2019 מתקרבת לסיומה. עם קץ השנה מתקרב לקיצו גם העשור האחרון – עשר שנים של טרנדים קולנועיים שבאו והלכו, סדרות ששינו את הרגלי הצפייה שלנו מקצה לקצה והרבה שאלות חדשות על עתיד המדיום הויזואלי שכה מעסיק את כולנו. אז רגע לפני שלוח השנה מחליף קידומת, בואו נחזור אחורה וניזכר בכל הטוב (וגם בקצת מהרע) שהיה לנו בעשור הזה, ונציץ לרגע גם לעתיד.
עלייתם ונפילתם של היקומים הקולנועיים
זה היה ברור לחלוטין שנדבר על התופעה של היקום הקולנועי, אז בואו נסיר את הפלסטר וניגש לזה מיד. החשוד המיידי הוא כמובן היקום הקולנועי של מארוול, אשר נמצא בבעלות דיסני, שהתחיל מ”איירון מן” שיצא ב-2008, קצת לפני פתיחת העשור האחרון. תחילה הרעיון של יקום שמורכב מסרטים נפרדים עם גיבורים נפרדים נראה לנו מוגזם, אך עם יציאת “הנוקמים” ב-2012 נהייה ברור שהרעיון הזה עובד. מאז רבים אחרים ניסו לעלות על הגל – ונכשלו כישלון חרוץ.
ישנם שני חללים בולטים במלחמת היקומים הגדולה: “היקום האפל” של יוניברסל, שבוטל לאחר הכישלון של “המומיה” מ-2017, הסרט הראשון שיצא ביקום הזה; וכמובן היקום הקולנועי של DC, שהתחיל ב-2013 עם “איש הפלדה”, ובוטל גם הוא לאחר הכישלון הצורם של “ליגת הצדק” בסוף 2017. אמנם ראינו את אקווהמן ב-2018 אחריו, ועוד נזכה לראות סרט המשך ל”וונדר וומן” בכיכובה של גל גדות, אך גם סרטים אלה, שלכאורה מקושרים ל”ליגת הצדק”, בפועל התרחקו מהיקומיות של היקום שלהם. בינתיים “ג’וקר” ו”שהאזאם” ניתקו ממנו כמעט כל קשר.
אפילו היקום הקולנועי של מארוול, זה שבבירור הצליח, נגמר בתחילת 2019 עם “הנוקמים: סוף המשחק“. נכון, קיבלנו כבר “ספיידרמן” חדש מאז, ו”האלמנה השחורה” בדרך, אבל הסרטים האלה מתחילים פרק חדש ביקום הקולנוע, כזה שלא קשור לת’אנוס ולאבני האינסוף, ואין שום הבטחה שהברק הקסום של דיסני ומארוול יכה פעמיים.
נראה שהעתיד לא בהכרח נמצא ביקומים הקולנועיים – סביר הרבה יותר שנראה עוד ועוד תופעות קרוס-מדיה. הנה יקום “מלחמת הכוכבים” מנסה למצוא את המקום שלו, ובעוד שבקולנוע הוא מקרטע, הוא מצליח מאוד בטלוויזיה, בקומיקס, בספרים ובמשחקי וידאו. זה היה המודל של “מלחמת הכוכבים” הרבה לפני שדיסני רכשה את המותג, ונדמה שזה ממשיך להיות המודל הטוב ביותר בשביל הגלקסיה הרחוקה-רחוקה.
כעת גם מארוול מאמצת את הטרנד, עם סדרות טלוויזיה שצפויות להיקשר לתוך עולם “הנוקמים” בצורה טובה ואורגנית. DC, בינתיים, כבר מפיקה מספר שנים את יקום “החץ” הטלוויזיוני בהצלחה רבה, ואין ספק שהפקות נוספות ימצאו את דרכן לטלוויזיה.
מה יהיה הפרנצ’ייס המקרטע הבא שיוולד מחדש בטלוויזיה? אולי ג’יימס בונד יקבל סוף סוף סדרה? אולי “משימה בלתי אפשרית” תחזור למסך הקטן, ממנו היא הגיעה במקור? “מהיר ועצבני” תציג יותר אספלט במיני-סדרות טלוויזיה עם כוכבי-על הוליוודיים אחרי הניסיון עם הסדרה המצויירת “מהיר ועצבני: מרגלים על הכביש”? משחקי וידאו יספרו סיפורי צד משמעותיים על דמויות משניות בסרטי “רובוטריקים”? הכל אפשרי, במיוחד כשהפלטפורמות הביתיות רק הולכות ומתחזקות.
נסיקתם של שרותי הסטרימינג
במשך עשרות שנים היה פלירטוט בין עולם הטלוויזיה לבין תכנים “איכותיים”. למרות זאת, עדיין היה ברור שהאיכות של קולנוע גבוהה משמעותית – לפחות ברמת ההפקה. לטלוויזיה תמיד הייתה היכולת לספר סיפורים מורכבים יותר עם דמויות מפותחות יותר, פשוט בגלל האורך, אבל הבמאים והשחקנים המצליחים ביותר עבדו בקולנוע. להופיע בסדרה ליותר מתפקיד אורח היה מהלך מביך בשביל כוכב קולנוע. בעשור האחרון זה השתנה ואפילו התהפך, והסיבות לכך הן טכנולוגיות.
המסכים הביתיים נהיו איכותיים יותר, ובו בזמן הרגלי הצפייה שלנו נהייו עצמאיים יותר. אנחנו צופים במה שאנחנו בוחרים לצפות, לא במה שמכתיב לוח השידורים, ולפתע הדרך הטובה ביותר של רשת טלוויזיה להביא קהל היא למשוך אותנו בעזרת שמות גדולים. באה נטפליקס, ועשתה מהלך מהפכני כפול. כי ב”בית הקלפים”, שעונתה הראשונה יצאה ב-2013, כיכב קווין ספייסי, כוכב קולנוע עצום – וכי כל העונה שוחררה בבת אחת, בהתאמה לאותם הרגלי צפייה משתנים. והחוקים השתנו בזמן קצר מאוד.
כיום ניתן לראות תחרות אכזרית בעולם הסטרימינג. המובילות הן נטפליקס, אמזון ו-Hulu, אך גם לשרותי סטרימינג קטנים יותר כמו CBS All Access או DC Universe יש מה להציע ובישראל התחרות הולכת וגדלה עם שירותים מצד ספקיות הסלולר שמתחילים להיתקל במעבר של שחקניות הכבלים והלווין הקלאסיות אל תחום האינטרנט עם שירותי סטרימינג משלהן.
עם הצטרפותן של דיסני ואפל לעולם הסטרימינג בשנה האחרונה הגענו למאסה קריטית של שירותים בתשלום – מי שמעוניין בכל התכנים, צריך יהיה לשלם סכום שלא נופל ולעתים אף עולה על העלויות של שירותי תוכן מסורתיים יותר, כגון כבלים או לוויין. והתכנים נהיים יותר ויותר איכותיים, תכנים שלעתים קרובות מתעלים על תכנים קולנועיים – הן בסיפורים שלהם, והן בשמות הגדולים שמוצמדים אליהם.
גם בקולנוע, אגב, שרותי הסטרימינג הצליחו לבסס דריסת רגל שמדאיגה רבים בהוליווד. רק לפני שנים ספורות הניסיון של נטפליקס להיכנס לקולנוע נראה חסר סיכוי, עם סרטים כושלים ולא מעניינים. ב-2018 יצא הסרט המצליח “רומא“, ו-2019 מסתמנת כשנה מצליחה פי כמה להפקות קולנוע מקוריות, עם סרטים יוצאי דופן כמו “האירי“, “סיפור נישואין” ו”האפיפיורים”. הסרטים האלה מופיעים בסטרימינג במקביל ליציאתם לקולנוע, ונדמה שאת העשור הבא נפתח עם הבנה הולכת וגוברת של הוליווד שבתי הקולנוע קרובים מאי פעם להפוך לאטרקציות איזוטריות שמאבדות מערכן.
המלך מת, יחי המלך!
בתוך כל זה, אי אפשר שלא לדבר על אחת מתופעות המדיה הגדולות ביותר בכל הזמנים – “משחקי הכס“. “משחקי הכס” תחומה מאוד יפה בתוך העשור הזה – היא עלתה לשידור לראשונה ב-2011, והסתיימה השנה, ב-2019. ובתקופה הזאת היא לימדה אותנו דבר מאוד חשוב: אין חוקים, וביותר ממובן אחד.
“משחקי הכס” מתווספת למסורת של סדרות נוספות של HBO שהרעישו וטלטלו את העולם. סדרות כמו “הסופרנוס”, “אוז”, “הסמויה”, “סקס והעיר הגדולה”, ועוד. בין כל שירותי הסטרימינג השונים, HBO דבקה במודל המסורתי שלה. היא אמנם מספקת שרותי סטרימינג כיום, אך הם מאוד יקרים ומאוד מוגבלים למדינות מאוד מסוימות. מבחינת הרשת הוותיקה והמצליחה, יוקרה יקרה מפז, והיא לא תוותר על התדמית הזאת.
ונראה שזה עבד. נראה שלמרות כל המהפכות הקטנות בהרגלי הצפיה שלנו, עדיין כל שנה אנשים התאספו לצפות בפרקים החדשים של “משחקי הכס” צמוד ליציאתם, כמעט כמו פעם, פשוט כדי לדבר עליהם בבוקר שאחרי במשרד, עם כולם. להיות בעניינים. “משחקי הכס” רכבה על גל שהתחילה טרילוגיית “שר הטבעות” עשור קודם, כשהיא הפכה פנטזיה לעניין שבשגרה, והוסיפה לפנטזיה סיפור יותר בוגר ותכנים יותר נועזים. פתאום חרבות ודרקונים נהיו נחלת הכלל, וכל אדם שני היום יודע מילה או שתיים בוליריאנית או בדותראקית – שלא כמו פעם, שרק המעריצים הקיצוניים ביותר ידעו קלינגונית וקווניה מהן.
וזה השיעור הגדול מכולם – שלפעמים התוכן הוא מעל לכל. שבעשור שבו כל הרגלי הצפיה שלנו השתנו, עדיין ל-HBO הייתה היכולת להכתיב לכל העולם איך לצפות בסדרה שלה. ולמרות אחוזי הפיראטיות מרקיעי השחקים סביב הסדרה, היא גם הצלחה כלכלית אדירה – במנויים ל-HBO, כמו גם בכל המרצ’נדייס שממשיך להימכר סביבה.
האם תהייה עוד סדרה כמוה? קשה לומר. יכול מאוד להיות ש”משחקי הכס” היא שירת הברבור של הפורמט. דיסני כבר מתחילה לשלב תכני טלוויזיה שמתכתבים עם יקומים קולנועיים עצומים, נטפליקס מפזרת על המנויים שלה ערב רב של תוכן איכותי ומגוון ביותר, במחיר משתלם מאוד ביחס למתחרות, והיא ואמזון זוכות בפרסים על ימין ועל שמאל, על טלוויזיה ועל קולנוע כאחד.
בתוך העולם הדינמי הזה, המודל המיושן של HBO עלול לא להחזיק מעמד – אבל נדמה ש-HBO, כמו גם מתחרותיה, לא יפסיקו לנסות. כי כולם יודעים שאם יופיע משהו טוב ממש, משהו שמשנה את חוקי המשחק, הצופים יגיעו לזה בכל דרך אפשרית.
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.