על אף כי קפטן מארוול לא נמנית בחבורת הנוקמים המקורית, אולפני מארוול ללא ספק משתמשים בדמות הנושאת את שמם כדי לסחוב על כתפיה את הרגעים הכי משמעותיים ביקום הקולנועי.
את קרול דנברס (ברי לרסון) פגשנו לראשונה בסרט הסנדוויץ’ בין “הנוקמים: מלחמת האינסוף” ו“סוף המשחק”, כאשר היא הוצגה כגיבורה היחידה שניק פיורי (סמואל ל. ג’קסון) סומך עליה כדי להתמודד עם האיום של ת’אנוס.
הצטרפותה ל-MCU הגיעה עם המון אחריות, להיות החוט המקשר בין הסרטים הכי גדולים בסדרה. כעת, בסרט ההמשך “המארוולס” (The Marvels) האולפן שם עליה עול נוסף – להוביל את הסרט הראשון שמתבסס ברובו על סדרות הטלוויזיה של דיסני+, ובוחן האם ניתן למשוך את קהל רחב לסרט מארוול למתקדמים או שהפרנצ׳ייז כולו התרחב למפלצת סבוכה שדורשת יותר מדי התחייבות מהצופים.
המארוולס – העלילה
לאחר חורבן כוכב ביתה, לוחמת הקרי דר-בן (זווי אשטון) יוצאת למסע נקמה להפשיט כוכבי לכת ממשאביהם הטבעיים. אל מולה יוצאות שלוש גיבורות הנקשרות יחד בעקבות כוחן שמבוסס על שליטה באור – קפטן מארוול, מוניקה רמבו (מהסדרה “וונדהויז’ן”) וקמלה קאן (מהסדרה “מיס מארוול”).
כאשר כוחן של השלוש נקשר בעקבות תקלה ברצף הזמן-חלל, הן מגלות כי בכל פעם שהן משתמשות ביכולות שלהן, הן מתחלפות ומשתגרות למקום שבו האחרת נמצאת.
מארוול למעריצים כבדים
מהרגע הראשון שלו אין ספק ש”המארוולס” אינו מיועד לקהל אגבי, ולא רק מכיוון שהוא נשען על דמויות שאת עברן נכיר רק אם צפינו בסדרות של דיסני, הדורשות מנוי בתשלום. למעשה, ההיכרות מראש עם רמבו וקאן אינה מאוד הכרחית. דמויותיהן מוסברות היטב בסרט גם למי שלא מנוי לדיסני+.
ובכל זאת, מדובר לחלוטין בסרט למתקדמים, שמבלה את רובו בהסברים סבוכים על מונחי מדע בדיוני, פלנטות וקפיצות קוונטומיות.
העלילה של הסרט סבוכה מדי למי שאינו מעריץ כבד של הפרנצ’ייז וקשה לדמיין כיצד יהנו ממנו אנשים שרק רצו לצפות בסרט סופר-גיבורים מלא אקשן.
“המארוולס” שם את הדגש על עלילה ולא על דמויות, ומקדיש הרבה יותר מדי זמן לאקספוזיציות והסברים מדעיים שאין להם שום חשיבות.
כדי למנוע מהצופים להיאבד לחלוטין במונולוגים ארוכים ומסבירניים, הסרט משתמש בדמותה של קאן, שתגובותיה הטינאייג’ריות למתרחש מקלות על האווירה ומשמשות כאתנחתא קומית מבורכת.
יותר מדי אחריות על סרט בודד
לאורך הסרט קל להרגיש את מגע היד המזיעה של התסריטאיות, שככל הנראה אולצו על ידי קווין פייגי להתמודד עם שלל עלילות מסדרות וסרטים קודמים שצריך להתייחס אליהן ולפתור. מארוול הגיעה למצב שבו העולם גדול מדי, ולמרבה הצער היא שוב משתמשת בקפטן מארוול כדי לפתור חורים שנשארו פתוחים.
בתוך כך, התסריט בהחלט מנסה ככל יכולתו לספר סיפור שעומד בפני עצמו, אך כמעט בלתי אפשרי לעשות זאת כשהפוקוס של פייגי הוא יותר על התמונה הגדולה ולא על הסרט בו אנו צופים.
כש”המארוולס” כן מתפנה לרגעי אקשן וקומדיה, הוא מספק סצינות ייחודיות ונפלאות. בידי הבמאית ניה דקוסטה (“קנדימן”), הסרט מקבל זווית נשית מרעננת שלא מפחדת להתמסר לקהל של נערות צעירות. אך הסצינות האלו מועטות ומואפלות על ידי הסצינות המשמימות של הסברים על גבי הסברים על העולם.
צוות מנצח בזמן קצוב
בצעד נדיר במיוחד, דקוסטה מספקת את הסרט הקצר ביותר של מארוול, באורך של 105 דקות בלבד. הזמן המועט שלו נותן לסרט זריקת מרץ מצוינת ומזכיר לנו שלרוב לא באמת צריך יותר מזה כדי לבנות סיפור סבוך עם הרבה אקשן.
ב-105 הדקות האלו אנו מקבלים סיפורי רקע מספקים לכל הדמויות, מניעים חזקים לגיבורות ולנבלית ומספיק קטעי רקע לדמויות צד מהנות כמו משפחתה של קמלה, החתול החייזרי “גוס” ואפילו ניק פיורי.
על אף שמדובר בסרט מבולגן ולא אחיד, יש לקוות שבמאים עתידיים של מארוול יקבלו ממנו השראה ויראו שאין צורך לגלוש מעבר לשעתיים בסרטים בהם אנו כבר מכירים את הדמויות הפועלות ולא צריכים לפנות זמן לסיפורי מקור.
אחת מנקודות החוזקה הגדולות ביותר בסרט היא האומץ של מארוול לקחת גיבורה שכבר הובילה סרט משלה, ולהעניק לה צוות לעבוד איתו.
לארסון “מקריבה” כאן את מעמדה ככוכבת המרכזית, לאחר שכבר הובילה סרט שלם בעצמה. דנברס היא עדיין סוג של דמות ראשית, אך אין ספק שמדובר בסרט אנסמבל של שלוש גיבורות שוות.
דנברס המתבודדת זוכה לעדנה מחודשת בעקבות הציוות הזה, והדמויות שלצידה עוזרות לשפוך אור על דמותה בצורה שהסרט הקודם לא עשה.
כחלק מקבוצה ובעיקר כדמות אם לשתיים האחרות, דנברס הופכת להרבה יותר כיפית ומושכת והצדדים החינניים שלה יוצאים, לאחר שהתרגלנו לראות אותה בעיקר כאחת הדמויות הרציניות יותר בחבורת הנוקמים.
השורה התחתונה – מה חשבנו על “המארוולס”
קצת כמו “אנטמן והצרעה: קוונטומאניה”, “נצחיים” והעונה השניה של “לוקי”, גם “המארוולס” תקוע בפאזל ההולך ומסתבך של היקום הקולנועי של מארוול.
ישנה תחושה כי עומס הסרטים והסדרות החל כבר ליצור מיאוס עבור הקהל הרחב, והסרטים הפסיקו לנסות להיות שוברי קופות נגישים לכולם.
אם מארוול החלה דרכה עם סיפורי אקשן פשוטים על גיבורי-על, היא כבר מזמן פנתה לעסוק במדע בדיוני כבד ונישתי, ומי בכלל זוכר מתי בפעם האחרונה ראינו יצירה שלא הרחיקה לשלל פלנטות בחלל או למציאות המולטיוורס או שניהם יחדיו.
“המארוולס” מנסה כמה שאפשר להקטין ולזרז את הסיפור ולספק עלילת אקשן מהנה, אך הוא ללא ספק סובל מהעול של בניית העולם והסגידה לחשיבה קדימה של “מה הסרט הבא” במקום “על מה הסרט הזה”.
אילו מארוול ופייגי היו מרשים לעצמם לשים את הרגל על הברקס מדי פעם, “המארוולס” היה יכול להיות הרבה יותר מוצלח, שכן השלישיה המובילה אותו מספקת את אחד הצוותים החזקים יותר שראה הפרנצ’ייז.
שימו לב! הפצת הסרט בישראל נדחתה והסרט יהיה זמין בארץ החל מה-16.11.2023.
שירות לציבור: בסרט ישנה סצינה אחת אחרי הכתוביות, והיא כזו שבהחלט לא כדאי לפספס.
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.