סיכום 2021 בקולנוע – השנה בה חזרנו לקולנוע, בערך

שנת 2020 הייתה כנראה אחת השנים הקשות ביותר לקולנוע, לפחות בימיי חיינו. רוב בתי הקולנוע היו סגורים ורוב הסרטים הגדולים שהיו אמורים לצאת באותה השנה הגיעו ישירות לשירותי הסטרימינג או נדחו מחוסר ברירה, אז אין זה פלא שאת 2021 התחלנו עם לא מעט חששות בקשר לעתיד הקולנוע – האם עדיין יש מקום למדיום הזה בזמן מגיפה עולמית ולאחריה כשהעולם כבר התרגל לקבל את התוכן שלו בצורה אחרת?

השנה ההיברידית

עוד בדצמבר 2020, חברת האחים וורנר הכריזה כי כל סרטיה אשר יוצאים בשנת 2021 יגיעו גם לקולנוע אם הדבר יתאפשר, אבל גם לשירות הסטרימינג שבבעלותה – HBO MAX, על מנת לתת תמריץ למנויים חדשים לשירות (שאינו זמין בישראל) ולהקל על אלו שאינם יכולים ללכת לקולנוע בגלל הקורונה.

בין הסרטים ששוחררו באופן ישיר לסטרימינג היו – טום וג’רי הנחמד עד מאוד, גודזילה נגד קונג שהגיע לארץ באיחור והיה בעיקר בסדר, החידוש המצופה למורטל קומבט שהיה סביר בהחלט ועשוי בעיקר למעריצים הכבדים של הסדרה ולאלו עם קיבה חזקה, ספייס ג’אם 2, שהיה אחת מהאכזבות הגדולות ביותר השנה, יחידת המתאבדים שהיה לאחת ההפתעות הטובות ביותר של השנה ובהחלט הרוויח את מקומו כאחד מהסרטים היותר טובים של חברת DC אם לא הטוב שבהם, חולית, שהיה אחד מהאירועים הקולנועיים הגדולים השנה וטוב שהגיע מספיק מאוחר כדי לתת ליותר אנשים את האפשרות לחוות אותו באולם גדול כמו IMAX, ולאחרונה גם מטריקס: התחייה – שעובד מצויין כסרט לצפייה ביתית.

מתוך ״יחידת המתאבדים״ (תמונה: טוליפ)

ואם כבר באחים וורנר וב-DC עסקינן, עוד אחד מהאירועים הגדולים של השנה התרחש במרץ, כאשר לאחר שנים של נסיונות מצד מעריצים החברה שחררה לעולם את ליגת הצדק: גרסת סניידר – סרט של לא פחות מ-4 שעות שמהווה את החזון האמיתי של זאק סניידר לליגת הצדק. הסרט עליו התחיל סניידר לעבוד בשנת 2017 ולא היה באפשרותו לסיים בשל טרגדיה משפחתית, הועבר לידיו של ג’וס וידון והוא התקבל בעיקר בבוז. הגרסה של סניידר התקבלה יחסית בברכה גם על ידי מעריצים וגם על ידי מבקרים, שבעיקר התלוננו על אורך הסרט. מאידך – הסרט עצמו מחולק ל-6 מערכות עיקריות עם עצירה קלה לפני כל מערכה, דבר שמאפשר לצופים שירצו בכך לראות את הסרט בחלקים.

ב-2022 כבר הבטיחו בוורנר כי יחזירו את הסרטים לקולנוע, כך שיוצגו שם קודם, כאשר רק לאחר 45 ימים הם יחלו לעשות דרכם אל שירות הסטרימינג של החברה.

מארוול מרחיבה את היקום הסינמטי

בעוד שב-DC דישדשו השנה והוציאו רק סרט אחד חדש, המתחרה הגדולה מארוול לא נשארה חייבת והוציאה לא פחות מארבעה סרטים (חמישה אם מחשיבים גם את ונום 2), שמהווים את יריית הפתיחה האמיתית לשלב 4 ביקום הקולנועי שלהם, כשמלבד הסרטים שיצאו, מארוול גם החלה ליצור תוכן טלוויזיוני ישירות לשירות הסטרימינג של חברת האם – דיסני פלוס. הסדרות מרחיבות את היקום של מארוול אפילו יותר מבעבר ומתקשרות לפעמים באופן ישיר לאירועים שקורים בסרטים או לאירועים עתידיים, רק כמה חבל שהשירות עדיין לא זמין באופן רשמי בארץ.

בגזרת הסרטים – השנה קיבלנו את סרטי המארוול שלנו באיחור רציני, כאשר הראשון שצפינו בו היה “האלמנה השחורה“, אותו סרט שהיה אמור לצאת עוד במאי 2020 והגיע אלינו רק ביולי 2021. הוא היה סרט טוב, אפילו טוב מאוד, אבל כפי שכתבתי בביקורת עליו – הוא הגיע באיחור מבחינת סרטי מארוול אפילו יותר מאשר הגיע באיחור לקולנוע, ולראשונה, וכנראה בפעם היחידה בהיסטריה של מארוול, גם לדיסני פלוס, מהלך שגרר אחריו לא מעט דרמה.

לאחר מכן המשכנו עם שאנג-צ’י ואגדת עשר הטבעות בספטמבר, שאנג-צ’י חשף לעולם את גיבור העל האסייתי של מארוול והיה כיף גדול, אני בטוח שאנחנו הולכים לראות אותו עוד הרבה בהמשך הדרך. בנובמבר קיבלנו את “נצחיים“, הפרוייקט הכי מבלבל של מארוול עד כה, שהרגיש כמו פרנצ’ייז אחר לחלוטין בניגוד לכל 25 הסרטים שבאו לפניו, אבל הציג קונספטים מספיק מסקרנים כדי להשאיר אותי בציפייה לראות מה יהיה איתם בעתיד.

כמובן שאי אפשר לדבר על מארוול בלי להזכיר את האירוע הקולנועי הגדול ביותר השנה – ספיידרמן: אין דרך הביתה, שנכון לכתיבת שורות אלו אני עדיין לא רוצה לספיילר לכם, אז רק שתדעו שהסרט הזה הוא המרוויח הגדול ביותר של שנת 2021 עם הכנסות שעולות על מיליארד דולר, והוא הוכיח לעולם שהקולנוע עדיין חי וקיים. ולמרות זאת, אי אפשר שלא לתהות האם ההצלחה שלו הייתה תלויה בכך שהוא היה אקסלוסיבי לקולנוע בימים שבהם הקורונה הייתה בנסיגה, דבר שכבר התהפך נכון לכתיבת שורות אלו, או בעובדה שהוא פשוט היה הסרט הכי מצופה השנה, עד כדי כך שהחומרים הפרסומיים הראשונים שלו יצאו רק כחודש לפני יציאת הסרט.

עליית סרטי הסטרימינג הבינוניים (וגם כמה שלא):

בחודש ינואר נטפליקס הפתיעה את העולם כשיצאה בהכרזה כי היא תשחרר סרט חדש בהפקתה כל שבוע למשך כל שנת 2021, צעד גדול מבחינת ענקית הסטרימינג, שכן אם גם ככה כולם בבית אז הם רק יכולים להרוויח מהעניין. עם זאת, רוב הסרטים של נטפליקס היו בינוניים ומטה, ויצרו סוג של ז’אנר חדש שעדיין לא באמת הוגדר – סרטים שהם סבבה לסטרימינג ולערב רגוע מול הטלוויזיה אבל לא מעבר.

למרות זאת, נטפליקס כן הוציאה מספר סרטים שכדאי לשים אליהם לב – קודם כל, סדרת “רחוב הפחד“, שכוללת שלושה סרטים משלוש תקופות שונות בהיסטוריה ומספרת סיפור אימה אחד מפי ר.ל. סטיין (שהביא לעולם את סדרת ספרי צמרמורת), ובאמת ככה מרגישים הסרטים – כמו סרטי צמרמורת למבוגרים, עם יותר דם ויותר קללות. אני אישית ממש אהבתי ואפילו חיכיתי כל שבוע במהלך שלושת השבועות שהסרטים שוחררו על מנת לצפות בחלק החדש בסדרה.

בפנים” של בו ברנהם הוא ספיישל קומדיה מוזיקלי של הקומיקאי בו ברנהם, שהדבר האחרון שאפשר להגיד עליו הוא שהוא קומי. הוא מספר את סיפורו של בו עצמו, שנכנס במהלך הקורונה לבידוד עצמי במטרה להוציא לנטפליקס את הספיישל החדש. במהלך הזמן אפשר לראות את השפיות שלו מתערערת ובאמת סיימתי את הצפייה בספיישל בדאגה אמיתית לברנהם, שנראה שהוא בסדר בימינו וכל מה שנשאר מהחוויה זה המון שירים שכנראה ייתקעו לכם בראש לא מעט זמן, וכמו שבו שר בשיר Welcome to the internet – קצת מכל דבר אבל כל הזמן.

צבא המתים” היה הנסיון של זאק סניידר ליצור פרנצ’ייז חדש בנטפליקס אחרי הנסיון שלו עם סרטי קומיקס, ומה שיצא זה “בדרך לחתונה עוצרים בווגאס” פוגש את “אושן 11” פוגש את “זומבילנד” – זה לא מדהים, אבל זה כיף גדול.

המיטשלים נגד המכונות” היה אחד מסרטי האנימציה היותר כיפים של השנה האחרונה, וזאת בעיקר כי הוא מגיע מבית היוצר של פיל לורד וכריס מילר, האנשים שהביאו לנו גם את “סרט לגו” המוצלח למדי וגם את “ספיידרמן ממד העכביש” הממש מוצלח.

הודעה אדומה” היה הנסיון של נטפליקס ליצור בלוקבאסטר לצפייה ביתית, ולשם כך הוא רתם את ראיין ריינולדס (דדפול), דוויין ג’ונסון (מהיר ועצבני) ואת גל גדות (וונדר וומן) לסרט אקשן סטייל אינדיאנה ג’ונס, שהאמת לא הייתי מתנגד לראות בקולנוע.

הסרט האחרון שאזכיר פה יצא ממש לא מזמן, והוא “אל תסתכלו למעלה“, שנוצר על ידי אדם מקיי (“והרי החדשות”). מדובר בסאטירה ביקורתית טיפה ארוכה אבל מאוד מצחיקה ומלחיצה על האנושות כרגע. הסרט כולל סוללת שחקנים מהשורה הראשונה, בהם ליאונדרו דיקפריו, ג’ניפר לורנס, מריל סטריפ ועוד ועוד ועוד – אם יש לכם קיבה חזקה לקונספטים אפוקליפטים וביקורת על העולם – זה הסרט בשבילכם.

ליאונרדו דיקפריו וג'ניפר לורנס מתוך
ליאונרדו דיקפריו וג’ניפר לורנס מתוך “אל תסתכלו למעלה (באדיבות נטפליקס)

עוד כמה סרטים ששווה להזכיר:

לשחרר את גאי – ראיין ריינולדס עושה את מה שהוא עושה הכי טוב, וגורם לנו להרגיש מה היה קורה אם דדפול היה תקוע במטריקס לילדים.

סתם אחד – בוב אודנקירק (שובר שורות) מוכיח שהוא באד-אס גם בגיל 59 בסרט אלים בטירוף שלא לוקח את עצמו ברצינות, וטוב שכך.

לא זמן למות – דניאל קרייג משלים את תקופתו כג’יימס בונד בסרט ריגול מסובך, כמו שאנחנו אוהבים את הבונד שלנו.

אנקאנטו ולוקה – עוד שנה, עוד סרטים תבניתיים של דיסני, אבל נוסחה מנצחת לא מחליפים, והנוסחה של דיסני עדיין עובדת כל פעם מחדש.

מהיר ועצבני 9 – הסאגה על משפחה ומכוניות מגיעה לגבהים חדשים, ליטרלי בסרט שהוא ספק רציני ספק פארודיה על הסדרה כולה.

אנקאנטו (באדיבות פורום פילם)
אנקאנטו (באדיבות פורום פילם)

אז זו הייתה שנת 2021 בקולנוע – שנה מוזרה שבה קיבלנו בעיקר סרטים שהם “בסדר”. האם הבעיה היא במדיום שלא חזר לעצמו עד הסוף אחרי מגפת הקורונה (שעדיין נגמרה בעצמה)? האם הבעיה היא בנו כקהל שכבר צריך אירועים קולנועיים גדולים מהחיים כדי לצאת ולראות סרטים? נחכה ל-2022 שממש עוד שנייה פה ונראה.

הצטרפו לערוץ הטלגרם של גאדג’טי לעדכונים שוטפים בנושאים טכנולוגים ולערוץ גאדג’טי דיל למבצעים. תוכלו גם להירשם לעדכונים מאיתנו דרך ערוץ האינסטגרם הרשמי, עמוד החדשות של גוגל או בעמוד הפייסבוק.


*קישורים בחלק מהפוסטים באתר קשורים בתכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.

השוואת מפרטים