שש שנים לאחר הצלחת “המועדפת“, חוזרת אמה סטון לעבוד עם הבמאי היווני יורגוס לנתימוס באחד הסרטים הבולטים של השנה, “מסכנים שכאלה” (Poor Things), עיבוד מקורי ל”כלתו של פרנקנשטיין” אשר עושה כל שביכולתו להיות ממותג כסרט המוזר של השנה, אך מבלי להרחיק את הקהל ולהישאר מסחרי במיוחד.
מסכנים שכאלה – העלילה
הסרט מתרחש בלונדון הויקטוריאנית ועוקב אחר בלה בקסטר (סטון), אישה שהיא בעצם ניסוי מדעי מהלך. דוקטור גודווין (וילם דפו) החיה אותה לאחר מותה ומנסה לגדל אותה מאפס, תוך שהוא עוקב אחרי התפתחותה.
בלה מתקשה לשלוט בגופה, במילותיה ובהוויתה כולה – אך כמהה ללמוד להיות אנושית ורגילה. כשהיא מואסת באחוזה בה היא מוחזקת, בלה מחליטה לצאת למסע עולמי בו תגלה את כל הצדדים היפים יותר ופחות של בני האדם, תוך שהיא נקלעת לסיטואציות מיניות ולומדת על בשרה מה זה להיות אישה.
הכרטיס לזהב של אמה סטון
אין ספק כי הדבר הראשון להתייחס אליו ב”מסכנים שכאלה” הוא משחקה של סטון, שסביר כי יעניק לה את פרס האוסקר השני שלה אחרי “לה לה לנד”.
סטון מצאה כאן את כרטיס הזהב שכל שחקנית חולמת עליו – דמות בשרנית ומקורית, שדורשת משחק עדין מצד אחד אך בומבסטי ומוגזם מצד שני.
בלה בקסטר היא ישות חצי אנושית וחצי מפלצתית, וסטון מעניקה לה חן שהופך אותה לברת הזדהות. הוויתה ילדותית ומגושמת, אך אנו כמהים לראות אותה הופכת לבוגרת ודעתנית מחוץ לכותלי הבית.
ואכן, כשמגיע הזמן להיכנס לעולם המבוגרים, סטון מתחייבת לחלוטין לתפקיד ומרשה לעצמה להתנסות גם ברגעים פחות פוטוגניים, לצד אינסוף סצינות עירום גרפיות שטרם ראינו ממנה בעבר.
גם השחקנים האחרים שלצידה פורחים בתפקידם. דפו נכנס לנעליו של דוקטור מעוות ורדוף טראומות שמרגיש כאילו יצא הישר מסרט אימה של שנות ה-30.
הקומיקאי ראמי יוסף (“ראמי”) מתאהב בבלה כסטודנט ביישן וחסר חוט שדרה שרואה בה כיחידה אי פעם שנחותה לו, ומארק רופלו מגלם כאן את הדבר הרחוק ביותר מברוס באנר הנחמד מ”הנוקמים”, כגבר הרעיל שמנצל את בלה, אך גם מעניק לה את הזדמנות חייה.
זהו עולם של גברים
הגברים של “מסכנים שכאלה” מטרתם לשפוך אור על מסעה של בלה לעבר שחרור נשי. אך בעוד הם מצליחים לכבוש את המסך, בסופו של דבר הם גם מסמנים את הנקודה החלשה של הסרט – המסר הדי מיושן שלו.
כמו”ברבי” לפניו, גם “מסכנים שכאלה” לא אומר לנו יותר מדי מעבר לבסיס תנועת הפמיניזם. המסר שלו אמנם מדויק ונכון, אך גם מרגיש כאילו פסח על ההזדמנות לומר משהו על העולם המודרני.
לעיתים מרגיש כאילו הסרט יכול היה לצאת גם בשנות ה-70 ולהתקיים באותו המימד של שחרור האישה. אז אולי היה זה מסר חתרני יותר, אך בהחלט לא כיום.
נכון, אלו עדיין שיעורים שהעולם זקוק ללמוד וחבל שכך, אך בניגוד ל”ברבי”, שזכתה לחמת הספק מאחר והיא מנסה להעביר את המסר הזה לילדות וילדים צעירים שטרם שמעו אותו, כאן מדובר בסרט למבוגרים בלבד, שהיה יכול להרוויח מלהיות מורכב יותר.
עולם חדש אך מוכר
במלאכת הבימוי, יצר לנתימוס עולם שונה משלנו, שגם הצופה ירגיש שהוא חווה בפעם הראשונה כמו בלה. הסרט מתחיל בשחור-לבן, והופך לצבעוני כאשר יוצאת בלה למסעה. אך לא מדובר פשוט במעבר לצבע, אלא לצבעים מוגזמים ופנטסטיים. העולם שבלה מגלה מרגיש בדיוני, עם סטים ורקעים מתוך הצגה או ספר מד”ב.
הצוות המנצח של “המועדפת” כולל כאן לא רק את לנתימוס וסטון, אלא גם את התסריטאי טוני מקנמרה. הוא עבד עם סטון בעבר גם על הסרט “קרואלה“, אך הקרדיט הרלוונטי ביותר של מקנמרה לסרט החדש הוא סדרת הטלוויזיה שיצר, “קתרינה” (The Great).
מי שצפה ב”קתרינה” יזהה מיד את הסגנון של התסריטאי. סצינות הומוריסטיות וכתובות היטב של אריסטוקרטיה המתנהלת בגסות וחוסר טאקט. מקנמרה יוצר כאן מסע מציצני ולעיתים לא נוח לתוך מיניותה של בלה, בו היא מצד אחד מנוצלת ומצד שני שולטת לחלוטין בגורלה.
זוהי שליטתו בשפת הדיאלוג המקורית שהופכת את המסע הזה לכה מרתק, כאשר הוא מקפיד על אותה הגסות גם בשפה ולא רק בויזואליות. וכל זאת נעשה בהמון הומור שהופך את הסיפור הקשה לקליל ומלא צחוק.
השורה התחתונה – מה חשבנו על “מסכנים שכאלה”
“מסכנים שכאלה” מרגיש לכל אורכו כמו ניסוי קולנועי מרתק. כמו כל ניסוי, בדרך להצלחה ישנם גם כשלונות, ואכן מדי פעם הסרט מאבד קצת כיוון. המסע של בלה מחולק לפרקים, ובשלב מסוים מתחיל מעט לייגע. אין ספק כי הסרט היה יכול להשיל מאורכו, שעומד על כשעתיים ועשרים דקות.
אך בסך הכל מדובר בסרט שלם, ייחודי וככל הנראה החוויה המקורית ביותר שנראה על המסך השנה. תצוגות המשחק הופכות אותו לשווה צפייה לבדן, והוא מצליח להפתיע באופטימיותו עבור סרט ששמו נשאב מהקלאסיקה “עלובי החיים”.
לצד “ברבי” ו”אופנהיימר“, “מסכנים שכאלה” הוא המועמד הבולט ביותר לפרסי האוסקר הקרובים ואפילו אם לא תהנו ממנו בסופו של דבר, מדובר ביצירה קולנועית שלא כדאי לפספס.
“מסכנים שכאלה” יעלה לבתי הקולנוע בישראל החל מה-25 בינואר, 2024.
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.