס לזירה, אבל מה שבטוח הוא שבסופו של דבר זה יקרה, ולא משנה על ידי מי.
זה (גם) בידיים שלנו
אינטל לא עובדת לבדה על טכנולוגיות המחשוב התפיסתי. כמו בכל פרויקט תוכנה שבכוונתו להצליח, גם כאן ישנו מקום מכובד למפתחים חיצוניים שמעוניינים לקחת חלק בפרויקט ולהפגין את כישוריהם באמצעות פלטפורמה מתקדמת. בדצמבר 2012 הפיצה אינטל ערכת פיתוח ראשונית בעבור מפתחים, זו קיימת היום בגרסת בטא מתקדמת אשר באמצעותה נבנו עד היום למעלה מ-1000 אפליקציות המנצלות את טכנולוגיות המחשוב התפיסתי. אינטל לא מגבילה את גבולות היצירתיות: ניתן ליצור משחקים, אפליקציות לעריכת תמונות (דרך הדמיית “מסך ירוק”) ועוד.
בכדי לבנות בסיס מפתחים קבוע, בשלב זה מדרבנת אינטל את פיתוח היישומים דרך תגמולים כספיים. באתגרי המחשוב התפיסתי שמזניקה החברה מפעם לפעם, יכולים המשתתפים לזכות במאות אלפי דולרים. חלק מהפיתוחים העצמאיים הללו שנבנו במסגרת האתגרים הוצגו בתערוכת IFA 2014, ביניהם יישומים המנצלים את יכולותיה של מצלמת העומק ודורשים מהמשתמש להניע את ידיו לצורך התפעול, ללא מגע כלל. אינטל אימצה לחיקה כ-60 אפליקציות כאלו שעם המפתחים שלהן היא עובדת בצמוד.
יש שיגידו שראינו את זה כבר קודם, הרי זה בדיוק מה שעושה חיישן הקינקט של מיקרוסופט. באינטל מודים שאכן מדובר בטכנולוגיות דומות, אך מדגישים שהמטרות של שתיהן שונות לחלוטין. בעוד חיישן הקינקט מיועד לגיימינג ומאפשר זיהוי תנועה ממרחק של ארבעה עד חמישה מטרים, הטכנולוגיות של אינטל מיועדות לטווח רחב יותר שמגיע אפילו עד 20 ו-50 מטרים. “האלגוריתמיקה שונה לגמרי, אנחנו יכולים לזהות כמעט כל תנועה, אפילו מצמוץ בעין והתכווצות של שריר בפנים”, סיכם אדן.
צפו: אפליקציות RealSense בפעולה
בהכנת הכתבה השתתף איתי דגן.
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.