ביקורת סרט: דוקטור סטריינג’ בממדי הטירוף – בלגן יפה

דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף (תמונה: Marvel) דוקטור סטריינג’ בממדי הטירוף (תמונה: Marvel)

“דוקטור סטריינג’ בממדי הטירוף” הוא כנראה הסרט הכי מצופה בשלב הרביעי של היקום הקולנועי של מארוול. בכל זאת, מדובר על הסרט הראשון שהיה אמור להציג ליקום של מארוול את הסטטוס קוו החדש – ריבוי יקומים קיים מעכשיו.

אז נכון, קיבלנו הצצות לריבוי יקומים כבר בסדרות של מארוול, “לוקי” ו”מה אם…?”, ואפילו בסרט “ספיידר-מן: אין דרך הביתה”, אבל בלוח הזמנים המקורי של מארוול הוא היה אמור לצאת לאקרנים הרבה לפניו (ואפילו לפני לוקי), אז במקום להציג את הקונספט, הוא מציג את המצב הנוכחי.

הסרט עצמו סבל מהפקה מבולגנת. תחילה, הבמאי המקורי של הסרט, סקוט דריקסון (שביים גם את הסרט הראשון בסדרה), עזב את הפקתו יחסית מוקדם והוחלף בסאם ריימי (המוכר מסדרת סרטי “מוות אכזרי” ו”ספיידר-מן” של טובי מגוויר).

לאחר מכן הסרט סבל מדחיות שונות בהפקה, אינספור צילומים מחדש, שמועות על הופעות אורח ולא מעט הדלפות. אז מה בעצם הפלא שהסרט עצמו גם הוא בלגן לא נורמלי? יש שיגידו אפילו טירוף של בלגן. אבל זה לא אומר שלא אהבתי את הבלגן הזה.

דוקטור סטריינג’ בממדי הטירוף – העלילה

העלילה של “ממדי הטירוף” נשמרה בסוד עד ליציאת הסרט, כך שאנסה לשמור על אותה רמה של עמימות בתיאור שלה.

לאחר אירועי “ספיידר-מן: אין דרך הביתה” דוקטור סטריינג’ נתקל באמריקה צ’אבז, בחורה שטוענת שהיא מגיעה מיקום מקביל, שכל המולטיוורס בסכנה ושסטריינג’ים מיקומים אחרים כבר ניסו לעזור לה, אך כשלו.

סרט אימה של מארוול?

את הסרט ביים סאם ריימי, שידוע בעיקר כבמאי של סרטי אימה, ואכן, הדבר הראשון שחשוב לספר לכם על הסרט הוא שמדובר בסרט הכי מפחיד ואלים של מארוול עד היום.

טביעת היד הייחודית של ריימי מורגשת בסרט בצורה משמעותית, בניגוד, למשל, לסרטי ספיידר-מן שביים לפני 20 שנה, בהם ניתן לראות רק מידי פעם את ריימי האמיתי מגיח.

אז אם אתם מצפים לסרט מארוול סטנדרטי, זה לא המקרה. בסרט יש לא מעט קטעים מבהילים, רגעים שבהם הדירוג של הסרט (גיל 13 פלוס) הולך ממש ממש עד הקצה שלו במובנים של גור (gore) ואלימות המתובלים בקאמפיות הכל-כך אופיינית לריימי (כולל הופעת אורח של ברוס קמפבל כמיטב המסורת). אז אם תכננתם ללכת לסרט עם ילדים קטנים, אני ממש לא ממליץ, וייתכן שפה צצה הבעיה הראשונה של “ממדי הטירוף”.

במהלך הסרטים האחרונים שלה, במארוול מנסים לפרוץ את הגבולות האומנותיים של הסרטים שהם עצמם קבעו ולתת יותר חופש יצירתי לבמאים של סרטי השלב הרביעי ביקום הקולנועי.

אז כמו ש”נצחיים” לא ממש הרגיש לכולם כמו סרט מארוול, ייתכן שיהיו אנשים שירגישו כך גם ביציאה מ”ממדי בטירוף”. אני אישית חובב של הסרטים של ריימי, אז לא הרגשתי איזה שהוא חסך או משהו שהפריע לי מאוד במהלך הצפייה, אבל אני יכול להבין את מי שהסרט ירגיש לו פחות מארוול-י.

דוקטור סטריינג' 2 בממדי הטירוף (תמונה: פורום פילם)
דוקטור סטריינג’ 2 בממדי הטירוף (תמונה: פורום פילם)

קצב לא ברור

בלי לדבר על עלילת הסרט יותר מידי, הוא כן מכיל קפיצות בין יקומים (נו באמת, לסרט קוראים ממדי הטירוף, זה היה קצת מוזר אם זה לא היה).

העניין הוא שהסרט מכיל בתוכו כמה וכמה עלילות ודמויות שעוברות בו במקביל, ולפעמים זה מרגיש שהוא לא מצליח למצוא קצב אחיד – פעם הוא מהיר מידי ופעם הוא איטי מידי ופעם הוא פשוט מוזר.

אני גם מרגיש שאף על פי ולמרות השם של הסרט, ניתן היה לחקור כיוונים יותר מעניינים במולטיוורס, כמו שהקדים לעשות לפניו “הכל בכל מקום בבת אחת” שהראה לצופים איך סרט מולטיוורס צריך להעשות.

מלבד זאת, יש דמויות שעוברות תהליכים מסויימים, אך ללא הסבר מקדים מספק, והייתי שמח לראות קצת מה קרה בין לבין ומה גרם לשינוי בהתנהגות של הדמויות האלו.

אני מסכים שיש כמה דברים שהצופה צריך לדמיין שקרו ולסלוח על כמה אי דיוקים מול שאר היקום הקולנועי של מארוול, אבל אם יש חטא אחד שסרטים עושים בימינו שגורם לי טיפה להתאכזב מהסרט הנוכחי הוא החטא של להגיד ולא להראות (Tell don’t show), ולפעמים אפילו את זה לא עושים, וזה לצאת מנקודת הנחה שכל צופה מכיר את כל הדמויות בצורה כל-כך אבסולוטית שהוא יכול לדמיין דברים שקרו בין לבין בצורה מדוייקת.

זו הנחה שגויה שפוגעת בצפיה בסרט, אבל כאמור, זו לא תהיה הפעם הראשונה או האחרונה שדבר כזה קורה בסדרת סרטים כה ארוכה.

דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף (תמונה: Marvel)
דוקטור סטריינג’ בממדי הטירוף (תמונה: Marvel)

דורש המון הכנה מוקדמת

בעיה יותר רצינית שחלה על כל התכנים של מארוול היום היא שלצופים חדשים יש לא מעט שיעורי בית לעשות לפני כל צפיה בתוכן חדש.

כבר קשה למצוא תוכן חדש של מארוול שלא דורש הכנה מוקדמת. למשל – כדי לקבל את התמונה המלאה פחות או יותר בסרט החדש אתם נדרשים לראות את “דוקטור סטריינג'” הראשון, את “מלחמת האינסוף”, כמה פרקים של “לוקי”, את הסדרה “וונדה ויז’ן” ובאופן אופציונלי גם את “מה אם…?”. נשמע שצריך להשקיע לא מעט לקראת הסרט החדש.

בתור מישהו שמושקע עמוק ביקום הקולנועי של מארוול מהיום הראשון שלו, אני לחלוטין יכול להבין את מי שלא מצליח להיכנס לכל העולם הזה עכשיו. מדובר בתוכן שנפרס על פני יותר מעשור. לכן אני גם יכול להבין צופים קז’ואלים שפחות יהיה להם כוח להתחיל לראות פחות או יותר 27 סרטים לפני שיראו את הסרט הנוכחי.

דוקטור סטריינג' 2 בממדי הטירוף (תמונה: פורום פילם)
דוקטור סטריינג’ 2 בממדי הטירוף (תמונה: פורום פילם)

השורה התחתונה – מה חשבנו על דוקטור סטריינג’ בממדי הטירוף

אני כן נהניתי מ”ממדי הטירוף”. הוא נתן לי בדיוק את מה שציפיתי לקבל כשידעתי שאני נכנס לסרט מארוול בבימויו של סאם ריימי.

הבעיה העיקרית היא שהגבול בין סרט מארוול לסרט של סאם ריימי מאוד מטושטש פה, מה שהופך אותו למיועד בעיקר לשני קהלים – מי שאוהב את מארוול ומי שאוהב את סאם ריימי, אבל אנשים שלא משתייכים לשני הקהלים האלה כנראה לא יתחברו במיוחד לסרט.

אני רק מקווה שמארוול ילמדו לאזן בין חופש אומנותי ופנייה לקהל רחב יותר, כי המועדון של מארוול מתחיל להיות יותר ויותר אקסלוסיבי, וברגע שהוא יהיה מיועד רק לפלח אוכלוסיה מאוד ספציפי, מארוול תתחיל לאבד קהל, וייתכן שעידן הזהב של סרטי גיבורי העל יגיע לסיומו.

הצטרפו לערוץ הטלגרם של גאדג’טי לעדכונים שוטפים בנושאים טכנולוגים ולערוץ גאדג’טי דיל למבצעים. תוכלו גם להירשם לעדכונים מאיתנו דרך ערוץ האינסטגרם הרשמי, עמוד החדשות של גוגל או בעמוד הפייסבוק.


*חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.

השוואת מפרטים