הרובוטריקים הוא פרנצ׳’יז שאני מאוד אוהב עוד מילדות, כי מי לא מתלהב ממכוניות שהופכות לרובוטים? במהלך השנים הפרנצ’ייז קצת איבד את הדרך שלו, כשהאשם העיקרי לתוצאה הזו הוא במאי סרטי הסדרה מייקל ביי, שהפך את הסדרה לבדיחה על אקשן ופיצוצים חסרי משמעות לחלוטין ותסריט משעמם שלא ישאיר אף אדם שצופה בסרט ער אחריו (אני עד היום לא בטוח אם אי פעם ראיתי את הסרט האחרון בסדרה שלו “האביר האחרון”).
בשנת 2018 אולפני פרמאונט וחברת הסברו (שבבעלותם הפרנצ’ייז) ניסו לעשות פריקוול-חצי-ריבוט לסדרה יחד עם “באמבלבי“, שהתרכז הרבה יותר בדמות האהובה ופחות ברובוטריקים ככלל (למרות סצנת פתיחה מרהיבה שהראתה המון פוטנציאל עתידי). הסרט היה נהדר לטעמי והיה “סרט קיץ קליל וכיפי” שיצא משום מה בדצמבר, אבל ניחא.
“רובוטריקים: עליית החיות” לוקח את כל מה שהיה טוב ב”באמבלבי” ומוכיח לכולם שכל מה שהיה צריך לקרות כדי שנוכל לקבל סרט רובוטריקים טוב הוא להרחיק את מייקל ביי מהפרנצ’ייז (ולמרות שהוא עדיין מופיע בקרדיטים כמפיק, אני לא חושב שהייתה לו יותר מידי יד בהפקת הסרט).
רובוטריקים: עליית החיות – העלילה
הסרט, שמשמש כהמשך ל”באמבלבי” (אירועי הסרט הזה מוזכרים בחצי מילה מרומזת במהלכו) מתרחש בשנת 1994, בה אשף האלקטרוניקה והחייל המשוחרר נואה דיאז (אנתוני ראמוס, “המילטון”) מגלה בטעות את עולם הרובוטריקים במהלך המשימה שלהם להשגת פריט היסטורי המכיל בתוכו את היכולת לשגר אותם חזרה לכוכב הבית שלהם סייברטרון.
תוך כדי, גם קבוצת רובוטריקים רעה בשם הטרורקונים מנסה להשיג את אותו הפריט כדי לשחרר לחופשי את יוניקרון, אוכל העולמות אותו הם משרתים, וכדי להוסיף עוד קצת פלפל לכל הסיפור הזה ישנה גם קבוצת המקסימלים – רובוטריקים אשר לובשים צורה של חיות (בניגוד לרובוטריקים שלובשים צורה של מכוניות) והם אלו אשר החביאו את הפריט ההיסטורי בכדור הארץ ומנסים כעת לעצור את הטרורקונים מלהשיג אותו.
מי בכלל צריך עלילה?
אני אגיד את זה חד וחלק – העלילה של הסרט היא לחלוטין אחד החלקים החלשים בו. זה מרגיש בעיקר כמו סתם איזה שהוא סיפור מסגרת שאמור להחזיק את הסרט במקום, סיפור מלא קלישאות, נבלים שטוחים ומרודדים כמו פיסת הקרטון שמחזיקים איתה פיצה ורגעים שהם דרמטים שמגיעים סתם כדי להוסיף קצת דרמה.
אבל הסיפור מרגיש כמו חלק מאוד זניח בסרט שהמטרה העיקרית שלו הוא להיות סרט קיץ מהנה, מלא באקשן ודמויות מגניבות – ובזה הוא מצליח בגדול.
הרובוטריקים האהובים עלינו חוזרים עם צוות חדש, כשהרובטריקים היחידים שחוזרים מהסרטים הקודמים הם אופטימוס פריים ובאמבלבי. שאר הצוות מורכב מרובוטריקים שיהיו מוכרים לחובבי הפרנצ’ייז, אך פחות לצופים קאז’ואלים.
הרובוטריק המרכזי בסיפור הפעם הוא מיראז’ (בקולו של פיט דיווידסון). הוא רובוטריק יהיר, “הבדרן של הכיתה”, זה שצועק רפרנסים לתרבות ההיפ-הופ של שנות ה-90 כדי להישמע מגניב, אבל הוא גם זה שמקבל הכי הרבה פיתוח דמות (עד כמה שניתן), ואני חייב להודות שעל אף שלא ציפיתי מפיט דיוויסון להרבה הוא עושה עבודה ממש טובה בתור מיראז’ והוא לגמרי הרובוטריק בסרט שמצפים מאיתנו כצופים להתחבר אליו רגשית, וזה מצליח בסך הכל.
עוד נותנים לסרט את קולם הם רון פרלמן (לנצח הלבוי בשבילי) וזוכת האוסקר הטריה מישל יאו (“הכל בכל מקום בבת אחת“) כאופטימוס פריימל ואיירייזור בהתאמה – הכוח המנהיג של המקסימלים.
שניהם עושים עבודה מצויינת ואני באמת לא חושב שהייתי יכול לחשוב על ליהוק כל-כך מדוייק לרובוטריק כמו רון פרלמן והקול המאיים שלו.
בתפקיד הנבל הראשי – הטרורקון סקורג’ נמצא פיטר דינקלג’ (“משחקי הכס“), שלא רק שלא זיהיתי אותו עד עליית הכתוביות (כי אני ממש גרוע במשחק הזה), אלא פשוט כי היה נבל בשביל להיות נבל. הוא קצת הרגיש כמו רונאן המאשים בסרט “שומרי הגלקסיה” הראשון – ברגע שאני מראש יודע שהנבל שלנו הוא רק שליח של נבל יותר גדול אין לי יותר מידי עניין בו.
ואם לא עלילה אז מה?
אז אם אין מה לבוא בשביל העלילה ל”עליית החיות” אז בשביל מה כן? בשביל האקשן כמובן!
מלבד פסקול שכולל בתוכו שירי היפ-הופ משנות ה-90 ואמנים כמו וו טאנג קלאן ונוטוריוס ב.י.ג, הסרט פשוט מפוצץ באקשן הרובוטריקים הכי טוב שראיתי על המסך אולי אי פעם.
אם בסרטים של מייקל ביי רוב מה שראינו (או יותר נכון לא ראינו) היו גושי מתכת שמתחככים זה בזה רוב הזמן, האקשן ב”עליית החיות” פשוט נהדר. הוא ברוטאלי ואלים מאוד כלפי הרובוטריקים ולא בוחל באמצעים כלל.
לכל רובוטריק בסרט יש את סגנון הלחימה שלו וכל אחד מהם נותן פייט בצורה הטובה ביותר. עוד תורם לתחושה הטובה הזו הוא ה-CGI של הסרט. חוץ מכמה אלמנטים ספציפיים במהלך המערכה השלישית הרובוטריקים נראים חיים יותר מאי פעם וכאילו הם תמיד היו חלק מהעולם שלנו.
המקסימלים, שמשלבים בעיצוב שלהם גם חומרים אורגניים כמו שיער או כנפיים, מרגישים לחלוטין אמיתיים וטבעיים. בעולם שבו סרטים מקבלים על ימין ועל שמאל בשל CGI גרוע, “עליית החיות” מצטיין ואני לא אגזים אם אומר שלדעתי הוא צריך להיות מועמד לאוסקר בקטגוריית האפקטים הכי טובים להשנה.
השורה התחתונה – מה חשבנו על “רובוטריקים: עליית החיות”
“עליית החיות” ממשיך את החישוב מסלול מחדש שהתחיל “באמבלבי” ומספק סרט קיץ כיפי שאפשר פשוט לנתק בו את המוח ולהנות ואפילו משאיר טעם של עוד ורצון לראות לאן הפרנצ’ייז בגלגול הנוכחי שלו יכול להתפתח. זה זמן טוב מאוד להיות מעריץ של סרטי הרובוטריקים.
שירות לציבור: לסרט יש סצנה באמצע הקרדיטים, אחריה לחלוטין אפשר לעזוב את האולם.
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.